עדיפות חובות מס על פני חובות לנושים אחרים
השבוע ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה פסק דינה של השופטת בלהה גילאור, בש"א 14100/07 ב.ס. השקעות בע"מ בכינוס נכסים קבוע נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה. פסק הדין עסק בפירוש סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה), סעיף דרקוני המעניק שעבוד ללא רישום לרשויות המס בגין חוב מס המוטל על המקרקעין.
באותו נושא נידונה תחולת הסעיף בהקשר של מס רכוש (מס שעבר מן העולם החל מ-1.1.2000). ואולם, לדיון העקרוני עשויות להיות השלכות גם ביחס למס רכישה, הנחשב אף הוא למס הנכנס לתחולת סעיף 11א(1) האמור, ומהווה את מרבית הגבייה של מיסי מקרקעין כיום.
בנסיבות פסק הדין בעניין ב.ס. השקעות, היה לחברה שנכנסה לכינוס נכסים חוב מס רכוש. רשויות המס טענו לעדיפות שלו על פני יתר הנושים, לרבות נושים מובטחים, וזאת מכוח סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה). כונס הנכסים הגיש לבית המשפט בקשה לצמצם את תחולת השעבוד הגובר של רשויות המס לקרן החוב בלבד, ולא להחילו גם על הפרשי ההצמדה, הריבית והקנסות.
בית המשפט סקר את השיקולים השונים לצמצום תחולת הסעיף, אך ורק לקרן המס, ובין היתר ניתח את אי הצדק שבסעיף ואת השפעתו השלילית על שוק האשראי, בהיותו שעבוד חבוי המגביר את הסיכון של נותני האשראי.
על אף הרצון לצמצם את התחולה, בית המשפט קבע כי לאור לשון החקיקה הוא אנוס מלתת עדיפות לרשויות המס, וזאת לאור סעיף 33(ג) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 [להלן - "חוק מס רכוש"], הקובע כי דין הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות לעניין גבייה - כדין המס.
עם כל הכבוד, לטעמנו בית המשפט היה יכול, וצריך, להגיע לתוצאה שונה, המקדמת אינטרס של צדק חלוקתי נכון יותר. אכן, סעיף 33(ג) לחוק מס רכוש קובע כי דין הפרשי ההצמדה, הריבית והקנסות כדין מס הרכוש עצמו, אך יש לפרש הוראה זו כחלה ביחס לחוק מס רכוש, לרבות לעניין גבייתו מן הנישום עצמו (באופן טכני), ולא כקובעת עדיפות מהותית לעניין פקודת המסים (גביה), שיש בה כדי לשנות את הדין המהותי כלפי נושים אחרים, לרבות נושים מובטחים.
בעבר קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, בפסק דין החברה החבשית למסחר (ע"א 486/86), כי לעתים אותו מונח, באותו סעיף, יפורש באופן שונה בחלקים שונים של הסעיף, בהתאם לתכלית הראויה. הוא הדין גם בענייננו, ובדרך פרשנות זו היה מקום לצמצם את הוראות סעיף 33(ג) לחוק מס רכוש, וכך לקדם את התכלית הראויה.
פרשנות זו שלנו, מעבר להיותה צודקת יותר וכזו המייעלת את שוק האשראי, מתבססת על כך שגם בפקודת המסים (גביה) קיימת הבחנה בין מונחים. בעוד המונח "מס" בסעיף 1 רחב מאוד וכולל מסים מסוגים שונים (לרבות מס שבח), הרי בסעיף 11א(1), התחולה היא על "מס המגיע על מקרקעי הסרבן" - מונח מצומצם יותר.
במצב זה ניתן לטעון כי גם הוראת סעיף 33(ג) לחוק מס רכוש, הקובעת כי דין הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות כדין המס, אינה חלה בהכרח לעניין סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה), אלא עשויה לחול ביחס לסעיפים אחרים.
הראיה לנכונות גישה פרשנית זו היא העובדה, שגם ביחס למס השבח יש התייחסות שונה. בעוד מס השבח נכנס לתחולתה העקרונית של פקודת המסים (גביה), הוא אינו נחשב למס שנכנס לגדרו של סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה), הקובע עדיפות מהותית, אלא לתחולת סעיף 11א(2) לה, הקובע עדיפות מסויגת, המותנית ברישום, והיא רק ביחס לשעבודים קודמים.
אם כך הם פני הדברים ביחס למס השבח, אין סיבה מהותית שלא לצמצם, גם לענייננו, את העדיפות הדרקונית שניתנה על ידי מחוקק המסים לפקודה, שחלק ממנה עוד מתקופת המנדט, ואשר ברור כי איננה מוצדקת.
הכותבים - ממשרד אלתר עורכי דין.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
