לאחר הפיצול מאלקטרה נדלן: אלקטרה מדווחת על גידול של 18% ברווח הנקי ברבעון
חברת אלקטרה, מדווחת על תוצאות הרבעון השלישי עם גידול של כ- 18% ברווח הנקי מפעילויות נמשכות שהסתכם בכ-23.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-19.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה רשמה החברה רווח נקי מפעילויות נמשכות, בסך של כ-73.7 מיליון שקל, גידול של כ-4.8% בהשוואה לכ-70.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יצויין, כי הרווח מפעולות נמשכות משקף את פעילותה השוטפת של אלקטרה ללא פעילותה של אלקטרה נדל"ן שפוצלה ממנה בדרך של חלוקת ההחזקה כדיבידנד בעין לפני כחודשיים. לאחר המהלך אלקטרה נדל"ן הינה חברה אחות של אלקטרה, ושתי החברות מצויות בפועל בשליטה של אלקו החזקות.
הכנסותיה של אלקטרה ברבעון השלישי של השנה צמחו בכ- 4% לכ-642.3 מיליון שקל לעומת כ-617 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2009 צמחו בכ- 5% לכ-1.83 מיליארד שקל לעומת כ-1.74 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
יצויין כי הגידול בהכנסות נרשם בכל מגזרי הפעילות של החברה: ההכנסות ממגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות, המהווה את ליבת הפעילות של החברה ומרכז את הפעילות המסורתית של אלקטרה בתחום האלקטרו-מכני (מעליות, מיזוג אוויר, חשמל וצנרת), הבניה והתקנה של מוצרי תשתית צמחו בכ- 4% לכ- 1.35 מיליארד שקל בתשעת הודשים הראשונים של 2009.
ההכנסות ממגזר שרות, אחזקה וסחר צמחו בכ-5% לכ-500.1 מיליון שקל ומגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, שלא נרשמו בגינו הכנסות עד כה, רשם הכנסה של כ- 17.4 מיליון שקל במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה בגין מסירת דירות בפרויקט מעלה אדומים.
הרווח הגולמי ברבעון השלישי של השנה צמח בכ-18.2% לכ-86 מיליון שקל בהשוואה לכ-72.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה גדל בכ-5% לכ-236.9 מיליון שקל לעומת כ-226 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
צבר העבודות של אלקטרה נכון ליום ה-30 בספטמבר 2009 עמד על כ-3.86 מיליארד שקל, כאשר כ-2.54 מיליארד שקל מתוכו מיועדים לביצוע עד סוף שנת 2010.
נכון ליום ה-30 בספטמבר 2009 עמד הונה העצמי של אלקטרה על כ-514.6 מיליון שקל. לחברה היו מזומנים, שווי מזומנים והשקעות לזמן קצר בסך של כ-637.3 מיליון שקל. תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת, בתשעת החודשים הראשונים של 2009, הסתכם בכ-110.3 מיליון שקל.
איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה, אמר כי "אלקטרה מסכמת תשעה חודשים של צמיחה ושיפור בהכנסות וברווחים, וזאת הודות להתאוששות מסויימת שאנו חשים במשק, והודות לעובדה שמאז המשבר החמור שפקד את הכלכלה אשתקד, ניתנת עדיפות לאלקטרה על פני מרבית המתחרים, שכן החברה נהנית ממוניטין חיובי של שנים רבות, ממותג חזק ומחוסן פיננסי".
"כמו כן, הצמיחה בתוצאות הינה גם פועל יוצא של הרכישות שביצענו להרחבת פעילותנו בתחום ה-Facilities management. צבר ההזמנות שלנו מתקרב ל-4 מיליארד שקל ומבטיח לאלקטרה עבודות בהיקפים משמעותיים לשנתיים הקרובות. עליי לציין עוד, כי זהו הרבעון הראשון בו אנו מדווחים בפועל על התוצאות ללא אלקטרה נדל"ן, ואנו מאמינים שהשלמת מהלך הפיצול על ידי שתי החברות יביא ליצירת ערך עבור בעלי המניות".
כאמור, לפני כחודש השלימה אלקטרה בפועל את הליך הפיצול מחברת הבת, אלקטרה נדל"ן. במסגרת הפיצול הועברו אחזקותיה של אלקטרה (71.6%) באלקטרה נדל"ן, בדרך של חלוקה בעין, לבעלי המניות של חברת אלקטרה, ובראשם קבוצת אלקו החזקות והציבור.
בתחילת החודש השלימה אלקטרה בהצלחה הנפקה פרטית של מניות לגופים מוסדיים בשוק ההון הישראלי וגייסה כ-63 מיליון. במסגרת ההנפקה הוקצו לגופים המוסדיים, ביניהם כלל ביטוח וחברות הקשורות אליה, כ-197 אלף מניות לפי מחיר של 320 שקלים למניה. כמו כן, בחודש שעבר דיווחה אלקטרה, כי השלימה את העיסקה לרכישת חברת י.ב אחזקות, שהינה חברה פרטית העוסקת בהתקנה ואחזקה של מערכות אלקטרו-מכניות ובאחזקה וניהול מבנים, שעם לקוחותיה נמנות החברות הגדולות והמובילות במשק.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
