2 תעודות שמעוררות עניין גדול ועשויות ליצור הזדמנות

אריה גורן, אנליסט גלובאלי בכלל פיננסים, מתייחס לשינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון ונותן דגש למחיר הפלטינה
אריה גורן |

במסחר בסחורות בשבוע האחרון נרשמו ירידות תלולות במחירי כמעט כל הסחורות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בסיכום שבועי ב-3.62%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-40.6% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה באותו שיעור ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר 2009.

הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במחירי הסחורות החקלאיות: התירס ירד ב-12.2%, החיטה ירדה ב-10.3% והסויה ירדה ב-4.7%, לאחר שדוח של משרד החקלאות האמריקאי, שהתפרסם ביום שלישי שעבר, לימד על יבולים גדולים מהתחזיות. גם במחירי האנרגיה נרשמו ירידות תלולות: הנפט להסקה ירד ב-7.0%, הפחם ב-6.7% והבנזין ב-5.1%.

מחיר הנפט הגולמי ירד ב-5.7% ל-78 דולר לחבית. רק כדי לסבר את האוזן, מסיכום נתונים של משרד האנרגיה האמריקאי לשנת 2009 מתברר שארצות הברית ייבאה 4.35 מיליארד חביות נפט באותה שנה, 63% מתצרוכתה, והוציאה כ-265 מיליארד דולר על יבוא הנפט, יותר מחצי מיליון דולר לכל דקה ודקה.

המתכות האצילות לא השתתפו במגמת הירידות הכללית, אמנם הזהב ירד ב-0.7% ל-1,130.50 דולר לאונקיה והכסף ירד ב-0.2% ל-18.43 דולר לאונקיה, אבל הפלדיום עלה ב-5.3% ל-447.75 דולר לאונקיה והפלטינה עלתה ב-1.6% ל-1,596.10 דולר לאונקיה, אבל על הפלטינה בהמשך.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה ב-5.06% בשבוע שעבר ל-3,299 נקודות. המדד גבוה כעת מהשפל, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר 2009 ב-52.5%, אבל נמוך ב-29.2% מהפסגה 4,661 נקודות, שנרשמה ב-19 בנובמבר 2009.

המסחר במניות בארצות הברית ובעולם בשבוע שעבר החל בעליות, אבל הירידות ביום שישי האחרון מחקו את כל העליות, והשבוע הסתיים בסיכום שלילי. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בסיכום שבועי ב-0.78% ל-1,136.03 נקודות, לאחר שביום חמישי שעבר נרשם ערכו הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2008, החודש שבו פשטה חברת ליהמן ברדרס את הרגל, 1150.41 נקודות. מדד מניות הנאסד"ק ירד בשבוע שעבר ב-1.26% ל-2,287.99 נקודות. מדד המניות העולמי MSCI World ירד בשבוע שעבר ב-0.22% ל-1,195.66 נקודות, המדד נמוך כיום ב-28.9% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-74.8% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס 2009.

הדולר התחזק מעט בשבוע שעבר ביחס לאירו ב-0.16% ל-1.439 דולר לאירו, אבל נחלש ב-1.96% ביחס לין היפני ל-90.83 ין לדולר. ביחס לשקל נחלש הדולר בסיכום שבועי ב-0.97%, ושערו היציג האחרון היה 3.682 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

הפלטינה

הפלטינה היא מתכת לבנה בעלת ברק כסוף ומשקל סגולי גבוה ביותר - 21.45 (בשל הנדירות של הפלטינה והמשקל הסגולי הגבוה שלה הייתה יכולה להיכנס כל כמות הפלטינה שהופקה עד היום בעולם לקובייה שאורך הצלע שלה 7.5 מטר). הפלטינה עמידה מאוד בפני קורוזיה ובפני חומרים כימיים ואינה מתחמצנת אפילו בטמפרטורות גבוהות (נקודת ההתכה של פלטינה גבוהה מאוד, 1772 מעלות צלזיוס, לעומת 1064 מעלות של זהב). הפלטינה היא גם מוליכת חשמל מעולה. כל זאת והיכולת הקטליטית יוצאת הדופן שלה הביאו לשימושים תעשייתיים רבים, נוסף על ייצור התכשיטים.

הפלטינה היא מתכת נדירה ביותר: היא מופיעה בטבע גם בצורה טהורה אבל בעיקר בסגסוגות עם מתכות אחרות במרבצים שנוצרו מזרימת נהרות ברוסיה, דרום אפריקה, קולומביה ואלסקה. באופן מסחרי מפיקים פלטינה כמוצר לוואי ממכרות ניקל בסאדברי שבמדינת אונטריו בקנדה; ממכרות זהב בדרום אפריקה וממרבצים של נהרות ברוסיה. יש לכרות בממוצע עשרה טון עפרה כדי להפיק אונקיה אחת (31.1 גרם) של פלטינה טהורה. אין שיטה אחת ויחידה להפרדת הפלטינה ממתכות אחרות: ההפרדה נעשית לרוב בתהליכים כימיים מורכבים.

ביום שישי ה-8 בינואר 2010 החלו להיסחר בבורסת המניות של ניו יורק שתי תעודות סל חדשות, שדובר בהן רבות וציבור משקיעים רחב ציפה להן בשקיקה. ETF Securities, החברה המובילה בתעודות סל לסחורות הנסחרות באירופה, השיקה בארצות הברית תעודת סל לפלטינה ממשית, שסימולה PPLT, ותעודת סל לפלדיום ממשי, שסימולה PALL (הסימולים הם בני ארבע אותיות בדומה לסימול תעודת הסל של החברה באירופה ובניגוד למקובל בבורסת ניו יורק, שבה המניות ותעודות הסל מקבלות סימול של עד שלוש אותיות).

בניגוד לתעודת הסל E-TRACS UBS Long Platinum ETN, הנסחרת בסימול PTM והמשקיעה בחוזים עתידיים על פלטינה, תעודת הסל PPLT רוכשת פלטינה ממשית ומאחסנת אותה. היתרון בהשקעה בסחורה ממשית הוא שאין צורך למכור את החוזה העתידי עם פקיעתו ולרכוש חוזה עתידי חדש, שברוב המקרים הוא יקר יותר (במצב של קונטנגו), כך שבמקרים רבים תעודת הסל אינה מצליחה לממש את רוב עליית מחיר הסחורה. רכישה של פלטינה ממשית כרוכה בהוצאה על דמי אחסנה, אבל השפעתה של הוצאה זו היא מזערית.

ג'ף קריסטיאן, מנכ"ל חברת המחקר למתכות אצילות CPM Group, מעריך שכבר בשנתן הראשונה ירכשו תעודות הסל החדשות כמויות גדולות של פלטינה ופלדיום בעקבות הביקוש הרב של ציבור המשקיעים, ולדבר תהיה השפעה דרמטית על שוק המתכות האצילות האלו: הוא יביא בהכרח לעלייה במחירן. לדבריו, אלו הן חדשות טובות למשקיעים וליצרנים, אבל לא טובות כל כך למשתמשים במתכות: יצרני המכוניות. בערך 50% מצריכת הפלטינה ו-53% מצריכת הפלדיום משמשים לממירים קטליטיים להפחתת הגזים המזהמים הנפלטים מכלי הרכב, ובמונחים דולריים ההוצאה על המתכות האלו היא משמעותית ביותר בכלל ההוצאות ליצור מכוניות.

מאזן הפלטינה העולמי שנים 2010-2003

*לגבי השנים 2010-2009 הנתונים הם בגדר הערכה

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של פלטינה, פלדיום, תעודת סל או כל סחורה שהיא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.