לבייב יכול לחייך: אפריקה סגרה חוזה שכירות נוסף בבניין הניו-יורק טיימס
אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב חתמה על חוזה שכירות בבניין הניו יורק טיימס - שהשבוע הערכת השווי החדשה שלו גרמה לחברה להוציא אזהרת רווח (
שכר הדירה שביקשה אפריקה ישראל על השטח להשכרה, שנמצא בקומות הקרקע והמרתף של הבניין, הוא כ-4.5 מליון דולר לשנה, מדווח הניו יורק פוסט היום (יום ד'). אפריקה ישראל נמצאת במו"מ על עוד כ- 36 אלף מ"ר בבניין, מדווח הניו יורק פוסט.
משיחה שערך Bizportal עם מנכ"ל אפריקה ישראל, איזי כהן, בצמוד לפרסום אזהרת הרווח, אמר כהן, כי "כ-18% מבניין הניו-יורק טיימס כבר מושכר ואנחנו מעריכים שנגיע לתפוסה של 45% בחודשים הקרובים." עוד אמר כהן, כי "בניין הניו-יורק טיימס כאשר הוא מאוכלס, משקף שווי של 500 מיליון דולר". החוזה הנוכחי הינו פרי עבודתו של ריצ'ארד מרין, היו"ר החדש של אפי ארה"ב שנכנס לתפקיד בסוף חודש ינואר האחרון.
השבוע רשמה החברה הפסד אדיר של 2.7 מיליארד ש' ברבעון הרביעי של 2008 בשל הערכת שווי מחודשת לבניין הניו יורק טיימס בניו-יורק. אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב (75%) ביצעה הפחתה של בניין הניו יורק טיימס המבוססת על הערכת שווי שהתקבלה לאחרונה, לפיה שוויו של הנכס מוערך בכ-315 מיליון דולר. בדוחותיה הכספיים של החברה מתאריך 30 בספטמבר 2009 הוערך בניין הניו-יורק טיימס בכ- 671 מיליון דולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
