עזה
צילום: דובר צהל

מגבירה את הלחץ: ישראל מפסיקה את אספקת החשמל לעזה

ישראל מחריפה את הלחץ על חמאס במקביל למגעים על עסקת החטופים: מניתוק קו החשמל האחרון ועד לאיום בפינוי מחדש של צפון הרצועה

אדיר בן עמי | (2)
נושאים בכתבה ישראל חמאס

בצעד שנועד להגביר את הלחץ על חמאס, הורה שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן על הפסקה מיידית של אספקת החשמל לרצועת עזה. ההחלטה התקבלה שעות ספורות לפני כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני שאמור לדון במגעים על שלב ב' של עסקת החטופים. "מכוח סמכותי אני מנחה את חברת החשמל להפסיק את העברת החשמל לעזה", כתב השר במכתב רשמי, והוראתו יושמה באופן מיידי, כפי שאישר יו"ר חברת החשמל דורון ארבלי.


החלטה זו מהווה שינוי משמעותי במדיניות שנהגה מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. עד כה סיפקה ישראל חשמל לרצועה דרך קו אחד בלבד - "קו קלע" - שהיה מחובר ישירות למתקני התפלת המים. גורמים בצה"ל הסבירו בעבר כי אספקת החשמל למתקנים אלה נחוצה גם למניעת התפרצות מחלות שעלולות לסכן את החטופים והחיילים הפועלים ברצועה. מלבד קו זה, חמאס מסתמך על גנרטורים המופעלים באמצעות דלק, שלפי הערכות ארגוני הסיוע הבינלאומיים יספיק לכ-45 ימים נוספים.


הצעד הזה הוא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר שישראל מגבשת כדי להפעיל לחץ מדורג על חמאס. על פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ישראל מכינה תוכנית בעלת מספר שלבים שמטרתה להפעיל לחץ הולך וגובר על ארגון הטרור. התוכנית החלה עם הפסקת הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה, וכעת נמשכת עם ניתוק החשמל. הצעד הבא שנשקל הוא הפסקת אספקת המים, כאשר לפי בכיר ישראלי, "הצינור הראשון שינותק יהיה לצפון עזה, אך טרם התקבלה החלטה סופית".


על פי הדיווח האמריקני, אם צעדים אלה לא ישיגו את התוצאה הרצויה, ישראל עשויה לנקוט באמצעים דרמטיים יותר, כולל תקיפות אוויריות ופשיטות טקטיות על מטרות חמאס. בתרחיש קיצון יותר, ישראל עלולה לבצע פינוי מחדש של מאות אלפי פלסטינים ששבו לצפון הרצועה במהלך הפסקת האש, ואף להשיק מבצע קרקעי נרחב יותר מזה שבוצע עד כה, במטרה לכבוש שטחים נוספים ולפגוע בשארית כוחות חמאס.


במקביל לצעדי הלחץ הישראליים, חמאס שיגר אתמול משלחת לקהיר בראשות מחמד דרוויש, שנפגשה עם ראש המודיעין המצרי חסן רשאד. בהודעה רשמית שפרסם ארגון הטרור נטען כי הפגישה התנהלה "ברוח חיובית ובאחריות", ודנה ביישום הסכם הפסקת האש וחילופי האסירים בשלבים השונים. בכיר בחמאס אף צוטט בסוכנות הידיעות רויטרס באומרו כי הארגון מוכן לשחרר את החייל החטוף עידן אלכסנדר, בעל האזרחות האמריקנית, כחלק מהשיחות לסיום המלחמה - צעד שהממשל האמריקני דורש כמחווה של רצינות מצד חמאס.


שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהתנגד בעבר לחיבור קו החשמל למתקני ההתפלה בעזה, אמר בשבוע שעבר כי הפסקת הסיוע ההומניטרי היא "רק ההתחלה" וכי "השלב הבא יהיה ניתוק החשמל והמים, ופתיחת שערי הגיהינום על עזה במתקפה עוצמתית, קטלנית ומהירה שתביא לכיבוש השטח ולהתנעת מתווה טראמפ של עידוד הגירה של תושבי עזה". דבריו משקפים את עמדת הימין הקיצוני בממשלה, הלוחץ להחרפת הצעדים נגד חמאס ולחידוש המלחמה במלוא עוצמתה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רוני 10/03/2025 12:41
    הגב לתגובה זו
    מה הנכון
  • 1.
    אנונימילרון 10/03/2025 07:44
    הגב לתגובה זו
    כניעה סופית ומוחלטת עם דגל לבן בגישה ישירה ולא לא דלק לא מים לא הומניטרי ולא חשמל! בין כך הרבה חטופים כבר אין שם כשהם בחיים!
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.