המאבק כנגד עמלות העו"ש נמשך: "אם היו מעברים בין הבנקים לא היו מבקשים לעזור ל'העביר את דביר'"
ועדת המשנה לענייני בנקאות של ועדת הכלכלה קיימה היום (ג') דיון סוער בנושא 'ביטול עמלות העו"ש בבנקים' ובמעבר לקוחות בין הבנקים. בדיון השתתפו: עו"ד אמיר בכר נציג בנק ישראל, ח"כ כרמל שאמה, ח"כ אליעזר מנחם מוזס, עו"ד אהוד פלד, מנכ"ל המועצה לצרכנות ונציגי הבנקים.
המועצה לצרכנות פתחה בשבוע שעבר את הקמפיין החקיקתי לביטול העמלות תחת הכותרת 'הבנקים חולבים אותנו! עמלת עו"ש? לא בא בחשבון!'.
לכתבה: הבנקים חולבים אותנו? המועצה הישראלית לצרכנות פותחת במאבק חקיקתי לביטול עמלות העו"ש
לפי דו"ח שהוצג בפני הוועדה, שני הבנקים הגדולים, בנק לאומי ובנק הפועלים, שולטים על קרוב ל-70% מחשבונות משקי הבית במדינה. הניסיונות לשבור את הריכוזיות בענף נכשלו, בנקים זרים לא הקימו סניפים בארץ וכן לא נוסד בנק אינטרנטי. מעבר לריכוזיות, מציין הדו"ח, קיימים מספר חסמים המקשים על מעבר בין בנקים.
הלקוחות המעוניינים לעבור בנק נדרשים לשלם עמלות עבור פירעון מוקדם של הלוואות ושבירת תוכנית חיסכון. בנוסף, הבנקים בישראל קושרים יחד שירותים שונים, לרבות ניהול חשבון עו"ש, הנפקת כרטיס אשראי ומתן הלוואות. כך, לדברי הדו"ח, לקוח אשר פותח חשבון בבנק מסוים מקבל כמעט באופן אוטומטי כרטיס אשראי המונפק על ידי חברת כרטיסי האשראי שבבעלות אותו בנק, וכאשר הלקוח עוזב את הבנק הנוהג הוא ביטול הכרטיס.
דנון: "מנהל בנק במקום להעניק חבילת ערוצים ודקות זמן אוויר לשימור לקוח הוא מעניק לו 0 עמלות על העו"ש"
כמו כן, עולה מהנתונים כי מיעוט סניפים בפריפריה מקשה על התושבים להחליף בנק. הדו"ח חושף נתונים לפיהם מספר התושבים לסניף בישראל הוא כ-6,722 לעומת 1,767 בגרמניה, ומספר התושבים לבנקט בישראל הינו 4,878 לעומת 1,613 בגרמניה. הדו"ח מוסיף כי הכנסות הבנקים ירדו מ-36 מיליארד ב-2006 ל-30 מיליארד ב-2008, אך אחוז הוצאות הפרסום מסך ההכנסות עלה מ2.2% ב-2006 ל2.9% ב-2009.
עו"ד אמיר בכר, מבנק ישראל אמר בהתייחסו לנתונים כי "על פי נתוני בנק ישראל מעבר הלקוחות בין הבנקים עומד על קרוב ל-5% מן הלקוחות (כ- 200 אלף לקוחות)"
יו"ר ועדת המשנה לענייני בנקאות, ח"כ דני דנון ויוזם הצעת החוק לביטול עמלות הבנקים: "יש סיבות טובות לבנקים להסתיר את נתוני המעבר או העזיבה. אבל אם היו מעברים בין הבנקים לא היו מבקשים מכל המדינה לעזור ל'העביר את דביר'.
"כל מנכ"ל בנק יודע שהלקוחות שלו קשורים אליו והוא נהנה מחוסר התחרות בין הבנקים. מנהל בנק במקום להעניק חבילת ערוצים ודקות זמן אוויר לשימור לקוח הוא מעניק לו 0 עמלות על העו"ש", אמר דנון.
אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות: "הבנקים מרוויחים הון כסף מעצם זה שהם מחזיקים בכספים שלנו. כשאנחנו בפלוס הם מרוויחים ממסגרות אשראי והלוואות וכשאנחנו במינוס הם מרווחים בגין ריביות אוברדרפט. אין שום סיבה לגבות כספים כפולים בגין עמלות עו"ש. לכן אנחנו מבקשים מהכנסת לבטל את עמלות העו"ש בחקיקה."
ח"כ כרמל שאמה מהליכוד, הדגיש כי "הצעת החוק אינה מבקשת מהבנקים לוותר על הכנסות אלא להתחיל להתחרות ולאפשר לכל לקוח לבחון את הבנק שלו בנתון אחד והוא גובה הריבית ולא בערב רב של עמלות מבלבלות המסכלות כל ניסיון של הלקוח לעשות שופינג לשירותי הבנקאות אותם הוא צורך."
ח"כ מנחם אליעזר מוזס מיהדות התורה, "ללקוחות פרטיים אין דרך להתמקח על גובה עמלה בשל תיאום שקיים בין הבנקים. ברוב מדינות העולם אין עמלות כאלה למשקי בית, וודאי לא בגובה כזה ועם זאת הבנקים ממשיכים להרוויח ולהתפרנס. אין סיבה שעבור דף מידע על שער יציג מתאריך ישן, תגבה עמלה בגובה של 84 שקל!."
לסיכום הדיון אמר יו"ר הועדה, ח"כ דני דנון, כי "המצב בתחום עמלות העו"ש בלתי נסבל ומהווה עול על הציבור. הועדה תפעל לאלתר לקידום החקיקה לביטול עמלות העו"ש. בנוסף לכך קרא ח"כ דנון לבעלי הבנקים להגיע להסדר תוך חודש ימים על מנת למנוע חקיקה בנושא".
עלותן של חלק מהעמלות הוכפלה עד פי חמישה מעלותן לפני הרפורמה
בחודש יולי 2008 החלה רפורמה בתחום הבנקאות שנועדה בין היתר להגביר את התחרות בין הבנקים ולהוזיל את העמלות. הצורך ברפורמה נבע בעיקרו מכשל שוק שהתבטא בריבוי עצום של עמלות ובקיומן של עמלות בלתי מוצדקות, באופן שלא אפשר ללקוחות לבחור באופן מושכל את השירותים הבנקאיים וייקר את עלותם בצורה ניכרת.
ממחקר שביצעה המועצה לצרכנות עלה כי בעקבות הרפורמה התייקרו העמלות בגין הפעולות הבסיסיות בחשבון העו"ש באופן מהותי לשני שליש מלקוחות הבנקים. כך למשל, עלותן של חלק מהעמלות הוכפלה עד פי חמישה מעלותן לפני הרפורמה. עליה זו במחירי העמלות פגעה בעיקר בקבוצת האוכלוסייה המתקשה, כתוצאה מחסמי שפה או חסמים טכנולוגיים, בשימוש בשירותי הבנקאות המקוונת.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.36% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
