"כשאנו מתבוננים היום באינדיקטורים המקרו-כלכליים אנו רואים המשק נמצא במצב טוב, אך יש עדיין הרבה מקום לשיפור. רמת הצמיחה עדיין אינה ברמה מספיקה כדי להשפיע באופן משמעותי על האבטלה. במדינות המתעוררות והמתפתחות הצמיחה צפויה להיות השנה חיובית אך מאוד נמוכה. ברמה העולמית, הצמיחה צפויה ב-2009 להיות שלילית". כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בנאום שנשא היום (ב') בכנס תוכניות העבודה של משרדי הממשלה לשנת 2010 במשרד ראש הממשלה.

לגבי המשק הישראלי אמר פישר כי התחזית היא ליציבות בתוצר בשנת 2009 ולצמיחה של 2.5% ב-2010. התחזית אמנם גבוהה מהתחזיות המוקדמות אך עדיין נמוכה. למעשה, מאז המחצית השניה של 2003 ועד 2008, המשק הישראלי צמח בשיעורים מרשימים. השנה המרשימה היא דווקא 2006 בה, למרות המלחמה בצפון, המשק התמודד והמשיך לצמוח בשיעורים נאים.

"תכונה חשובה של המשק הישראלי היא יכולת העמידה שלו מול משברים. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בעת מחלתו של ראש הממשלה אריאל שרון, בעת עליית החמאס לשלטון ברשות הפלסטינית ובאירועים נוספים, בהם המשיך המשק לתפקד בצורה טובה ולצמוח בשיעורים מרשימים למרות המצב".

מאפיין בולט של המשבר הנוכחי הוא הפגיעה בהיקפי הסחר העולמיים. נוכח רמת הפתיחות הגבוהה של המשק הישראלי, שמתרחבת עם השנים, אך טבעי הוא שהמשק הישראלי יפגע מהמשבר. אכן, ניתן לראות את הירידות החדות שנרשמו בייבוא ובייצוא בעקבות המשבר. יחד עם זאת, הייבוא ירד באופן חד יותר מאשר הייצוא וכך גדל עוד יותר העודף בחשבון השוטף. למעשה, הייצוא מתאושש מהר יותר מאשר הייבוא. בעיקר נוכח ההצלחה בייצוא ההיי-טק. התאוששות מהירה זאת היא אחת הסיבות להתאוששות המהירה יחסית של המשק הישראלי לעומת מדינות אחרות בעולם, אמר פישר.

בעבר, אמר פישר, הבעיה של המשק הישראלי היתה מחסור במט"ח. אולם, בשנים האחרונות התהפכה המגמה ונוצר עודף בחשבון השוטף. הגורמים לכך הם חיוביים אך יוצרים לחצים לייסוף השקל. התחזקות השקל מקשה על היצואנים.

כאן עבר פישר לדבר בקצרה על הפעולות שנקט בנק ישראל לייצוב הכלכלה: "במהלך המשבר עשינו מספר פעולות על מנת לעודד את הצמיחה במשק, הורדנו את הריבית לרמתה הנמוכה בהיסטוריה, ביצענו פעילות בשוק האג"ח הממשלתי, התערבנו בשוק המט"ח, ובחודשים האחרונים עברנו למדיניות מעבר שדרכה נפסיק את מעורבותינו בשוק המט"ח, אך לא נעשה זאת עד שנהיה בטוחים שהשוק מתפקד היטב".

בנוגע לאינפלציה אמר פישר כי "בהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים אנו נמצאים סמוך לגבול העליון. אך אם מקזזים את השפעת פעילות הממשלה על המחירים, אנו נמצאים סמוך למרכז היעד. יחד עם זאת, החשיבות העיקרית של המדיניות המוניטרית היא גלומה בהשפעתה על הצפיות לאינפלציה לטווח הארוך. מאז 2005, הצפיות לאינפלציה לטווחים ארוכים נמצאות בתוך היעד. נתון זה, של הצפיות לטווח ארוך מצביע על האמון שיש לאזרחים במדיניות של בנק ישראל ולכך יש השפעות גם על החוזים הנחתמים לטווח ארוך. זו ההשפעה החשובה ביותר של המדיניות המוניטרית".

"בתחילת המשבר גבר האמון של הישראלים שבעבר הוציאו את כספם להשקעות בחו"ל, והם החזירו את כספם לארץ, מה שהשפיע על כוחו של השקל. שוק המניות במשק הישראלי התנהל בדומה למה שקורה בעולם. זוהי התפתחות צפויה, בגלל שהמשק הישראלי מייצא הרבה לחו"ל ולכן מושפע מהמצב שם".

פישר חזר ושיבח את ההתנהלות התקציבית של הממשלה. "היא היתה טובה מאוד. התנהלות זאת בולטת נוכח המדיניות התקציבית של מדינות אחרות. כך, יחס החוב לתוצר של מדינות אחרות עלה בשיעורים חדים בעוד שבישראל יחס זה שמר על יציבות יחסית. השנה הגרעון הצפוי הוא כ-6% ובשנה הבאה 5.5%. בנוסף, התחזקות השקל מצידה משפרת את מצב החוב הזר של הממשלה".

על מערכת הבנקאות אמר פישר כי "הבנקים נמצאים במצב טוב. היתה טענה לפיה הורדת הריבית של בנק ישראל לא באה לידי ביטוי בריביות שגובים הבנקים. יחד עם זאת, היתה ירידה בריביות שגובים הבנקים אך לא בגודל ההפחתה בריבית בנק ישראל. ירידה דומה להפחתות הריבית של בנק ישראל נרשמה דווקא בריביות על המשכנתאות".