עזה
צילום: דובר צהל

מגבירה את הלחץ: ישראל מפסיקה את אספקת החשמל לעזה

ישראל מחריפה את הלחץ על חמאס במקביל למגעים על עסקת החטופים: מניתוק קו החשמל האחרון ועד לאיום בפינוי מחדש של צפון הרצועה

אדיר בן עמי | (2)
נושאים בכתבה ישראל חמאס

בצעד שנועד להגביר את הלחץ על חמאס, הורה שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן על הפסקה מיידית של אספקת החשמל לרצועת עזה. ההחלטה התקבלה שעות ספורות לפני כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני שאמור לדון במגעים על שלב ב' של עסקת החטופים. "מכוח סמכותי אני מנחה את חברת החשמל להפסיק את העברת החשמל לעזה", כתב השר במכתב רשמי, והוראתו יושמה באופן מיידי, כפי שאישר יו"ר חברת החשמל דורון ארבלי.


החלטה זו מהווה שינוי משמעותי במדיניות שנהגה מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. עד כה סיפקה ישראל חשמל לרצועה דרך קו אחד בלבד - "קו קלע" - שהיה מחובר ישירות למתקני התפלת המים. גורמים בצה"ל הסבירו בעבר כי אספקת החשמל למתקנים אלה נחוצה גם למניעת התפרצות מחלות שעלולות לסכן את החטופים והחיילים הפועלים ברצועה. מלבד קו זה, חמאס מסתמך על גנרטורים המופעלים באמצעות דלק, שלפי הערכות ארגוני הסיוע הבינלאומיים יספיק לכ-45 ימים נוספים.


הצעד הזה הוא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר שישראל מגבשת כדי להפעיל לחץ מדורג על חמאס. על פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ישראל מכינה תוכנית בעלת מספר שלבים שמטרתה להפעיל לחץ הולך וגובר על ארגון הטרור. התוכנית החלה עם הפסקת הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה, וכעת נמשכת עם ניתוק החשמל. הצעד הבא שנשקל הוא הפסקת אספקת המים, כאשר לפי בכיר ישראלי, "הצינור הראשון שינותק יהיה לצפון עזה, אך טרם התקבלה החלטה סופית".


על פי הדיווח האמריקני, אם צעדים אלה לא ישיגו את התוצאה הרצויה, ישראל עשויה לנקוט באמצעים דרמטיים יותר, כולל תקיפות אוויריות ופשיטות טקטיות על מטרות חמאס. בתרחיש קיצון יותר, ישראל עלולה לבצע פינוי מחדש של מאות אלפי פלסטינים ששבו לצפון הרצועה במהלך הפסקת האש, ואף להשיק מבצע קרקעי נרחב יותר מזה שבוצע עד כה, במטרה לכבוש שטחים נוספים ולפגוע בשארית כוחות חמאס.


במקביל לצעדי הלחץ הישראליים, חמאס שיגר אתמול משלחת לקהיר בראשות מחמד דרוויש, שנפגשה עם ראש המודיעין המצרי חסן רשאד. בהודעה רשמית שפרסם ארגון הטרור נטען כי הפגישה התנהלה "ברוח חיובית ובאחריות", ודנה ביישום הסכם הפסקת האש וחילופי האסירים בשלבים השונים. בכיר בחמאס אף צוטט בסוכנות הידיעות רויטרס באומרו כי הארגון מוכן לשחרר את החייל החטוף עידן אלכסנדר, בעל האזרחות האמריקנית, כחלק מהשיחות לסיום המלחמה - צעד שהממשל האמריקני דורש כמחווה של רצינות מצד חמאס.


שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהתנגד בעבר לחיבור קו החשמל למתקני ההתפלה בעזה, אמר בשבוע שעבר כי הפסקת הסיוע ההומניטרי היא "רק ההתחלה" וכי "השלב הבא יהיה ניתוק החשמל והמים, ופתיחת שערי הגיהינום על עזה במתקפה עוצמתית, קטלנית ומהירה שתביא לכיבוש השטח ולהתנעת מתווה טראמפ של עידוד הגירה של תושבי עזה". דבריו משקפים את עמדת הימין הקיצוני בממשלה, הלוחץ להחרפת הצעדים נגד חמאס ולחידוש המלחמה במלוא עוצמתה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רוני 10/03/2025 12:41
    הגב לתגובה זו
    מה הנכון
  • 1.
    אנונימילרון 10/03/2025 07:44
    הגב לתגובה זו
    כניעה סופית ומוחלטת עם דגל לבן בגישה ישירה ולא לא דלק לא מים לא הומניטרי ולא חשמל! בין כך הרבה חטופים כבר אין שם כשהם בחיים!
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.