לאחרונה נתבשרנו ששני בנקים קנדים רכשו בנקים בארה"ב. הרכישות הללו יכולות להוות איתות לאמונם בכלכלה האמריקנית, אך יש לזכור: הן אינן נטולות סיכונים.

הקנדים באים

אתמול הודיע הבנק הקנדי Toronto Dominion (TD), כי ירכוש את חברת Chrysler Financial, חברת האשראי לרכב של קרן ההשקעות Cerberus האמריקאית; זאת בתמורה ל 6.3 מיליארד דולר. מדובר רכישה ענקית שנייה בתוך זמן קצר במגזר הפיננסי בארה"ב; זאת לאחר ש Bank of Montreal רכש את Marshall & Ilsley Corp בשבוע שעבר ושילם בתמורה ל 4.1 מיליארד דולר.

לדעתי, שתי הרכישות הללו מצביעות על כך שגופים איתנים ויציבים כגון הבנקים הקנדיים שביצעו את הרכישות, מאמינים בכלכלה האמריקאית, מהמרים שתתאושש ומנצלים את מחירי המציאה כדי לרכוש בנקים מהשורה השנייה והשלישית במדינה. והאמונה הזאת מתאימה לבנקים הבינוניים האמריקאים, הנמצאים במצב קשה ומשוועים לסיוע כלשהו, כמו כפפה ליד.

הבחירה של הממשל

מה גורם לנחיתותם של המוסדות הבינוניים דווקא? ובכן, לאחר פרוץ המשבר הפיננסי, מיהרה ממשלת ארה"ב להציל את הבנקים הגדולים במדינה, אלו שלנפילה שלהם היו עלולות להיות השלכות מאקרו יציבותיות קשות על המשק האמריקאי בכללותו, ורכשה את מניותיהם.

מנגד, לגבי הבנקים מהשורה השנייה והשלישית, שנפילה שלהם לא נחשבה סכנה ליציבות המערכת הפיננסית, הסתפקה הממשלה בכך שרכשה מהם נכסים רעילים ותו לא. בדיעבד, מתברר שלחלק גדול מהם הסיוע לא הספיק. כתוצאה, גם היום, שנתיים ויותר מפרוץ המשבר, בנקים אזוריים בארה"ב ממשיכים לקרוס.

הדוגמא של Chrysler Financial

חברת Chrysler Financial השתייכה בעבר ליצרן הרכב Chrysler, אך לפני 3 שנים נמכרו השניים לקרן ההשקעות Cerberus בתמורה ל 7.4 מיליארד דולר. הקרן העבירה את השליטה בחברת הרכב של Chrysler ב 2008, לאחר שזו כמעט קרסה בשל בעיות נזילות. בעוד יצרן הרכב היה מעמסה רצינית על מאזנה של Cerberus, חברת Chrysler Financial לא גרמה נזק, אך גם לא הצליחה להתרומם: היה לה תיק אשראי לא גדול של כ 7.5 מיליארד דולר והיא הייתה מאוזנת תפעולית..

הסיבה לחוסר יכולתה של Chrysler Financial להתרומם הייתה שהציבור הכיר אותה אך ורק כנותנת אשראי לרכבים של קרייזלר (היא אף המשיכה לשאת את שמה גם לאחר המכירה) ולכן פוטנציאל הצמיחה שלה היה מוגבל.

לכאורה, Win Win situation

בנק Toronto Dominion, שרכש את החברה, יכול לדחוף אותה קדימה באמצעות סינרגיה עם עסקיו האחרים. אגב, לא מדובר במהלך בודד מצידו. הבנק ביצע שורת רכישות בארה"ב שהחלו עוד ב 2004. בניגוד למקובל בשנות הבועה בארה"ב, התמקדו הרכישות בחברות אשראי לרכב ולא נעשו במינוף גבוה. בזכותן, יש כיום לבנק Toronto Dominion תיק אשראי בהיקף של כ 14 מיליארד דולר, מהם 4 מיליארד בארה"ב. הרכישה הזו, תציב את TD כאחת מחמש חברות האשראי לרכב הגדולות בארה"ב.

מבחינת הממשלה האמריקאית, כוחות השוק פעלו במקרה הזה היטב ומנעו ממנה צורך לסייע ל Chrysler Financial; כך נחסכו הוצאות גבוהות למשלמי המסים. מבחינת הבנקים בקנדה, זוהי הזדמנות לחדור לשוק האמריקאי במחירי מציאה, וללא תחרות. בנקים באירופה, שבעבר התמודדו על עסקאות רכישה מסוג זה, מנסים כיום להתאושש ממשברים שפוקדים אותם ואינם מהווים איום תחרותי.

אז איפה הקץ'?

אז אם מדובר בעסקת Win-Win לכל הצדדים, מה הבעיה? ראשית, קשה לקבוע עד כמה ניתן יהיה להסתמך על משקיעים זרים כדי להציל את הבנקים הבינוניים והקטנים בארה"ב. נכון, בחלק מהמקרים מדובר בעסקאות Win-Win, אך מספרן אינו גבוה וכך גם מספר המשקיעים הפוטנציאליים. רכישות ומיזוגים יסייעו אמנם למערכת הפיננסית האמריקאית, אך לא יצילו אותה מקריסה של בנקים אזוריים רבים נוספים.

שנית, אי אפשר לומר שהעסקה של Toronto Dominion נטולת סיכונים. היא מהמרת למעשה על השוק האמריקאי ועל יכולתה להגדיל את היקף ההלוואות שמעניקה Chrysler Financial. הבנק הרוכש רוצה להגיע לתיק אשראי של 10 מיליארד דולר ב 2012, מה שיביא לו רווח נקי של 100 מ' דולר.

בשורה התחתונה

ימים יגידו, אם מדובר בהזדמנות או בהימור שלא השתלם. שוק ההון סבור בינתיים שזוהי הזדמנות, אך דברים יכולים להשתנות. כך או כך, למי שמחפש סימנים לעדנה עתידית בכלכלת ארה"ב ובמגזר העסקי בפרט, עסקאות כאלו עשויות להוות צעד בכיוון הנכון.