על חשבון שטראוס: "המהלך של שופרסל בתחום טבלאות השוקולד עשוי ליצור תחרות מחירים של ממש"

כך אומר האנליסט גיל בשן מאיי בי איי התייחס להכנסה הצפויה של מותג פרטי בתחום טבלאות השוקולד לשופרסל. קבוצת שטראוס בתגובה: "אנו לא מופתעים מהמהלך ומברכים על כל תחרות"
מאיה זיסר |

המותג הפרטי של רשת שופרסל התחזק בשנים האחרונות וחולש על כ-10% מסך המכירות של הרשת. היום (ב') שופרסל מוסיפה קטגוריה חדשה בתחום המותג הפרטי והיא תחום השוקולד - טבלאות שוקולד מריר וחלב בתור התחלה. המותג החדש של שופרסל ייוצר על ידי המותג השוויצרי המוכר Frey המחזיק כ-38% מנתח שוק השוקולד בשוויץ ונמכר גם בישראל.

מותגים פרטיים בעולם, כמעט אינם משחקים בתחום הממתקים, וניתן להגיד כי תחום השוקולד בדרך כלל אינו מהווה איום על המותגים המובילים. הסיבה לכך, מסביר האנליסט גיל בשן מאיי בי איי היא "מכיוון שהאיכות נמוכה ביחס למחיר". עוד הוא מציין כי "תחום השוקולד נשלט בעיקר על ידי מותגי פרימיום ומוצרים ממותגים מאוד, זהו תחום שהחדשנות בו חשובה - הרבה מהדורות מיוחדות ומיתוג ולכן מצריכות עלויות פרסום ושיווק גבוהות".

יש לציין כי קנייה של מוצרים מסוג זה נחשבת לסוג של פינוק ולכן הינה על פי סקרים בתחום נחשבת לקנייה אימפולסיבית. לכן אנשים מוכנים לשלם מחיר פרימיום בשביל מוצר טוב שהם מכירים וניתן להגיד שיש פחות איום על מותגי המונופול.

"המותג הפרטי לא דוחק בדרך כלל את המקומות הראשונים אלא תופס את המקום השלישי והלאה ודווקא המקומות הראשונים לעתים אף מתחזקים", אומר בשן.

יש לציין כי שופרסל מתכוונת להיכנס עם מוצרים בסיסיים, טבלאות שוקולד מריר וחלב בתחילה, אשר מזוהים עם מותגים פרטיים ולכן יכולים להוות איום אמיתי על שטראוס. לדברי בשן, "מכיוון שמדובר בשימוש במותג מוכר בהחלט ניתן להגיד שיכול להיות פה איום כלשהו על שטראוס עלית וכוח מבחינת שטח מדף שיכול להציע תחליף לעלית. הכניסה לתחום טבלאות השוקולד יכולה לקחת נתחי שוק מעלית מדובר במנוף רציני אשר יכול ליצור מצב של תחרות אמיתית מבחינת מחירים.

כיום תחום המותג הפרטי בישראל נמצא בחיתוליו ונמצא בשלבי התפתחות ואין פעילות בכל הקטגוריות בתחום מוצרי הצריכה. עם זאת יש לציין כי ישנן כבר קטגוריות שלמות שהמותג הפרטי שולט ברוב הקטגוריה כדוגמת המותג הפרטי של שופרסל לפירות יבשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קיים תרחיש מרכזי לו גורמי הערכה ומודיעין אסטרטגי ברחבי העולם נותנים סבירות גבוהה למדי: פלישה סינית לטאיוואן ב-2027. נוסיף לתרחיש הזה תרחיש נוסף שגם אותו לוקחים בסבירות לא נמוכה: פוטין מנצל את ההזדמנות שארה"ב עסוקה מול סין ופולש לארצות הבלטיות או לאזור אחר במזרח אירופה. זה גם יכול לקרות ללא קשר לסין, כמובן. במידה והתרחישים הללו מתממשים מה יקרה למחירי המניות והאג"ח בארה"ב וברחבי העולם? מפולות אדירות...

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

 

דרכים לגידור הסיכון

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

איך בנק ישראל מנהל את הסיכון העתידי הזה? הבנק המרכזי שלנו ממשיך כאילו התרחיש הזה לא קיים באופק. איך אנחנו יודעים זאת? מהסתכלות בפוזיציית ההשקעות שלהם - שום דבר לא השתנה.

מה ניתן לעשות? ניתן לצמצם משמעותית את החשיפה לבורסות זרות ולהעביר את כספי הרזרבות של ישראל מהשקעות באג"ח לפקדונות בבנקים, עדיף בנקים מרכזיים.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.