פרסום ראשון

לבייב יכול לחייך: אפריקה סגרה חוזה שכירות נוסף בבניין הניו-יורק טיימס

יום אחרי אזהרת הרווח החמורה של אפריקה שמקורה בבניין הניו-יורק טיימס, החברה השכירה 18,000 מ"ר בבניין ומנהלת מו"מ על עוד כ-40 אלף מ"ר. מדובר בחוזה ראשון שסגר ריצ'ארד מרין, היו"ר החדש של אפי ארה"ב
עינת פז-פרנקל |

אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב חתמה על חוזה שכירות בבניין הניו יורק טיימס - שהשבוע הערכת השווי החדשה שלו גרמה לחברה להוציא אזהרת רווח (). היום מדובר בחוזה שכירות של כ-18 אלף מ"ר לחברת ההפקות והבידור Running Subway, חטיבה של TSX Opeating.

שכר הדירה שביקשה אפריקה ישראל על השטח להשכרה, שנמצא בקומות הקרקע והמרתף של הבניין, הוא כ-4.5 מליון דולר לשנה, מדווח הניו יורק פוסט היום (יום ד'). אפריקה ישראל נמצאת במו"מ על עוד כ- 36 אלף מ"ר בבניין, מדווח הניו יורק פוסט.

משיחה שערך Bizportal עם מנכ"ל אפריקה ישראל, איזי כהן, בצמוד לפרסום אזהרת הרווח, אמר כהן, כי "כ-18% מבניין הניו-יורק טיימס כבר מושכר ואנחנו מעריכים שנגיע לתפוסה של 45% בחודשים הקרובים." עוד אמר כהן, כי "בניין הניו-יורק טיימס כאשר הוא מאוכלס, משקף שווי של 500 מיליון דולר". החוזה הנוכחי הינו פרי עבודתו של ריצ'ארד מרין, היו"ר החדש של אפי ארה"ב שנכנס לתפקיד בסוף חודש ינואר האחרון.

השבוע רשמה החברה הפסד אדיר של 2.7 מיליארד ש' ברבעון הרביעי של 2008 בשל הערכת שווי מחודשת לבניין הניו יורק טיימס בניו-יורק. אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב (75%) ביצעה הפחתה של בניין הניו יורק טיימס המבוססת על הערכת שווי שהתקבלה לאחרונה, לפיה שוויו של הנכס מוערך בכ-315 מיליון דולר. בדוחותיה הכספיים של החברה מתאריך 30 בספטמבר 2009 הוערך בניין הניו-יורק טיימס בכ- 671 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"