מגבירה את הלחץ: ישראל מפסיקה את אספקת החשמל לעזה
ישראל מחריפה את הלחץ על חמאס במקביל למגעים על עסקת החטופים: מניתוק קו החשמל האחרון ועד לאיום בפינוי מחדש של צפון הרצועה
בצעד שנועד להגביר את הלחץ על חמאס, הורה שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן על הפסקה מיידית של אספקת החשמל לרצועת עזה. ההחלטה התקבלה שעות ספורות לפני כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני שאמור לדון במגעים על שלב ב' של עסקת החטופים. "מכוח סמכותי אני מנחה את חברת החשמל
להפסיק את העברת החשמל לעזה", כתב השר במכתב רשמי, והוראתו יושמה באופן מיידי, כפי שאישר יו"ר חברת החשמל דורון ארבלי.
החלטה זו מהווה שינוי משמעותי במדיניות שנהגה מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. עד כה סיפקה ישראל חשמל לרצועה דרך קו אחד בלבד - "קו קלע" - שהיה מחובר ישירות למתקני התפלת המים. גורמים בצה"ל הסבירו בעבר כי אספקת החשמל למתקנים אלה נחוצה גם למניעת התפרצות מחלות שעלולות לסכן את החטופים והחיילים הפועלים ברצועה. מלבד קו זה, חמאס מסתמך על גנרטורים המופעלים באמצעות דלק, שלפי הערכות ארגוני הסיוע הבינלאומיים יספיק לכ-45 ימים נוספים.
הצעד הזה הוא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר שישראל מגבשת כדי להפעיל לחץ מדורג על חמאס. על פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ישראל מכינה תוכנית בעלת מספר שלבים שמטרתה להפעיל לחץ הולך וגובר על ארגון הטרור. התוכנית החלה עם הפסקת הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה, וכעת נמשכת עם ניתוק החשמל. הצעד הבא שנשקל הוא הפסקת אספקת המים, כאשר לפי בכיר ישראלי, "הצינור הראשון שינותק יהיה לצפון עזה, אך טרם התקבלה החלטה סופית".
על פי הדיווח האמריקני, אם צעדים אלה לא ישיגו את התוצאה הרצויה, ישראל עשויה לנקוט באמצעים דרמטיים יותר, כולל תקיפות אוויריות ופשיטות טקטיות על מטרות חמאס. בתרחיש קיצון יותר, ישראל עלולה לבצע פינוי מחדש של מאות אלפי פלסטינים ששבו לצפון הרצועה במהלך הפסקת האש, ואף להשיק מבצע קרקעי נרחב יותר מזה שבוצע עד כה, במטרה לכבוש שטחים נוספים ולפגוע בשארית כוחות חמאס.
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל לצעדי הלחץ הישראליים, חמאס שיגר אתמול משלחת לקהיר בראשות מחמד דרוויש, שנפגשה עם ראש המודיעין המצרי חסן רשאד. בהודעה רשמית שפרסם ארגון הטרור נטען כי הפגישה התנהלה "ברוח חיובית ובאחריות", ודנה ביישום הסכם הפסקת האש וחילופי האסירים בשלבים השונים. בכיר בחמאס אף צוטט בסוכנות הידיעות רויטרס באומרו כי הארגון מוכן לשחרר את החייל החטוף עידן אלכסנדר, בעל האזרחות האמריקנית, כחלק מהשיחות לסיום המלחמה - צעד שהממשל האמריקני דורש כמחווה של רצינות מצד חמאס.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהתנגד בעבר לחיבור קו החשמל למתקני ההתפלה בעזה, אמר בשבוע שעבר כי הפסקת הסיוע ההומניטרי היא "רק ההתחלה" וכי "השלב הבא יהיה ניתוק החשמל והמים, ופתיחת שערי הגיהינום על עזה במתקפה עוצמתית, קטלנית ומהירה שתביא לכיבוש השטח ולהתנעת מתווה טראמפ של עידוד הגירה של תושבי עזה". דבריו משקפים את עמדת הימין הקיצוני בממשלה, הלוחץ להחרפת הצעדים נגד חמאס ולחידוש המלחמה במלוא עוצמתה.
- 2.רוני 10/03/2025 12:41הגב לתגובה זומה הנכון
- 1.אנונימילרון 10/03/2025 07:44הגב לתגובה זוכניעה סופית ומוחלטת עם דגל לבן בגישה ישירה ולא לא דלק לא מים לא הומניטרי ולא חשמל! בין כך הרבה חטופים כבר אין שם כשהם בחיים!
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
