ישוב בבדיקה: 580 אלף ש' אחרי עלייה המחירים לבית פרטי במקום עם קצת נוף
אליהו ישי, שר הפנים, חתם בשבוע שעבר (יום ד') על תוכנית המתאר הכוללת החדשה ליישוב שלומי. מטרת התכנית לחזק את היישוב על ידי בנייה נרחבת, הקמת מרכז עירוני חדש, פיתוח אזור תעשייה והשקעה בפארקים ובמתחמי תיירות. האם התכנית תציל את היישוב הצפוני הממוקם באזור קו התפר צמוד לגבול הצפון?
מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים
גבריאל נעמן, ראש המועצה המקומית שלומי, אומר כי "הליך גיבוש תכנית המתאר ארך כ-11 שנה והיו מעורבים בו משרדי הפנים, משרד השיכון והבינוי, משרד התיירות ומשרד התעשייה והמסחר. אוכלוסיית היישוב צפויה לצמוח מ-6,000 נפש לכ-25 אלף נפש וזאת על ידי הרחבת הבנייה ושיפור התשתיות והנגישות לאזור". נעמן מוסיף כי בעתיד הקרוב מתוכננת בנייתן של בין 700 ל-1,000 יחידות דיור, מתוך סך כולל של 4,000 יחידות דיור שייבנו. שלומי תשמור על צביונה הירוק ולא תהפוך להיות כמו נהרייה או עכו, נחל חניתה ונחל בצת יהפכו לפארקים. עומדים על כך שלא ייבנו יותר מ-4 יחידות דיור על כל דונם ועל כך שתיווצר הפרדה בין שכונה לשכונה כך שבכל שכונה ייבנו 200 עד 300 יחידות דיור בלבד. רוב הבנייה תכלול בתים צמודי קרקע ותתאפשר בנייה רוויה של בניינים בגובה 4 קומות בלבד.
בתחום הפיתוח התעשייתי אומר נעמן כי "אושרה תב"ע להקמת אזור תעשייה בשטח 120 דונם שיכלול מפעל לשתלים, מפעל לתבניות מתכת ומפעל לציוד רפואי", ובתחום התיירותי, לדברי נעמן "תחול תכנית לשימור אתרים של מבני קודש, אך גולת הכותרת תהיה הקמת שטח תיירותי בצמוד לגבול הצפון בו יוקם מלון שיכלול כ-400 חדרים. כמו כן יוקם כפר נופש ביער חניתה שיכלול 100 בקתות עץ עבור אוכלוסיות חזקות".
המתווך שרון בידני מסוכנות נדל"ן הגליל המערבי אומר כי "יש מחסור משמעותי בדירות ביישוב, במיוחד להשכרה, גורם שהוביל לעליית מחירים חדה בשנה האחרונה". בידני מוסיף כי "יש להבדיל בין הישוב הוותיק הכולל בנייה ישנה יותר ומאכלס אוכלוסייה ותיקה שהגיעה אליו לפני כ-35 שנה, לבין השכונה החדשה שלומית המאופיינת באוכלוסייה צעירה שמגיעה ברובה מנהרייה ואף מאזור המרכז. אין כמעט דירות 4 חדרים בנהרייה, ובמידה ומוצאים כזו יש המעדיפים להוסיף 250 אלף שקל ולרכוש בית צמוד קרקע על שטח של 350 מ"ר בשלומי, לעיתים אף עם נוף לים".
"כיום מחיר בתי הקרקע בני 4 חדרים נעים סביב 650 אלף שקל, מחירים של בתים יחידים במינם יכול להאמיר למקסימום 1.1 מיליון שקל" אומר בידני ומוסיף כי תושבי חוץ משלמים לרוב יותר מתושבי העיר: "אנשים מהמרכז לא מודעים לרמת המחירים בשלומי, בית שמחירו הממוצע עומד על כ-850 אלף שקל נמכר במיליון, עבור תושבי המרכז המוציאים סכום שכזה עבור דירת 3 חדרים מדובר לכאורה במחיר מציאה, אולם יש לערוך השוואת מחירים דקדקנית כדי לא ליפול בפח. המחירים בשלומי עלו בכ-30 אחוז ותושבי העיר לא מוכנים לשלם אותם, לפני שנה מכרתי בית בן 4 חדרים ב-500 אלף שקל, היום הייתי יכול למכור אותו ב-750 אלף שקל".
בידני אומר כי דווקא דירות השיכון הישנות מאוד בלב הישוב הישן מבוקשות להשקעה: "דירת 3 חדרים שהוצעה לפני כשנה עבור 120 אלף שקל מוצעת כיום עבור 200 עד 220 אלף שקל. דירה שכזו הושכרה לפני שנה ב-800 שקל וכיום מושכרת בכ-1,400 שקל. בית קרקע בן 4 חדרים שהושכר לפני שנה ב-2,200 שקל מושכר היום בכ-3,000 שקל".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
