טריז בגלגלי התחרות: הרשות לני״ע פסלה הטבות של אלטשולר והפניקס
הברוקרים נתנו הטבות על הקרנות המחקות שלהם לטובת מצטרפים חדשים והרשות לניירות ערך פסלה את ההטבה בטענה שזה ״לא שוויוני״ - והתחרות בדמי הקניה, המכירה והניהול של הקרנות המחקות, מה יהיה עליה?
הרשות לניירות ערך פסלה הטבות שנתנו הברוקרים אלטשולר שחם ואקסלנס טרייד מבית הפניקס בטענה שההטבה הופכת את שוק הקרנות ל-״לא שיוויוני״ כלשונה, מאחר ולאקסלנס יש עדיפות בהפצת קרנות קסם, והן יכולות למכור אותן בזול יותר במערכות המסחר שלה על פני קרנות של מתחרות, וכן לגבי אלטשולר שחם במערכת המסחר שלה.
בשוק הברוקראז' הדיגיטאלי ופלטפורמות המסחר בישראל יש מספר שחקנים: מיטב, על ידי מיטב טרייד; IBI בית השקעות על ידי IBI TRADE; אקסלנס על ידי הפניקס ואלטשולר שחם טרייד, זרוע הברוקראז' הדיגיטאלי של אלטשולר שחם שהחל לפעול בפברואר האחרון. יותר ויותר אנשים משקיעים בשנים האחרונות באופן פרטי, והם הבינו שלעשות זאת דרך הבנק זה בכלל לא משתלם. בהתאם לצמיחה בלקוחות, המוסדיים החלו להציע גם הם אפשרויות למסחר עצמאי או לשפר מערכות קיימות (דוגמת מערכת המסחר של מיטב). אך בכל מצב התחרות בשוק זה עזה.
לאור התחרות העזה וכניסתם של יותר שחקנים, גופים כגון אלטשולר והפניקס החלו להציע הטבות: הן החלו להציע למצטרפים החדשים בפלטפורמות המסחר שלהם את הקרנות המחקות שלהם עם פטור מדמי קנייה ומכירה. הדבר אור על פי חוק מהסיבה שהוא עלול לגרום לאי תחרות: אם הפניקס היא זו שמפעילה את הקרנות ובד בבד מפעילה את הזירה בה הן נקנות ונמכרות, יש לה יתרון בולט לעומת קרנות של גופים אחרים, מה שעלול לגרום להדרה של גופים אחרים מהמשחק.
אלא שההפך הוא הנכון: דמי הניהול בישראל הם מהגבוהים בעולם, בין היתר בגלל דמי ההפצה. נתינת אפשרות למשקיעים עצמיים לבחור את הערוץ דרכו ישקיעו את כספם, ואגב כך להנות מעמלות מוזלות - זו זו התחלתה של תחרות בשוק, שסופה אולי יביא להוזלה במחירי ההפצה והניהול. ההטבה שנתנו הברוקרים - תחילה הפניקס ולאחר מכן אלטשולר, היוו הפרה של חוק הקרנות מצד אחד, אך הן היו מעשה 'רובין הוד' מאידך. הן הפרו את החוק לטובת השוק.
- רשות ני"ע עצרה את פיקדון ה-S&P 500 של לאומי בהמשך לטענות של איגוד הקרנות
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות וקרנות סל: על מה התחרות?
השקעה בקרנות צברה פופולאריות החל מראשית שנות ה-2000 עם הקרנות של ונגארד. מאז התופעה הלכה וצברה תאוצה. גם בישראל התחום חזק, ובשנים האחרונות תופס תאוצה גם בקרב צעירים בזכות ספרים, פודקאסטים ותכנים שונים המציגים קרנות מחקות כהשקעה בטוחה לטווח ארוך. הקרנות מתחלקות לשני סוגים, עם תת חלוקות: קרנות כספיות - הן דומות להשקעה באג"ח מדינה או בפיקדון בבנק, והיתרון שלהם הוא בכך שאין צורך לקנות אג"ח חדשה כשהאחרונה פגה והריבית עבור קרן כספית גבוה יותר מהריביות שהבנקים נותנים. קרנות בנאמנות - זו קטגוריה רחבה של קרנות, בה בדרך כלל הקרנות מנוהלות. הן מתחלקות לשניים: קרנות סל וקרנות מחקות. קרנות סל מכילות בתוכן מערך של נכסים פיננסיים שנועד להשיג מטרה מסויימת (יותר סיכון או פחות, יותר מינוף או חשיפה מדודה לסקטור מסוים ועוד). הגיוון בקרנות הוא רחב מאוד. קרנות מחקות נועדו לחקות מדד סטטיסטי מסוים, דוגמת ה-S&P 500 בארה"ב או ת"א 125 בישראל.
קסם של הפניקס מנהלת 109 מיליארד שקל, ואלטשולר שחם מנהלת 176 מיליארד שקל בקרנות שלה. אלה הם סכומים אדירים.
הדיון המשפטי: הטענות של הברוקרים ותשובת הרשות
הברוקרים טענו במכתב בקשה לאי אכיפה, כי החוק מתיר למפיץ לתת הנחות רק בגובה סכום ההפצה. בעת מכירת חלקי קרנות יש מספר עלויות המועמסות אחת על גבי השניה אל הלקוח, וכאשר הגוף שמנפיק את הקרן הוא גם הגוף שמפיץ אותה, דוגמת הפניקס עם קרנות קסם ומערכת המסחר או אלטשולר עם הקרנות שלה ומערכת המסחר שהיא מתפעלת במקביל, נוצר מצב שמותר לחברה על פי חוק להפיץ קרנות בחינם. עונה הרשות: לא ולא: אי אפשר להתעלם מהעובדה שהברוקרים על ידי מערכות המסחר שלהם מתעדפים את הקרנות שלהם על פני קרנות של מתחרים, מה שעלול להביא לאי תחרות.
אי־תחרות או לא אי־תחרות, עלויות ההפצה ירדו בעקבות תחרות בין גופים, והרשות לניירות ערך סיכלה את הדבר והחזירה את המצב לסורו - עלויות הפצה לקרנות סל מהגבוהות בעולם.

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
