yes ברבעון חלש: למרות גידול במנויים הפסד של כ-95 מיליון שקל

ההכנסות לרבעון שני הסתכמו לכ-376 שקל לעומת כ-380 שקל בתקופה המקבילה אשתקד (ירידה של כ- 1%), ולעומת כ- 384 שקל ברבעון הקודם (ירידה של כ- 2%).
מאיה זיסר |

חברת שירותי הלווין המספקת שירותי טלוויזיה רב ערוצית, yes, מדווחת הבוקר (ד') על תוצאותיה, במסגרת דוחות קבוצת בזק, ברבעון הראשון של 2009. ההכנסות לרבעון שני 2009 הסתכמו לכ-376 שקל לעומת כ-380 שקל בתקופה המקבילה אשתקד (ירידה של כ- 1%), ולעומת כ- 384 שקל ברבעון הקודם (ירידה של כ- 2%). ב-yes מסבירים את הירידה הירידה בהכנסות, כירידה חד פעמית הנובעת מהפסקת מכירת שירותי האינטרנט.

עם הירידות מראה yes גידול במספר הלקוחות של החברה אשר הגיע בסוף חודש יוני 2009 לכ- 562 אלף לקוחות, גידול של 2000 לקוחות. ההכנסה הממוצעת למנוי קטנה ל-224 שקל בחודש, ירידה של 1.8% מ-228 שקל ברבעון הראשון וירידה שנתית של 2.6% מ-230 שקל ברבעון השני ב-2008. ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי היא הנמוכה ביותר מאז תחילת 2008 לפחות.

הרווח התפעולי (EBIT) ברבעון השני של שנת 2009 הוא כ- 59 מש"ח מול רווח של כ- 43 מש"ח בתקופה המקבילה (עליה של כ-39%) ולעומת רווח של כ-66 מש"ח ברבעון הקודם (ירידה של כ- 10%).

ההפסד לפני הוצאות מימון לבעלי מניות ומיסים, חלה עלייה בהפסד ברבעון הנוכחי , זאת לאור עליית המדד והדולר. ההפסד הסתכם לכ-5 שקל לעומת הפסד של כ-15 שקל בתקופה המקבילה אשתקד ולעומת הרווח של כ-40 שקל ברבעון הקודם.

ההפסד הנקי של החברה לאחר הוצאות מימון לבעלי מניות הסתכם לכ- 95 שקל לעומת הפסד של כ- 99 שקל ברבעון המקביל אשתקד ולעומת הפסד של כ-1.2 שקל ברבעון הקודם.

ה-EBITDA החיובי ברבעון השני של 2009 הסתכם בכ- 115 שקל, לעומת כ- 103 שקל ברבעון המקביל אשתקד (עלייה של כ 11%), ולעומת כ- 122 שקל ברבעון הקודם (ירידה של כ-6%).

הרווח הגולמי ברבעון הראשון הוא כ- 121 שקל לעומת כ-102 שקל ברבעון המקביל אשתקד, ולעומת כ-125 שקל ברבעון הקודם.

הוצאות המימון לבנקים ולמוסדות פיננסיים אחרים ברבעון השני 2009 הסתכמו בכ- 64 שקל לעומת כ- 58 שקל ברבעון המקביל ובכ-26 שקל ברבעון הקודם. הוצאות המימון לבעלי מניות הוצאות המימון לבעלי מניות ברבעון השני הסתכמו בכ- 89 שקל לעומת כ- 84 שקל ברבעון המקביל ולהוצאות של כ- 41 שקל ברבעון הקודם.

סך הוצאות המימון נטו ברבעון הראשון הסתכמו בכ- 154 שקל לעומת הוצאות של כ- 142 שקל ברבעון המקביל ולעומת הוצאות מימון של כ-67 שקל ברבעון הקודם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.