במיטב מסכמים את דצמבר: קופות הגמל הגדולות צפויות להציג תשואות שינועו סביב האפס

תעשיית קופות הגמל צפויה להציג בדצמבר שונות ניכרת בתוצאות שיכולה לנוע בין פלוס 2.5% לבין מינוס 5%
קובי ישעיהו |

לאחר שלושה חודשים קשים ותשואות שליליות גבוהות צפויה התשואה של קופות הגמל הגדולות להציג בדצמבר תשואות שינועו סביב האפס או תשואה שלילית קלה של פחות מאחוז. כך אומרים בבית ההשקעות מיטב, בהסתמכות על מודל שפותח בחברה.

הערכת מיטב היא, שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגדולות יציגו בדצמבר 2008 תשואה נומינלית (ברוטו) משוקללת בטווח של כ-1%- ל-0%. תשואה שנתמכת על ידי האג"ח הממשלתיות, המהווה רכיב גבוה יחסית בקופות אלו לעומת קופות אחרות.

במיטב אומרים כי אפיק ההשקעה המרכזי היחיד שתרם באופן חיובי לתשואת קופות הגמל היה זה של אגרות החוב הממשלתיות. מדדן של האג"ח הצמודות למדד עלה בחודש דצמבר ב- 5.7%, ושל אלה האג"ח השקליות ב- 3.9%. לעומת זאת, רכיב המניות המקומי ירד באופן חזק, רכיב מניות חו"ל תרם מעט באופן חיובי (אבל תיסוף השקל מול הדולר נטרל זאת) ואגרות החוב הקונצרניות נטו לרדת פרט לתל בונד 20.

נתונים אלו מצביעים על כך שתעשיית קופות הגמל צפויה להציג שונות ניכרת בתוצאות שיכולה לנוע בין פלוס 2.5% לבין מינוס 5%. ההבדלים בתשואות נובעים משיעור שונה של המניות בקופות, ומשיעור שונה של אג"ח קונצרניות, אפיקים שירדו, מול האג"ח הממשלתיות, אפיק שעלה בחוזקה. הקופות המסלוליות שמתמחות באפיק ההשקעה השקלי בלטו לטובה זה החודש שני ברציפות וצפויות להציג תשואות חיוביות של בין 3% ל- 5%.

במיטב מציינים כי בסיכום חודשי רשמו המדדים המובילים בבורסה ירידות שערים: מדד ת"א 25 ירד ב- 1.9% ומדד ת"א 100 איבד 4.87%. מדד ת"א 75 ירד בשיעור חריג של 18.21%, מדד יתר 50 ירד ב- 13.15%. בשוקי המניות בחו"ל נרשמה מגמה מעורבת. מדד הדאו ג'ונס ירד ב- 0.6%, ה-S&P 500 עלה ב-0.78%, ונאסד"ק עלה ב-2.18%. באירופה, עלה ה- FTSE 100 ב-3.4%, ה- DAX הגרמני עלה ב-3.01% וה- CAC הצרפתי ירד ב-1.37%.

איגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד עלו בחודש דצמבר ב-5.71%. האג"ח הארוכות ל-7 עד 10 שנים עלו בשיעור החד ביותר של 7.42%, בעוד שאיגרות החוב לטווח הקצר של 0 עד 2 שנים עלו ב-1.64%. באיגרות החוב הקונצרניות חלה תפנית של ממש בחודש דצמבר. מדד איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד ירד אמנם ב-2.33%, אבל מדד התל בונד 20 עלה ב- 1.33% לאחר ירידה חדה בחודשים ספטמבר-נובמבר.

מדד איגרות החוב הממשלתיות השקליות עלה ב- 3.95% והוא מייצג עלייה של 4.89% בשחרים (כאשר השחרים הארוכים לטווח של מעל 5 שנים עלו בשיעור חד מאוד של 6.97% , השחרים הבינוניים לטווח של 2 עד 5 שנים עלו ב- 4.85%, והשחרים הקצרים לטווח של 0 עד 2 שנים עלו ב- 0.87%), עלייה של 1.38% נרשמה בגילונים, ועלייה של 0.69% במק"מים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.

שקל כסף מטבע
צילום: Image by Ri Butov from Pixabay
ראיון

השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?

בשיחה עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר "חיסונים פיננסיים" הוא מזהיר שהתחזקות השקל הופכת לאיום קיומי על סטארט-אפים ישראליים; למה גידור כבר לא מספיק? מדוע בנק ישראל חייב להתחיל לקנות זהב, ומה עומד מאחורי המשך היחלשות הדולר בעולם?
רן קידר |
נושאים בכתבה אדם רויטר דולר

שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים. 

ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.

מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?

אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית. 

עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית. 

ומי שלא גידר עד עכשיו? 

להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.