טריז בגלגלי התחרות: הרשות לני״ע פסלה הטבות של אלטשולר והפניקס
הברוקרים נתנו הטבות על הקרנות המחקות שלהם לטובת מצטרפים חדשים והרשות לניירות ערך פסלה את ההטבה בטענה שזה ״לא שוויוני״ - והתחרות בדמי הקניה, המכירה והניהול של הקרנות המחקות, מה יהיה עליה?
הרשות לניירות ערך פסלה הטבות שנתנו הברוקרים אלטשולר שחם ואקסלנס טרייד מבית הפניקס בטענה שההטבה הופכת את שוק הקרנות ל-״לא שיוויוני״ כלשונה, מאחר ולאקסלנס יש עדיפות בהפצת קרנות קסם, והן יכולות למכור אותן בזול יותר במערכות המסחר שלה על פני קרנות של מתחרות, וכן לגבי אלטשולר שחם במערכת המסחר שלה.
בשוק הברוקראז' הדיגיטאלי ופלטפורמות המסחר בישראל יש מספר שחקנים: מיטב, על ידי מיטב טרייד; IBI בית השקעות על ידי IBI TRADE; אקסלנס על ידי הפניקס ואלטשולר שחם טרייד, זרוע הברוקראז' הדיגיטאלי של אלטשולר שחם שהחל לפעול בפברואר האחרון. יותר ויותר אנשים משקיעים בשנים האחרונות באופן פרטי, והם הבינו שלעשות זאת דרך הבנק זה בכלל לא משתלם. בהתאם לצמיחה בלקוחות, המוסדיים החלו להציע גם הם אפשרויות למסחר עצמאי או לשפר מערכות קיימות (דוגמת מערכת המסחר של מיטב). אך בכל מצב התחרות בשוק זה עזה.
לאור התחרות העזה וכניסתם של יותר שחקנים, גופים כגון אלטשולר והפניקס החלו להציע הטבות: הן החלו להציע למצטרפים החדשים בפלטפורמות המסחר שלהם את הקרנות המחקות שלהם עם פטור מדמי קנייה ומכירה. הדבר אור על פי חוק מהסיבה שהוא עלול לגרום לאי תחרות: אם הפניקס היא זו שמפעילה את הקרנות ובד בבד מפעילה את הזירה בה הן נקנות ונמכרות, יש לה יתרון בולט לעומת קרנות של גופים אחרים, מה שעלול לגרום להדרה של גופים אחרים מהמשחק.
אלא שההפך הוא הנכון: דמי הניהול בישראל הם מהגבוהים בעולם, בין היתר בגלל דמי ההפצה. נתינת אפשרות למשקיעים עצמיים לבחור את הערוץ דרכו ישקיעו את כספם, ואגב כך להנות מעמלות מוזלות - זו זו התחלתה של תחרות בשוק, שסופה אולי יביא להוזלה במחירי ההפצה והניהול. ההטבה שנתנו הברוקרים - תחילה הפניקס ולאחר מכן אלטשולר, היוו הפרה של חוק הקרנות מצד אחד, אך הן היו מעשה 'רובין הוד' מאידך. הן הפרו את החוק לטובת השוק.
- הרשות לני"ע מקימה ועדה להנגשת הדוחות הכספיים של החברות
- יו"ר הרשות לני"ע: "נפתח יותר אפיקי השקעה, כולל קרנות עוקבות קריפטו"
קרנות נאמנות וקרנות סל: על מה התחרות?
השקעה בקרנות צברה פופולאריות החל מראשית שנות ה-2000 עם הקרנות של ונגארד. מאז התופעה הלכה וצברה תאוצה. גם בישראל התחום חזק, ובשנים האחרונות תופס תאוצה גם בקרב צעירים בזכות ספרים, פודקאסטים ותכנים שונים המציגים קרנות מחקות כהשקעה בטוחה לטווח ארוך. הקרנות מתחלקות לשני סוגים, עם תת חלוקות: קרנות כספיות - הן דומות להשקעה באג"ח מדינה או בפיקדון בבנק, והיתרון שלהם הוא בכך שאין צורך לקנות אג"ח חדשה כשהאחרונה פגה והריבית עבור קרן כספית גבוה יותר מהריביות שהבנקים נותנים. קרנות בנאמנות - זו קטגוריה רחבה של קרנות, בה בדרך כלל הקרנות מנוהלות. הן מתחלקות לשניים: קרנות סל וקרנות מחקות. קרנות סל מכילות בתוכן מערך של נכסים פיננסיים שנועד להשיג מטרה מסויימת (יותר סיכון או פחות, יותר מינוף או חשיפה מדודה לסקטור מסוים ועוד). הגיוון בקרנות הוא רחב מאוד. קרנות מחקות נועדו לחקות מדד סטטיסטי מסוים, דוגמת ה-S&P 500 בארה"ב או ת"א 125 בישראל.
קסם של הפניקס מנהלת 109 מיליארד שקל, ואלטשולר שחם מנהלת 176 מיליארד שקל בקרנות שלה. אלה הם סכומים אדירים.
הדיון המשפטי: הטענות של הברוקרים ותשובת הרשות
הברוקרים טענו במכתב בקשה לאי אכיפה, כי החוק מתיר למפיץ לתת הנחות רק בגובה סכום ההפצה. בעת מכירת חלקי קרנות יש מספר עלויות המועמסות אחת על גבי השניה אל הלקוח, וכאשר הגוף שמנפיק את הקרן הוא גם הגוף שמפיץ אותה, דוגמת הפניקס עם קרנות קסם ומערכת המסחר או אלטשולר עם הקרנות שלה ומערכת המסחר שהיא מתפעלת במקביל, נוצר מצב שמותר לחברה על פי חוק להפיץ קרנות בחינם. עונה הרשות: לא ולא: אי אפשר להתעלם מהעובדה שהברוקרים על ידי מערכות המסחר שלהם מתעדפים את הקרנות שלהם על פני קרנות של מתחרים, מה שעלול להביא לאי תחרות.
אי־תחרות או לא אי־תחרות, עלויות ההפצה ירדו בעקבות תחרות בין גופים, והרשות לניירות ערך סיכלה את הדבר והחזירה את המצב לסורו - עלויות הפצה לקרנות סל מהגבוהות בעולם.
