מגבירה את הלחץ: ישראל מפסיקה את אספקת החשמל לעזה
ישראל מחריפה את הלחץ על חמאס במקביל למגעים על עסקת החטופים: מניתוק קו החשמל האחרון ועד לאיום בפינוי מחדש של צפון הרצועה
בצעד שנועד להגביר את הלחץ על חמאס, הורה שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן על הפסקה מיידית של אספקת החשמל לרצועת עזה. ההחלטה התקבלה שעות ספורות לפני כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני שאמור לדון במגעים על שלב ב' של עסקת החטופים. "מכוח סמכותי אני מנחה את חברת החשמל
להפסיק את העברת החשמל לעזה", כתב השר במכתב רשמי, והוראתו יושמה באופן מיידי, כפי שאישר יו"ר חברת החשמל דורון ארבלי.
החלטה זו מהווה שינוי משמעותי במדיניות שנהגה מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. עד כה סיפקה ישראל חשמל לרצועה דרך קו אחד בלבד - "קו קלע" - שהיה מחובר ישירות למתקני התפלת המים. גורמים בצה"ל הסבירו בעבר כי אספקת החשמל למתקנים אלה נחוצה גם למניעת התפרצות מחלות שעלולות לסכן את החטופים והחיילים הפועלים ברצועה. מלבד קו זה, חמאס מסתמך על גנרטורים המופעלים באמצעות דלק, שלפי הערכות ארגוני הסיוע הבינלאומיים יספיק לכ-45 ימים נוספים.
הצעד הזה הוא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר שישראל מגבשת כדי להפעיל לחץ מדורג על חמאס. על פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ישראל מכינה תוכנית בעלת מספר שלבים שמטרתה להפעיל לחץ הולך וגובר על ארגון הטרור. התוכנית החלה עם הפסקת הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה, וכעת נמשכת עם ניתוק החשמל. הצעד הבא שנשקל הוא הפסקת אספקת המים, כאשר לפי בכיר ישראלי, "הצינור הראשון שינותק יהיה לצפון עזה, אך טרם התקבלה החלטה סופית".
על פי הדיווח האמריקני, אם צעדים אלה לא ישיגו את התוצאה הרצויה, ישראל עשויה לנקוט באמצעים דרמטיים יותר, כולל תקיפות אוויריות ופשיטות טקטיות על מטרות חמאס. בתרחיש קיצון יותר, ישראל עלולה לבצע פינוי מחדש של מאות אלפי פלסטינים ששבו לצפון הרצועה במהלך הפסקת האש, ואף להשיק מבצע קרקעי נרחב יותר מזה שבוצע עד כה, במטרה לכבוש שטחים נוספים ולפגוע בשארית כוחות חמאס.
- 25 מטוסי F-15IA בדרך לישראל - חיזוק אסטרטגי מול איראן
- ישראל עושה צעד אסטרטגי נוסף בדרך לביסוס מעמדה כמעצמת חדשנות בחלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל לצעדי הלחץ הישראליים, חמאס שיגר אתמול משלחת לקהיר בראשות מחמד דרוויש, שנפגשה עם ראש המודיעין המצרי חסן רשאד. בהודעה רשמית שפרסם ארגון הטרור נטען כי הפגישה התנהלה "ברוח חיובית ובאחריות", ודנה ביישום הסכם הפסקת האש וחילופי האסירים בשלבים השונים. בכיר בחמאס אף צוטט בסוכנות הידיעות רויטרס באומרו כי הארגון מוכן לשחרר את החייל החטוף עידן אלכסנדר, בעל האזרחות האמריקנית, כחלק מהשיחות לסיום המלחמה - צעד שהממשל האמריקני דורש כמחווה של רצינות מצד חמאס.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהתנגד בעבר לחיבור קו החשמל למתקני ההתפלה בעזה, אמר בשבוע שעבר כי הפסקת הסיוע ההומניטרי היא "רק ההתחלה" וכי "השלב הבא יהיה ניתוק החשמל והמים, ופתיחת שערי הגיהינום על עזה במתקפה עוצמתית, קטלנית ומהירה שתביא לכיבוש השטח ולהתנעת מתווה טראמפ של עידוד הגירה של תושבי עזה". דבריו משקפים את עמדת הימין הקיצוני בממשלה, הלוחץ להחרפת הצעדים נגד חמאס ולחידוש המלחמה במלוא עוצמתה.
- 2.רוני 10/03/2025 12:41הגב לתגובה זומה הנכון
- 1.אנונימילרון 10/03/2025 07:44הגב לתגובה זוכניעה סופית ומוחלטת עם דגל לבן בגישה ישירה ולא לא דלק לא מים לא הומניטרי ולא חשמל! בין כך הרבה חטופים כבר אין שם כשהם בחיים!
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
