בוגרי גל"צ שווים יותר?/ פוסט אורח
עד שנות התשעים נחשבה גלי צה"ל, החוגגת בימים אלה 60, לבית הספר המסורתי לעיתונאות בישראל. החיילים שנהנו בה משירות נוח אך מאתגר זכו גם לקבל מתנת שחרור יוקרתית בדמות שורה נוצצת בקורות החיים, ולרוב גם משרה מובטחת ומיידית בתקשורת האזרחית.
המצב החל להשתנות עם ריבוי הערוצים ופריצת האינטרנט, שהובילו לפריחת בתי הספר, החוגים והמכללות לתקשורת. אלה נתנו מענה למי שמסיבות שונות בגיל 18 קצרה ידו מלאחוז במיקרופון בעל הקובייה הכחולה, אך עדיין נותר עם החלום העיתונאי.
מאז ועד היום מנפיקות המכללות מדי שנה עשרות בוגרים, שאינם פחות יצירתיים, כישרוניים ורעבים, כפי שנהוג לומר בגל"צ, מיוצאי התחנה הצבאית. יש להם סקרנות, אמביציה וגם רקע וניסיון חיים מגוונים, אבל את קורות החיים שלהם לא מעטרת אותה שורה נכספת בסעיף השירות הצבאי. על כך הם נאלצים לשלם מחיר כבד עם סיום הלימודים המעשיים: מחיר האפליה.
המציאות התעסוקתית הקשה בענף העיתונות מלמדת כי השורה הזו, שפותחת כל דלת בברנז'ה עוד לפני היציאה מהבקו"ם, הפכה לחזות הכל ולקלף בלתי מנוצח בקרב בין משוחררי גל"צ לבוגרי המכללות על משרות בעיתונים, באתרי האינטרנט ובחברות החדשות בטלוויזיה. אך האם לאותה שורה מעוורת בקורות החיים יש משמעות כלשהי? מה היא מעידה, אם בכלל, על בעליה?
נראה כי מעל לכל מבהיר הצירוף "גלי צה"ל" כי האיש/ה שעל הפרק צלחו את תהליך הסינון וההכשרה הקפדני של התחנה, והוכיחו את עמידתם באתגרים מקצועיים. על כן מקום העבודה האזרחי הפוטנציאלי עשוי שלא להעמידו/ה במבחנים נוספים, אישיים או מקצועיים, אלא לקבל אותו/ה ישירות.
תהליך הסינון שיקיים כלי התקשורת האזרחי יתקצר וייתכן שאף יסתיים עם איתורו של יוצא גל"צ לתפקיד. עיתונאים צעירים שהוכשרו או התנסו שלא בתחנה הצבאית יכולים להמשיך ולחפש לעצמם מקום אחר.
אבל מי מתקבל לגל"צ?
רבים עדיין מתקשים להגדיר במדויק את ה-DNA של חיילי גל"צ. לא ברור האם הם בעלי השכלה רחבה, כישורים יוצאי דופן, רקע סוציו-אקונומי ואולי, לכאורה, לכאורה, מעט קשרים.
הערפול היחסי בעניין עשוי היה דווקא להיטיב עם אלה שלא שירתו בתחנה אך מבקשים לעסוק בעיתונאות. הוא יכול להוכיח למעסיק הפוטנציאלי כי ייתכן שהמשקל המוענק לשורת קורות החיים הנחשקת מוגזם אולי, מאחר שהיא מתייחסת לתקופה מסוימת בתחילת חייו הבוגרים של אדם צעיר מאוד.
אולי, אם יתייחס המעסיק הפוטנציאלי לשורה הזו בספקנות-מה, יפנה לעיין בקורות חייהם של אלה שלא שירתו בתחנה ועברו מסלול חיים אחר. שם, במעגל העדיפות השנייה הוא ייתקל בבוגרי המכללות ובתי הספר לעיתונאות. אלה מגיעים לעתים עם תואר אקדמי ורקע מקצועי שאיננו בתחום התקשורת, אך גם הם, כמו הגל"צניקים, הספיקו לרכוש מיומנויות בתחום ויש להם שאיפות בעולם התקשורת. קורות החיים שלהם מכילים פרטי ביוגרפיה מחייו של אדם בוגר שהספיק לעבור כמה התנסויות בחייו, על אף שלא הקדיש את שנותיו בצבא להשתפשפות עיתונאית אינטנסיבית.
למרבה הצער מקבלי ההחלטות מעדיפים לרוב שלא להתמודד עם אותה עדיפות שנייה, אלא ללכת על בטוח ולשלב במערכת שלהם את הגל"צניקים הטריים. רבים מהם אכן עיתונאים מוכשרים, רחבי אופקים ויסודיים, שמוכיחים כי הם ראויים לקריירה שהוענקה להם בגיל 20 ומצדיקים בפעילותם את הבחירה דווקא בהם. מן העבר השני, אחוזים גבוהים מבין בוגרי בתי הספר והמכללות משתלבים לבסוף בתקשורת ורבים הגיעו לתפקידי מפתח.
חשוב לזכור כי בתחרות הקשה על כל משרה יש לבחון באופן שוויוני והוגן את המועמדים וכישוריהם, ולהעניק משקל לא מבוטל גם לניסיון חייהם האישי והמקצועי של אלה שלא הונפקו בבניין ביפו. כדאי שהמעסיקים הפוטנציאליים לא יצמצמו את נקודת המבט שלהם לשורה אחת בקורות החיים.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות -0.06% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.