פרסום ראשון

שינויים במבנה הפעילות של תקציב 'קניוני ישראל' בבאומן-בר-ריבנאי

באומן-בר-ריבנאי יישאר משרד הפרסום של החברה וילווה אסטרטגית את מטה קניוני ישראל. עם זאת הוא ייאלץ להיפרד מנתח ניכר של התקציב שיישב במשרדי פרסום מקומיים בכל עיר בה ישנו קניון של הקבוצה
משה בנימין |

ברוב המקרים התהליך הוא אחר, כאשר משרדי פרסום גדולים נוגסים בפעילותם של הקטנים, אך במקרה של קניוני ישראל התמונה קצת שונה. מטה החברה בשיתוף עם באומן בר-ריבנאי החליט לעשות שינוי במבנה הפעילות של תקציב הפרסום היושב במשרד ולהפנות חלק ניכר מתוכו למשרדי פרסום מקומיים בכל עיר בה פועל קניון ששייך לקבוצה.

תקציב הפרסום בסדר גודל של כ-10 מיליון שקלים טופל כולו בבאומן-בר-ריבנאי במישור של רכש המדיה הכלל ארצי ובטיפול השוטף היומ-יומי של ה-BTL. זה האחרון היה גם מה שהוליך את באומן-בר-ריבנאי ואת קניוני ישראל לבחון מחדש את צורת העבודה כיום. שני הצדדים הבינו שהפעילות בשטח במתן שירותי פרסום לכל קניון בגזרה בה הוא פועל גורמת למשרד הפרסום לאבד את יתרונו היחסי ומאלצת אותו לעבוד בצורה שאינה יעילה.

להבדיל מהתווית אסטרטגיית העל הפרסומית של קניוני ישראל על-ידי באומן-בר-ריבנאי, כל קניון מהווה אתגר אחר עם צרכים מיוחדים ותחרות מקומית שונה המחייבת ניהול צמוד ומתן שירותי פרסום על-פי חוקי המשחק של המקומונים ואמצעי המדיה האזורים האחרים, דבר שיוצר סרבול מיותר עבור באומן-בר-ריבנאי.

אילנית גריוביץ'-ברגר, סמנכ"ל השיווק של קניוני ישראל אומרת לאייס: "בראש ובראשונה חשוב לנו לציין שאנחנו יותר ממרוצים מהשירות המקצועי הניתן לנו על-ידי באומן-בר-ריבנאי. במסגרת השינויים בתקציב אנחנו למעשה נותנים את המושכות בידיהם של המנכ"לים המקומיים ומנחים אותם להצטייד במשרד פרסום מקומי שייתן להם מענה בכל איזור ובכל קניון על-פי הרזולוציה המקומית הנדרשת".

"מאחר ואין לנו שום כוונה להיפרד מבאומן בר-ריבנאי ואנחנו יודעים שהם המשרד המוביל שמתאים לאג'נדה השיווקית הרחבה שלנו, ברמת השטח השוטפת יעבוד כל קניון עם משרד פרסום מקומי ומטה החברה יפעל בצמוד לבאומן. יהיה חיבור קריאטיבי בין באומן לנעשה ברמה המקומית". גריוביץ'-ברגר מוסיפה ואומרת, "לדעתנו יצרנו יצור כלאיים שהכי נכון לקבוצה. באומן ינהלו בעיקר את המהלכים הכלל ארציים ויהיו שם עבור כל מהלך אסטרטגי".

כאמור, תקציב קניוני ישראל במהלך 2010 עומד על כ-10 מיליון שקל ומשרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי מטפל בו מאז יוני השנה. עד לחודש זה טופל התקציב ב-4 השנים האחרונות בידי צדר-יריב. בעקבות השינויים ייאלצו באומן להיפרד מנתח משמעותי מהתקציב אך טרם ידוע עדיין כיצד תיראה החלוקה בינו לבין המשרדים המקומיים.

יוסי לובטון, מנכ"ל באומן בר-ריבנאי, מאשר את הדברים ואומר לאייס: "אכן הוכנסו שינויים במבנה העבודה על התקציב לאחר שהבנו יחד שהיתרון היחסי של באומן נפגע בצורת העבודה הקיימת בה אנחנו נותנים מענה שוטף לכל קניון ברחבי הארץ. בעיקרון כל העבודה של הקניונים המקומיים תופנה לצוותי השטח המטפלים בקניון באותו אזור. הסכמי המדיה השנתיים עדיין ינוהלו דרכנו כאשר מה שמשתנה הוא עבודת הסטודיו. צריך לזכור שבכל עיר יש מקומון עם שריף מקומי - רכש המדיה המקומי ינוהל מעתה דרך הגופים המקומיים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו
שאלה - תשובה

"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?" האותיות המאוד קטנות שבחוזה

הכתבה עודכנה: מאחורי הריבית הטובה של וואן זירו עומד תנאי חשוב - לשלם עמלה של 49 שקל בחודש. 

צלי אהרון |

בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. נקדים את המאוחר - זה לא "חלום", חשוב לקרוא את האותיות הקטנות. 

הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".

אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות". 

אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?

"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"

את בטוחה, כן

"כן, זה חשבון ללא עמלות". 


בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.

  

אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?

"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו". 


 בריבית קבועה, נכון? לא משתנה

"בריבית קבועה"