אי ודאות בשוק המניות? 3 אג"ח קונצרניות מומלצות לכבוד השנה החדשה
שוק ההון נמצא בימים אלו באי ודאות גדולה, כאשר מצד אחד רבים טוענים שהשוק ימשיך לטפס, אך רבים גם חוששים מההפך - שהמניות ישובו לרדת לקראת מיתון נוסף בכלכלה האמריקנית. בינתיים, השוק תנודתי מאוד ומגיב לכל התפתחות ושמועה. אפיק מעניין שעשוי להגיב בצורה דפנסיבית יותר להתפתחויות הוא האגח הקונצרני. מאז תחילת שנת 2010 הוסיפו מדדי התל בונד 20 ו-40 מעל ל-10%, כאשר התל בונד 60 נמצא לא הרחק עם תשואה של 9.8%. על כן, לכבוד החג ביקשנו מ-3 בתי השקעות להמליץ לנו על הניירות הקונצרניים האטרקטיביים לדעתם לקראת כניסתה של השנה העברית החדשה. אג"ח מומלצת: בריטיש ישראל ממליץ: מחלקת מחקר sell side, מיטב בית השקעות בריטיש ישראל הינה אחת מחברות הקניונים המובילות בישראל עם בעלות על 21 קניונים הפזורים ברחבי הארץ תחת המותג "קניוני ישראל". בבעלות החברה נכסים איכותיים ופוטנציאל השבחה של נכסים קיימים וקרקעות שחלקם נמצאים כבר בתהליך. אסטרטגיית החברה הינה הגדלת תיק הנכסים על ידי רכישת נכסים והשבחתם תוך ניצול יעיל ואפקטיבי של שטחים וזכויות בנייה. בשנת 2009 השלימה החברה את המיזוג עם חברות טמרס נדל"ן ואירוס הגלבוע. יחסי המינוף גבוהים ויחסי הכיסוי הנמוכים של החברה, הינם משקולת כבדה המונחת על גב החברה. לחברה יש יכולת לשרת את החוב - קרן וריבית אג"ח וכן ריבית לבנקים ותאלץ למחזר את האשראי הבנקאי כבר ב-2011, אך אנו לא צופים בעיה כלשהי. אנו מעריכים את סיכון החברה כסיכון בינוני. מבין הסדרות הסחירות, אנו נוטים להעדיף את בריטיש ישר אגח ג בתשואה של 3.83% ומרווח של 2.75%. יש לציין כי חלה ירידה בסיכון לאור הרכישה הצפויה של מליסרון את בריטיש, היות ומליסרון בעלת חוסן פיננסי רב יותר ופחות ממונפת מאשר בריטיש ישראל. בבחינת ענפי הנדל"ן השונים, אנו מעדיפים את הנדל"ן המסחרי ותחום הקניונים בו מתמקדת החברה על פני הנדל"ן למשרדים ולמגורים. בעיתות משבר וכפי שארע בסוף 2008 ותחילת 2009, הנדל"ן המסחרי בארץ הפגין חוסן ועמידות בהשוואה לענפים השונים וכן ביחס לנדל"ן בחו"ל. אג"ח ממולצת: המשביר לצרכן ממליצים: אבירם דר ומעיין אמסלם, צוות השקעות תמיר פישמן חברת האחזקות אשר נמצאת בבעלות קבוצת שביט גיטרץ (84.96%) מורכבת משלוש זרועות עיקריות: המשביר בתי כלבו בע"מ, ניו פארם דראגסטורס בע"מ ומועדון 365 בע"מ שמחזיקה בחברות קשרי תעופה וסיבוס ארוחות עסקיות בע"מ. חזונה של המשביר הוא "להפוך לפלטפורמה הקמעונאית המובילה בישראל" וזאת ע"י הוספת שירותים נוספים כגון רשת סופרמרקטים ומפעיל סלולארי וירטואלי שיפעלו במקביל לשירותים הקיימים כיום במסגרת "One stop shop". מהדוחות הכספיים ניתן ללמוד כי הכנסות החברה נמצאות במגמת עליה בשנים האחרונות והחברה נהנית מתזרים מזומנים (FFO) יציב של כ- 70 מיליון ו-EBITDA של 99 מיליון. שיעור הרווח הגולמי של המשביר לצרכן נע בין 31% ל-35% ושיעור הרווח התפעולי נע בין 3% ל-4%. יחס ההון למאזן עומד על כ- 13% ובמקביל, יחס החוב הפיננסי למאזן עומד על כ- 80% ומכאן ניתן להסיק כי מדובר בחברה ממונפת, אך עיקרו של מינוף זה נובע מאשראי ספקים גבוה. יחס החוב הפיננסי של החברה ל-EBITDA עומד על 8 ומאפיין חברות בעלות דירוג BBB פלוס. לחברה אג"ח צמודה ( משביר לצרכן אג א ) במח"מ 1.79 ובעלת תשואה לפדיון של 3.44% ומרווח של 3.63% מאג"ח ממשלתית במח"מ זהה המדורגת BBB פלוס. מניתוח חוב פנימי שערכנו מצאנו כי לחברה יכולת שירות חוב מספיקה בכדי לעמוד בהתחייבויות העומדות בגין אג"ח זו ודירגנו אותה A מינוס. אג"ח מומלצת: הכשרת הישוב ממליץ: קובי נימקובסקי, מנכ"ל ומנהל השקעות ראשי, אלומות ספרינט מכיוון שכיום הריבית קרובה לשפל כל הזמנים, וצפויה תקופה של עליות ריבית, אנו ממליצים על אג"ח בריבית משתנה אשר תוכל להגן על תיק ההשקעות בעת עליית ריבית. האגח הכשרת ישוב אג 14 דורג על ידי מעלות כ-BBB עם תחזית דירוג חיובית. לאג"ח מח"מ של 3.83. החברה עוסקת ביזמות והן בנדל"ן מניב. בנוסף, לחברה אחזקות לא משמעותיות במעריב ובחברת שילוט חוצות רפיד ויז'ן. לאחרונה החברה נכנסה לתחום האנרגיה באמצעות חברת הבת הכשרה אנרגיה המחזיקה ברישיונות לחיפושי גז (רישיונות 'שרה' ו'מירה'). החברה עתידה לבצע שתי הנפקות בחודשים הקרובים. הנפקה בתחום האנרגיה של שוטפות עמנואל, וחברת MLP (מחסנים לוגיסטיים באירופה) שתיסחר בפולין. בנוסף צפוי מהלך של הכנסת שותף לחברת מעריב אחזקות. לחברה כיום הון עצמי בסך של 832 מיליון שקל, כאשר ההנפקות צפויות להגדיל באופן משמעותיאת ההון העצמי ולהציג שיפור ניכר בכל היחסים הפיננסים. כמו כן יהוו ההנפקות המתוכננות הנזלה של פעילויות שכיום מאוגדות כחברות פרטיות. בטווח הקצר בעקבות מכירת השליטה במעריב, האיתנות הפיננסית של הכשרת הישוב צפויה להשתפר ואף נבחנת העלאת דירוג האגח דבר שצפוי להביא פוטנציאל לריווחי הון בטווח הקצר. מכירת השליטה במעריב יחד עם תזרים המזומנים שצפוי להתקבל מהנפקת עמנואל והחברה בפולין צפויים להעניק לחברה גב כלכלי רחב, להערכתנו השילוב בין מצב המאקרו כלכלה שתומך בהשקעה באגרות חוב בריבית משתנה יחד עם מצבה הפיננסי של החברה ברמת המיקרו מהווים הזדמנות השקעה אטרקטיבית באגרת חוב הנותנת תשואה גבוהה ביחס לסיכון הטמון בה. חג שמח ושנה טובה...
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
