המשביר לצרכן מדווחת: גידול של 20% בהכנסות וירידה של 24% ברווח התפעולי ל-6.7 מיליון שקל
קבוצת משביר לצרכן ממשיכה להציג צמיחה בהיקפי פעילותה. הכנסות הקבוצה ברבעון הראשון של שנת 2009 צמחו בכ-20% ל-517 מיליון שקל, לעומת ההכנסות של כ-432 מיליון שקל ברבעון הראשון בשנת 2008. הגידול בהכנסות נובע בעיקרו מהעלייה במכירות של מגזר בתי הכלבו ומגזר הקוסמטיקה והדראגסטורס, המהווים את פעילות הליבה של הקבוצה. בנוסף, תרם לגידול גם איחוד לראשונה של פעילותה של חברת סיבוס ברבעון הראשון של 2009.
על הגידול בפועל בנפח התנועה בחנויות הרשת ובפעילות הקמעונאית בסניפי הקבוצה, מעיד הנתון של סך הפדיון של הפעילות הקמעונאית בסניפי הקבוצה (הכולל את סניפי המשביר לצרכן וסניפי ניו פארם). הפדיון ברבעון הראשון של שנת 2009 גדל בכ-16% והסתכם בכ-440.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-380.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפדיון הכולל בסניפים זהים (Sells Same Stores), הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2009 בכ-408.3 מיליון שקל, גידול של כ-10%, בהשוואה לכ-370 מיליון שקל ברבעון הראשון בשנת 2008.
קבוצת המשביר לצרכן מציגה את הכנסותיה בחלוקה למגזרים- בתי כלבו, קוסמטיקה ודראגסטורס, תיירות, ג'אמפ ואחרים. המגזרים הבולטים בצמיחתם הם מגזר בתי כלבו, ומגזר הקוסמטיקה והדראגסטורס.
במגזר בתי הכלבו צמחו ההכנסות ברבעון הראשון של 2009 בכ- 12% לכ-164.4 מיליון שקל, לעומת כ -146.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר בתי הכלבו הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2009 בכ-12.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-9.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2008. השיפור בתוצאות המגזר נבע משיפור בפעילות השוטפת, העשרה וגיוון של הסחורה, פתיחת סניפים חדשים וכן מהקדמה חלקית של המכירות לחג הפסח, ובנוסף שופרו תנאי הסחר של הקבוצה.
במגזר הקוסמטיקה והדראגסטורס צמחו ההכנסות בכ-18% לכ-249.2 מיליון שקל, לעומת כ-210.4 מיליון שקל ברבעון הראשון בשנת 2008. השיפור בתוצאות המגזר נובע בעיקר משיפור בפעילות המסחרית והשיווקית של המגזר בסניפי המשביר לצרכן ובסניפי ניו-פארם, המנוהלים בצורה משותפת ויעילה יותר תחת חברת ניו-פארם דראגסטורס, מפתיחת סניפים חדשים, וכן מהקדמה של המכירות לחג הפסח. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם ברבעון הראשון של 2009 בכ-5.5 מיליון שקל, גידול של כ-92% לעומת רווח תפעולי של כ-2.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במגזר התיירות, הסתכמו ההכנסות של חברת קשרי תעופה, שפירסמה תוצאותיה בשבוע שעבר, בכ-45.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-57.9 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2008. קשרי תעופה רשמה הפסד תפעולי של כ-1.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-1.2 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2008. הירידה בתוצאות המגזר נובעת בעיקר בשל ההאטה הכלכלית המשפיעה על תחום התיירות.
במגזר ג'אמפ, אשר מייצג את פעילותה של חברת ג'אמפ, המוחזקת בשיעור של 50% על ידי המשביר, ואת אחזקת ג'אמפ ברשת אירית ליין, הסתכם חלקה של המשביר בהכנסות הרבעון הראשון של שנת 2009 בכ-11.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-17.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בגין אחזקתה בחברת ג'אמפ רשמה המשביר הפסד תפעולי של כ-12.2 מיליון שקל, בהשוואה להפסד תפעולי של כ-1.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2008.
יצויין, כי ההפסד התפעולי במגזר זה כולל הוצאות חד פעמיות בסך כ-8.6 מיליון שקל שביצעה המשביר בגין הפחתת מוניטין בג'אמפ ובאירית, בעקבות הקשיים העסקיים אליהם נקלעה ג'אמפ. בהקשר זה, יצוין כי לפני כשבועיים דיווחה קבוצת המשביר לצרכן על חתימת מזכר עקרונות למכירת אחזקותיה בג'אמפ למלכה ריטייל גרופ, הבעלים של רשת מתאים לי. במסגרת מזכר העקרונות נקבע, כי מלכה גרופ תזרים הון בסך של כ-10 מיליון שקל אל קופתה של ג'אמפ, ובנוסף תעמיד לרשות ג'אמפ סחורות בהיקף כספי של כ-5 מיליון שקל.
הרווח הגולמי של קבוצת המשביר לצרכן כולה ברבעון הראשון של שנת 2009 צמח בכ-11% והסתכם בכ-166.2 מיליון שקל, לעומת רווח גולמי של כ-149.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי ברבעון הראשון הסתכם בכ-6.7 מיליון שקל, לעומת כ-8.8 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2008. כאמור, הרווח התפעולי ברבעון הוא לאחר הוצאה חד פעמית בסך של כ-8.6 מיליון שקל בגין הפחתת המוניטין בג'אמפ. בנטרול הוצאה זו, הסתכם הרווח התפעולי של קבוצת המשביר בכ-15.3 מיליון שקל, גידול של כ-74% בהשוואה לרבעון הראשון של 2008.
בשורה התחתונה, מסכמת קבוצת המשביר לצרכן את הרבעון בהפסד של כ- 2.3 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-2.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. יצויין, כי גם הרווח הנקי הושפע גם הוא מההוצאה החד פעמית בגין ג'אמפ, ובנטרולה הרווח הנקי מסתכם בכ-6.3 מיליון שקל.
תזרים המזומנים של המשביר לצרכן מפעילות שוטפת היה חיובי והסתכם בסך של כ-29.9 מיליון ברבעון הראשון של שנת 2009. ממאזן המשביר לצרכן עולה כי הונה העצמי של הקבוצה, המיוחס לבעלי המניות של המשביר לצרכן, בסוף מרץ 2009 עמד על כ-96.8 מיליון שקל. בקופתה יתרות פיננסיות ומזומנים בשווי של כ-81.3 מיליון שקל.
המשביר לצרכן הודיעה היום, במקביל לפירסום התוצאות, כי היא תחלק דיווידנד בסך של כ-7 מיליון שקל, המהווים כ-30% מהרווח של שנת 2008, לבעלי מניותיה. היום הקובע לצורך החלוקה הוא ה-8.6.09, ויום החלוקה בפועל יהיה ה-25.6.09.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
