אשטרום נכסים: הרווח הנקי בשנת 2009 גדל בכ-114% לכ-113 מיליון שקל
חברת אשטרום נכסים, הפועלת בעיקר בתחום הנדל"ן המניב, מסכמת את הרבעון הרביעי ושנת 2009 עם המשך מגמת הגידול בהכנסות וברווחים. החברה סיימה את הרבעון הרביעי של השנה עם רווח נקי, המיוחס לבעלי המניות, בסך של כ- 56.5 מיליון שקל, גידול של כ-160%, בהשוואה לכ- 21.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2008. את שנת 2009 סיימה החברה עם רווח נקי, המיוחס לבעלי המניות, בסך של כ- 112.7 מיליון שקל, גידול של כ-114% לעומת כ-52.6 מיליון שקל בשנת 2008.
מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים
הגידול ברווח הנקי של החברה נבע, בין היתר, כתוצאה מגידול בפעילות ובהכנסותיה במהלך התקופה. הכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2009 הסתכמו בכ- 35.7 מיליון שקל, גידול של כ- 49% לעומת כ- 23.9 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2008. הכנסות החברה בשנת 2009 כולה הסתכם בכ- 111 מיליון שקל, גידול של כ-33% לעומת כ- 83.5 מיליון שקל בשנת 2008.
יצוין, כי הגידול בהכנסות נובע ברובו מסעיף השכרת נדל"ן להשקעה - השכרת נכסים - שהינה פעילות הליבה של החברה. הכנסות החברה מהשכרת נכסים הסתכמו ברבעון הרביעי של 2009 בכ- 34.8 מיליון שקל, גידול של כ- 52% לעומת כ- 22.9 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2008. ההכנסות מהשכרת נכסים בשנת 2009 כולה הסתכמו בכ- 107.9 מיליון שקל, גידול של כ- 36% לעומת כ- 79.3 מיליון שקל בשנת 2008. הגידול בהכנסות מהשכרת נכסים נבע, בין היתר, מהכללת ההכנסות ממתחם חוצות המפרץ, ששיעור האחזקות בו עלה ל-50% החל מחודש יולי 2009 והוא אינו נכלל עוד בהכנסות מחברות כלולות, ומאיחוד מלא של קניון בת ים, ש-50% נוספים ממנו נרכשו בחודש יוני 2008, ולכן לא נכלל במלואו בסעיף ההכנסות בשנת 2008.
הרווח התפעולי של החברה ברבעון הרביעי של 2009 הסתכם בכ-61.4 מיליון שקל, למעלה מפי-2.5 בהשוואה לכ-22.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2008. הרווח התפעולי, בנטרול עליית שווי נדל"ן להשקעה, הסתכם ברבעון הרביעי בכ-19.3 מיליון שקל, גידול של כ- 31% לעומת כ-14.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2008.
בשנת 2009 הסתכם הרווח התפעולי בכ-115.9 מיליון שקל, גידול של כ- 8% לעומת כ-107.7 מיליון שקל ב-2008. בנטרול שערוכים, הסתכם הרווח התפעולי בשנת 2009 בכ-69.9 מיליון, בהשוואה לכ-52.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב- 2008, גידול של כ-34%. בהקשר זה יצוין, כי בשנת 2009 הסתכמה עליית שווי הנדל"ן להשקעה בכ- 46.1 מיליון שקל, מתוכה סך של כ- 23 מיליון שקל בגין קניון בת-ים. בשנת 2008 עליית שווי נדל"ן להשקעה הסתכמה בכ- 55.5 מיליון שקל כשסך של כ- 33 מיליון שקל מתוכה הינם בגין קניון בת ים.
יצויין כי במהלך השנה רשמה החברה הוצאות מימון נטו בסך 26.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ- 45.7 מיליון שקל בשנת 2008. הקיטון בהוצאות המימון נבע בעיקרו מהכנסות מימון שרשמה החברה בגין שינוי בשווי ההוגן של האופציה לרכישת מניות מבטח שמיר, בסך כ- 20.3 מיליון שקל. השינוי בשווי האופציה נבע מההפרש בין מחיר המימוש (103.7 מיליון שקל) לשווי המניות ביום המימוש (כ- 133 מיליון שקל), בנטרול השווי הראשוני של האופציה, שנזקף לקרן הון. עוד יצויין כי במהלך השנה רשמה החברה גידול בהכנסות מחברות כלולות לכ- 22.7 מיליון שקל בהשוואה לכ- 7.4 מיליון שקל. הגידול נבע מגידול ברווחי אשלד ומגדלי הוד השרון.
ממאזנה של החברה עולה כי היא נהנית מאיתנות פיננסית. הונה העצמי של החברה, המיוחס לבעלי המניות, ליום ה-31 בדצמבר 2009 עמד על כ ? 637.2 מיליון שקל ומהווה כ-31% מסך המאזן. בקופתה של החברה מזומנים, שווי מזומנים והשקעות לזמן קצר בהיקף של כ-125.9 מיליון שקל. בהקשר זה יצוין, כי לחברה נדל"ן להשקעה בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל.
מוטי סלע, מנכ"ל אשטרום נכסים, אמר היום: "אנו מסכמים היום שנה עם תוצאות טובות, שנה בה הצלחנו לשמור על המשך מגמת הצמיחה בפעילות החברה ובנכסים שלה. במהלך השנה השבחנו נכסים, הגדלנו את חלקינו באחזקות קיימות וזאת לצד רכישה של נכסים חדשים. אנו ממשיכים לפעול לאיתור הזדמנויות השקעה בארץ ובחו"ל, יחד עם שותפים אסטרטגיים, בדומה לעסקה שביצענו בחודש נובמבר עם חברת הראל ביטוח בגרמניה".
בתוך כך אישר אתמול דירקטוריון החברה לפעול להצעת רכש ל-59.4% ממניות חברת אשלד (חברה כלולה המוחזקת בכ-34%) בתמורה לכ-59.7 מיליון שקל. הצעת הרכש תהיה במחיר 6.65 שקל למניה, בדומה למחירה בבורסה ובכוונתה של אשטרום לבצע את הצעת הרכש גם במידה ולא תהיה היענות מלאה (קבוצת אשטרום כבר הביעה נכונותה למכור אחזקותיה (26.12%) בתמורה לכ- 26.3 מיליון שקל). מניית אשלד נכללת ברשימת דלי סחירות. ניירות הערך הנכללים ברשימה זו נסחרים פעמיים ביום, בתחילת יום המסחר (מסחר הפתיחה) ובסיומו (מסחר הנעילה), ולא נסחרים במהלך המסחר הרציף.
בסוף חודש דצמבר רכשה החברה כ- 1.2 מיליון מניות מבטח שמיר, המהוות כ- 11.85% מהון המניות של החברה, בתמורה לכ-103.7 מיליון שקל. המניות נרכשו בהמשך לאופציה שניתנה לחברה בחודש אוקטובר. ביום רכישה המניות עמד שווי המניות הנרכשות על כ- 133 מיליון שקל וכתוצאה מההפרש בין שווי המניות למחיר הרכישה, רשמה החברה, כאמור, רווח בדו"חותיה.
לאחר תאריך המאזן דיווחה אשטרום כי מכרה 1.6 מיליון מניות של חברת נצבא, המהוות כ- 2.7% מההון המונפק והנפרע של נצבא, בתמורה לכ- 54.4 מיליון שקל. לאחר מכירת המניות מוסיפה אשטרום להחזיק ב-5.46% מהון המניות של נצבא. כתוצאה מהמכירה צפויה אשטרום לרשום רווח לפני מס של כ-19.5 מיליון שקל.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
