שופרסל עומדת בציפיות: רווח נקי של 63 מיליון שקל ברבעון השלישי
רשת שופרסל דיווחה הבוקר (ד') על תוצאותיה ברבעון השלישי של השנה, מהם עולה כי החברה, הנמצאת בשליטת קבוצת אידיבי וברונפמן-פישר, עמדה בציפיות האנליסטים המסקרים אותה.
בשורה העליונה רשמה הרשת יציבות בהכנסות ברמה של 2.88 מיליארד שקל. הרווח התפעולי עמד על 126 מיליון שקל, 4.4% מההכנסות, לעומת 147 מיליון שקל, 5.1% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד ואילו בשורה התחתונה דיווחה הרשת על רווח נקי של 63 מיליון שקל, לעומת 59 מיליון שקל ברבעון המקביל.
במכירות בחנויות זהות חל קיטון של 1.6%. הקיטון במכירות נבע בעיקר מירידת מחירי מכירה בעקבות התחרות המוגברת.
הוצאות מכירה, שיווק, הנהלה וכלליות הסתכמו ברבעון ב-616 מיליון שקל, בהשוואה ל-626 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת בעיקר מקיטון בהוצאות פרסום וחשמל. שיעור ההוצאות מסך ההכנסות היה 21.4% בהשוואה ל-% 21.7 ברבעון המקביל אשתקד.
המכירות למ"ר בחנויות החברה ברבעון השלישי של שנת 2009 הינן 5,710 שקל, בהשוואה ל-5,770 שקל ברבעון המקביל אשתקד. קיטון של % 1.0.
תוצאות החברה עמדו בציפיות האנליסטים, כאמור. האנליסט גיל דטנר מאקסלנס העריך כי הרשת תציג הכנסות של 2.86 מיליארד שקל, רווח תפעולי של 117 מיליון שקל ורווח נקי של כ-56 מיליון שקל. האנליסטית טליה לויברג מפסגות העריכה כי בשורה העליונה תציג שופרסל ירידה של כ- 0.5% במכירות. בשורה התחתונה העריכה לויברג כי שופרסל תציג רווח נקי של 71 מיליון שקל.
מיכל בר מבית ההשקעות איי.בי.איי העריכה ששופרסל תציג הכנסות של כ-2.91 מיליארד שקל, רווח תפעולי של 124 מיליון שקל ורווח נקי של 77 מיליון שקל. בר חוזרת על המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 20.5 שקל למניה.
תוצאות שלושת הרבעונים הראשונים
בשופרסל מציינים כי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 נמשכה התחרות המוגברת בתחום קמעונאות המזון. מכירות מגזר הקמעונאות בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 הסתכמו ב-8.25 מיליארד שקל, בהשוואה ל-8.21 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 38 מיליון שקל, כ-0.5%, הנובע בעיקר מתוספת סניפים חדשים שקוזזה בחלקה כתוצאה מירידת מחירי מכירה בעקבות התחרות המוגברת בתחום קמעונאות המזון.
במכירות בחנויות זהות אשר פעלו באופן מלא בתשעת החודשים הראשונים של השנה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד חל קיטון של 0.8% שנבע מירידת מחירי מכירה והתגברות התחרות.
הכנסות מגזר הנדל"ן המניב בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 הסתכמו ב- 43 מיליון שקל בהשוואה ל-51 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. קיטון של כ-16%. הקיטון בהכנסות נבע בעיקר ממכירת נכסי נדל"ן להשקעה במהלך 2008.
הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 הסתכם לכ-245 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך 232 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גידול של כ- 6%.
המכירות למ"ר בחנויות החברה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 הינן 16,451 שקל, בהשוואה ל-16,521 שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
רפי ביסקר ושולם פישר, יו"רים משותפים של דירקטוריון שופרסל, אמרו כי "שופרסל ממשיכה להציג עלייה ברווח הנקי תוך כדי שמירה על נתח השוק שלה באופן עקבי. האסטרטגיה הממוקדת וארוכת הטווח של החברה, היא זו שהביאה את החברה לתוצאות כאלה גם בתקופה זו."
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהחלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
