סקטור הבנקאות מתחמם: אנליסטים בוחרים את המניה המומלצת ביותר להשקעה

מערכת Bizportal פנתה לשלושה אנליסטים מובילים בשאלה אחת פשוטה: "מהו הבנק המומלץ ביותר להשקעה בימים אלו מבין כל מניות הבנקים?". כל התשובות והנימוקים לפניכם
תומר קורנפלד |

בתקופה האחרונה מניות הבנקים חוזרות לרכז עניין בקרב המשקיעים ובזירה זו ישנן התרחשויות רבות: הבנק המזרחי הוריד את יעד התשואה להון בתוכנית ארוכת הטווח שלו, מדינת ישראל מעוניינת למכור את אחזקותיה בבנק דיסקונט ועוד.

משקיעים אשר השקיעו בתעודת סל העוקבת אחר מניות הבנקים השיגו תשואה נאה מאוד בחודש האחרונים של כ-20%. אולם, חלק מן המשקיעים שואלים את עצמם מיהי מניית הבנקים המומלצת ביותר להשקעה בקרב מניות הבנקים.

על מנת לענות על השאלה, פנה Bizportal למספר אנליסטים מובילים ושאל אותם שאלה פשוטה: "מהו הבנק המומלץ ביותר להשקעה בימים אלו מבין כל מניות הבנקים?". מבחינת האנליסטים, טווח הזמן של ההשקעה אינו נמדד בימים, בשבועות או בחודשים, אלא זמן ארוך יותר, נניח שנה.

התשובות והנימוקים לפניכם:

1. טרנס קלינגמן, מנהל המחקר בבית ההשקעות מיטב - בנק אגוד

"בשלב הנוכחי של מחזור העסקים, לגיטימי לנקוט אסטרטגיה אגרסיבית של השקעה בבנקים כגון אגוד ודיסקונט, הנסחרים הרבה מתחת להון העצמי שלהם", אומר קליגמן. "יש, כמובן, סיבות טובות למכפילים אלה, ובראשם תוצאות כספיות פושרות, הנובעות בעיקר ממבנה הוצאות לא יעיל".

לדברי קליגמן: "תוצאות בנקים אלו משתפרות משמעותית רק כשההתאוששות הכלכלית תוספת תאוצה (ואנו כבר רחוקים שנתיים מהשפל של 2008) ומשפיעה על התוצאות דרך גידול מתמשך בהכנסות. גידול זה מביא, בתורו, לשיפור התשואה על ההון, על אף מבנה הוצאות בעייתי".

מבין שני הבנקים, דיסקונט ואגוד מעדיף קליגמן את בנק אגוד מהסיבה שהתמונה בדיסקונט מורכבת יותר (בגלל ההפצה הצפויה של הממשלה והצורך לבצע גיוס הון מניות נוסף).לדבריו, "אסטרטגיה אגרסיבית זו עשויה להתאים לסוחרים פרטיים יותר מאשר למשקיעים מוסדיים, שמשקיעים לטווח ארוך בחברות איכותיות ואינם נוהגים לשנות את האחזקות העיקריות שלהם לעתים קרובות".

2. אורי ליכט מנהל המחקר של IBI ועדי סקופ אנליסט הבנקים - בנק דיסקונט

בניגוד לקליגמן, מי שכן סבור כי בנק דיסקונט מהווה הזדמנות מעניינת זה בית ההשקעות IBI. "אפשר להסתכל על בנק דיסקונט, בשונה משאר הבנקים בישראל כעל חברת אחזקות פיננסיות - 100% מבנק מרכנתיל המתמחה במגזר הקמעונאי ערבי וחרדי, 72% מויזה כאל בכרטיסי אשראי, ופעילות בנקאות פרטית רווחית בדרום אמריקה דרך חברת הבת בארה"ב וכמובן אחזקה של 26% מהבנק הבינלאומי ", מסבירים ליכט וסקופ המעריכים כי שווי אחזקות אלה בלבד (ללא דיסקונט הבנק וחטיבת המשכנתאות שלו) גבוהה יותר משווי השוק של דיסקונט.

לדברי ליכט וסקופ, בנק דיסקונט נסחר במכפיל הון נמוך של 0.69, דיסקאונט של כ-53% לעומת שאר הבנקים הגדולים בישראל. כלומר, השניים סבורים כי מניות הבנק צריכות לעלות ב-53% רק כדי להיסחר במכפיל הון עצמי בדומה לשאר הבנקים.

עם זאת, ועל כך אין מחלוקת בין האנליסטים השונים, הבנק סובל מיעילות תפעולית נמוכה הנובעת מעלויות שכר עובדים גבוהות במיוחד, ראוי לדעתם שהבנק ייסחר במכפיל הון נמוך יותר. לדעת ליכט וסקופ דיסקאונט של 20% הוא מוצדק והראוי והמחיר הנוכחי של מניות הבנק מגלמות תסריט פסימי מידי.

נקודה נוספת שעולה מסקירתם של ליכט וסקופ היא כי הפצת המניות של הבנק על ידי המדינה (שהוכרזה אתמול) יחד עם הנפקת מניות המתוכננת בבנק העיבו על המניה במשך זמן רב והן צפויות להיעלם. "במחיר הנוכחי, ההפצה של המדינה צפויה להצליח, נזכיר שמאז ההפצה הקודמת עלתה מניית דיסקונט ב-8% וכמות של חצי מיליארד שקל נקלטה בשוק בקלות".

כמו כן, מציינים השניים כי ההקלה איתה יצא בנק ישראל המאפשרת למשקיעים מוסדיים להגדיל את שיעור האחזקה בבנק עד 10% בתנאים מסוימים צפויה רק להגדיל את הביקושים בהפצה הקרובה.

3. מאיר סלייטר - אנליסט הבנקים של דש ברוקראז' - בנק מזרחי טפחות

אתמול הציב בנק המזרחי יעד תשואה להון שאפתני של 15% בשנת 2013 הנחשב לאגרסיבי במיוחד במגזר הבנקאות כאשר הוא נסחר בתשואה להון של 1.13. לדברי מאיר סלייטר אנליסט הבנקים של דש ברוקראז' ישנו אפסייד של כ-20% במניות הבנק המורכב מעליית מכפיל ההון לרמה של 1.2, זאת עם תשואה שוטפת של 12%-13% בשנה הבאה. לדברי סלייטר אפסייד זה גבוה מהבנקים האחרים וממרבית המניות במדדים המובילים.

עם זאת, סלייטר מדגיש כי בהשקעה במניות הבנק ישנו סיכון הנובע מהתפתחות מחירי הנדל"ן בארץ ובעיקר מצעדיו הבאים של נגיד בנק ישראל במטרה לרסנם. סלייטר מסביר: "בנק ישראל עלול לנקוט בצעדים אחרים מאשר העלאת הריבית, אשר עלולים לכלול הגדלת הקצאת ההון כנגד מתן משכנתאות (אשר עומדת היום על 35%) ו/או הגבלת המינוף בלקיחת משכנתא".

סלייטר מביע חשש כי צעדים אלו יפגעו בכל המערכת הבנקאית, אך בעיקר בבנק מזרחי, בו פעילות המשכנתאות מהווה יותר מ-50% מפעילות הבנק. למרות האמור, סלייטר סבור כי בתמחור הנוכחי, כדאי להשקיע במזרחי, והסיכון בנקיטת צעדים בשוק המשכנתאות ע"י הנגיד שווה את הסיכוי לקבלת תשואה גבוהה יחסית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.