לאחר הפיצול מאלקטרה נדלן: אלקטרה מדווחת על גידול של 18% ברווח הנקי ברבעון
חברת אלקטרה, מדווחת על תוצאות הרבעון השלישי עם גידול של כ- 18% ברווח הנקי מפעילויות נמשכות שהסתכם בכ-23.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-19.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה רשמה החברה רווח נקי מפעילויות נמשכות, בסך של כ-73.7 מיליון שקל, גידול של כ-4.8% בהשוואה לכ-70.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יצויין, כי הרווח מפעולות נמשכות משקף את פעילותה השוטפת של אלקטרה ללא פעילותה של אלקטרה נדל"ן שפוצלה ממנה בדרך של חלוקת ההחזקה כדיבידנד בעין לפני כחודשיים. לאחר המהלך אלקטרה נדל"ן הינה חברה אחות של אלקטרה, ושתי החברות מצויות בפועל בשליטה של אלקו החזקות.
הכנסותיה של אלקטרה ברבעון השלישי של השנה צמחו בכ- 4% לכ-642.3 מיליון שקל לעומת כ-617 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2009 צמחו בכ- 5% לכ-1.83 מיליארד שקל לעומת כ-1.74 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
יצויין כי הגידול בהכנסות נרשם בכל מגזרי הפעילות של החברה: ההכנסות ממגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות, המהווה את ליבת הפעילות של החברה ומרכז את הפעילות המסורתית של אלקטרה בתחום האלקטרו-מכני (מעליות, מיזוג אוויר, חשמל וצנרת), הבניה והתקנה של מוצרי תשתית צמחו בכ- 4% לכ- 1.35 מיליארד שקל בתשעת הודשים הראשונים של 2009.
ההכנסות ממגזר שרות, אחזקה וסחר צמחו בכ-5% לכ-500.1 מיליון שקל ומגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, שלא נרשמו בגינו הכנסות עד כה, רשם הכנסה של כ- 17.4 מיליון שקל במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה בגין מסירת דירות בפרויקט מעלה אדומים.
הרווח הגולמי ברבעון השלישי של השנה צמח בכ-18.2% לכ-86 מיליון שקל בהשוואה לכ-72.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה גדל בכ-5% לכ-236.9 מיליון שקל לעומת כ-226 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
צבר העבודות של אלקטרה נכון ליום ה-30 בספטמבר 2009 עמד על כ-3.86 מיליארד שקל, כאשר כ-2.54 מיליארד שקל מתוכו מיועדים לביצוע עד סוף שנת 2010.
נכון ליום ה-30 בספטמבר 2009 עמד הונה העצמי של אלקטרה על כ-514.6 מיליון שקל. לחברה היו מזומנים, שווי מזומנים והשקעות לזמן קצר בסך של כ-637.3 מיליון שקל. תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת, בתשעת החודשים הראשונים של 2009, הסתכם בכ-110.3 מיליון שקל.
איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה, אמר כי "אלקטרה מסכמת תשעה חודשים של צמיחה ושיפור בהכנסות וברווחים, וזאת הודות להתאוששות מסויימת שאנו חשים במשק, והודות לעובדה שמאז המשבר החמור שפקד את הכלכלה אשתקד, ניתנת עדיפות לאלקטרה על פני מרבית המתחרים, שכן החברה נהנית ממוניטין חיובי של שנים רבות, ממותג חזק ומחוסן פיננסי".
"כמו כן, הצמיחה בתוצאות הינה גם פועל יוצא של הרכישות שביצענו להרחבת פעילותנו בתחום ה-Facilities management. צבר ההזמנות שלנו מתקרב ל-4 מיליארד שקל ומבטיח לאלקטרה עבודות בהיקפים משמעותיים לשנתיים הקרובות. עליי לציין עוד, כי זהו הרבעון הראשון בו אנו מדווחים בפועל על התוצאות ללא אלקטרה נדל"ן, ואנו מאמינים שהשלמת מהלך הפיצול על ידי שתי החברות יביא ליצירת ערך עבור בעלי המניות".
כאמור, לפני כחודש השלימה אלקטרה בפועל את הליך הפיצול מחברת הבת, אלקטרה נדל"ן. במסגרת הפיצול הועברו אחזקותיה של אלקטרה (71.6%) באלקטרה נדל"ן, בדרך של חלוקה בעין, לבעלי המניות של חברת אלקטרה, ובראשם קבוצת אלקו החזקות והציבור.
בתחילת החודש השלימה אלקטרה בהצלחה הנפקה פרטית של מניות לגופים מוסדיים בשוק ההון הישראלי וגייסה כ-63 מיליון. במסגרת ההנפקה הוקצו לגופים המוסדיים, ביניהם כלל ביטוח וחברות הקשורות אליה, כ-197 אלף מניות לפי מחיר של 320 שקלים למניה. כמו כן, בחודש שעבר דיווחה אלקטרה, כי השלימה את העיסקה לרכישת חברת י.ב אחזקות, שהינה חברה פרטית העוסקת בהתקנה ואחזקה של מערכות אלקטרו-מכניות ובאחזקה וניהול מבנים, שעם לקוחותיה נמנות החברות הגדולות והמובילות במשק.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
