ניכוי הוצאות שכירות לחלק מדירת מגורים שמשמש למשרד

שאלה: ------------------------ נישום שוכר דירת מגורים בעבורו וגר שם עם משפחתו. חדר אחד בדירת המגורים משמש למשרדו. החדר מהווה 25% משטח הדירה. השאלה: האם יוכרו חלק מהוצאות שכירות הדירה בשל העובדה שחדר אחד משמש למשרד? תשובה: --------------- סעיף 17(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") מתיר בניכוי כהוצאה "דמי שכירות ששילם שוכר קרקע או בנין שהיו תפוסים בידו לשם השגת ההכנסה." לאור זאת לכאורה אין מניעה להתיר בניכוי חלק יחסי מדמי השכירות, כפוף להוכחת השימוש בחלק הדירה כמשרד המניב הכנסה לנישום. עם זאת, סעיף 32א לפקודה שולל ניכוי של הוצאה אשר על המשלם שלה חלה חובת ניכוי מס במקור והוא לא ניכה את אותו המס. מכוח סעיף זה נראה כי אפשרות ניכוי ההוצאה תישלל. הסיבה לכך היא שלפי צו מס הכנסה (קביעת דמי שכירות כהכנסה לענין ניכוי במקור), התשנ"ח-1998, "דמי שכירות" שעליהם חלה חובת ניכוי מס במקור בשיעור 35% מוגדרים כך: "תשלום בעד שכירות של מקרקעין, כהגדרתם בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן - מקרקעין), שניתן לתבוע אותו כהוצאה בייצור הכנסה, לרבות סכומים המהווים החזר הוצאות של המשכיר בשל ההשכרה, והכל בין בכסף ובין בשווה כסף, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בתשלום חד פעמי ובין בשיעורים, למעט תשלומים שעליהם חלה חובת ניכוי מס במקור לפי תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), תשנ"ג-1993." [ההדגשה אינה במקור - ר"א] סביר הוא שהנישום אינו מנכה מס במקור כלל מדמי השכירות שהוא משלם לבעל הדירה, ולכן אין להתירם בניכוי. למעשה קיים סיכוי גדול שבעל הדירה, שהשכיר לנישום את דירת המגורים, קבע בהסכם כי השימוש בדירה הוא למגורים בלבד, ולכן הוא לא מצפה להיות חייב במס על דמי שכירות עסקיים (מס שולי) או שינוכה לו מס הכנסה במקור מאלה, ויש להניח כי ניכוי מס שכזה - אם יבוצע על ידי הנישום כדי להכשיר את תביעת ההוצאה בניכוי - יגרור אחריו סכסוך בין בעל הדירה ובין הנישום המנכה.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.