המאבק כנגד עמלות העו"ש נמשך: "אם היו מעברים בין הבנקים לא היו מבקשים לעזור ל'העביר את דביר'"
ועדת המשנה לענייני בנקאות של ועדת הכלכלה קיימה היום (ג') דיון סוער בנושא 'ביטול עמלות העו"ש בבנקים' ובמעבר לקוחות בין הבנקים. בדיון השתתפו: עו"ד אמיר בכר נציג בנק ישראל, ח"כ כרמל שאמה, ח"כ אליעזר מנחם מוזס, עו"ד אהוד פלד, מנכ"ל המועצה לצרכנות ונציגי הבנקים.
המועצה לצרכנות פתחה בשבוע שעבר את הקמפיין החקיקתי לביטול העמלות תחת הכותרת 'הבנקים חולבים אותנו! עמלת עו"ש? לא בא בחשבון!'.
לכתבה: הבנקים חולבים אותנו? המועצה הישראלית לצרכנות פותחת במאבק חקיקתי לביטול עמלות העו"ש
לפי דו"ח שהוצג בפני הוועדה, שני הבנקים הגדולים, בנק לאומי ובנק הפועלים, שולטים על קרוב ל-70% מחשבונות משקי הבית במדינה. הניסיונות לשבור את הריכוזיות בענף נכשלו, בנקים זרים לא הקימו סניפים בארץ וכן לא נוסד בנק אינטרנטי. מעבר לריכוזיות, מציין הדו"ח, קיימים מספר חסמים המקשים על מעבר בין בנקים.
הלקוחות המעוניינים לעבור בנק נדרשים לשלם עמלות עבור פירעון מוקדם של הלוואות ושבירת תוכנית חיסכון. בנוסף, הבנקים בישראל קושרים יחד שירותים שונים, לרבות ניהול חשבון עו"ש, הנפקת כרטיס אשראי ומתן הלוואות. כך, לדברי הדו"ח, לקוח אשר פותח חשבון בבנק מסוים מקבל כמעט באופן אוטומטי כרטיס אשראי המונפק על ידי חברת כרטיסי האשראי שבבעלות אותו בנק, וכאשר הלקוח עוזב את הבנק הנוהג הוא ביטול הכרטיס.
דנון: "מנהל בנק במקום להעניק חבילת ערוצים ודקות זמן אוויר לשימור לקוח הוא מעניק לו 0 עמלות על העו"ש"
כמו כן, עולה מהנתונים כי מיעוט סניפים בפריפריה מקשה על התושבים להחליף בנק. הדו"ח חושף נתונים לפיהם מספר התושבים לסניף בישראל הוא כ-6,722 לעומת 1,767 בגרמניה, ומספר התושבים לבנקט בישראל הינו 4,878 לעומת 1,613 בגרמניה. הדו"ח מוסיף כי הכנסות הבנקים ירדו מ-36 מיליארד ב-2006 ל-30 מיליארד ב-2008, אך אחוז הוצאות הפרסום מסך ההכנסות עלה מ2.2% ב-2006 ל2.9% ב-2009.
עו"ד אמיר בכר, מבנק ישראל אמר בהתייחסו לנתונים כי "על פי נתוני בנק ישראל מעבר הלקוחות בין הבנקים עומד על קרוב ל-5% מן הלקוחות (כ- 200 אלף לקוחות)"
יו"ר ועדת המשנה לענייני בנקאות, ח"כ דני דנון ויוזם הצעת החוק לביטול עמלות הבנקים: "יש סיבות טובות לבנקים להסתיר את נתוני המעבר או העזיבה. אבל אם היו מעברים בין הבנקים לא היו מבקשים מכל המדינה לעזור ל'העביר את דביר'.
"כל מנכ"ל בנק יודע שהלקוחות שלו קשורים אליו והוא נהנה מחוסר התחרות בין הבנקים. מנהל בנק במקום להעניק חבילת ערוצים ודקות זמן אוויר לשימור לקוח הוא מעניק לו 0 עמלות על העו"ש", אמר דנון.
אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות: "הבנקים מרוויחים הון כסף מעצם זה שהם מחזיקים בכספים שלנו. כשאנחנו בפלוס הם מרוויחים ממסגרות אשראי והלוואות וכשאנחנו במינוס הם מרווחים בגין ריביות אוברדרפט. אין שום סיבה לגבות כספים כפולים בגין עמלות עו"ש. לכן אנחנו מבקשים מהכנסת לבטל את עמלות העו"ש בחקיקה."
ח"כ כרמל שאמה מהליכוד, הדגיש כי "הצעת החוק אינה מבקשת מהבנקים לוותר על הכנסות אלא להתחיל להתחרות ולאפשר לכל לקוח לבחון את הבנק שלו בנתון אחד והוא גובה הריבית ולא בערב רב של עמלות מבלבלות המסכלות כל ניסיון של הלקוח לעשות שופינג לשירותי הבנקאות אותם הוא צורך."
ח"כ מנחם אליעזר מוזס מיהדות התורה, "ללקוחות פרטיים אין דרך להתמקח על גובה עמלה בשל תיאום שקיים בין הבנקים. ברוב מדינות העולם אין עמלות כאלה למשקי בית, וודאי לא בגובה כזה ועם זאת הבנקים ממשיכים להרוויח ולהתפרנס. אין סיבה שעבור דף מידע על שער יציג מתאריך ישן, תגבה עמלה בגובה של 84 שקל!."
לסיכום הדיון אמר יו"ר הועדה, ח"כ דני דנון, כי "המצב בתחום עמלות העו"ש בלתי נסבל ומהווה עול על הציבור. הועדה תפעל לאלתר לקידום החקיקה לביטול עמלות העו"ש. בנוסף לכך קרא ח"כ דנון לבעלי הבנקים להגיע להסדר תוך חודש ימים על מנת למנוע חקיקה בנושא".
עלותן של חלק מהעמלות הוכפלה עד פי חמישה מעלותן לפני הרפורמה
בחודש יולי 2008 החלה רפורמה בתחום הבנקאות שנועדה בין היתר להגביר את התחרות בין הבנקים ולהוזיל את העמלות. הצורך ברפורמה נבע בעיקרו מכשל שוק שהתבטא בריבוי עצום של עמלות ובקיומן של עמלות בלתי מוצדקות, באופן שלא אפשר ללקוחות לבחור באופן מושכל את השירותים הבנקאיים וייקר את עלותם בצורה ניכרת.
ממחקר שביצעה המועצה לצרכנות עלה כי בעקבות הרפורמה התייקרו העמלות בגין הפעולות הבסיסיות בחשבון העו"ש באופן מהותי לשני שליש מלקוחות הבנקים. כך למשל, עלותן של חלק מהעמלות הוכפלה עד פי חמישה מעלותן לפני הרפורמה. עליה זו במחירי העמלות פגעה בעיקר בקבוצת האוכלוסייה המתקשה, כתוצאה מחסמי שפה או חסמים טכנולוגיים, בשימוש בשירותי הבנקאות המקוונת.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
