כלכלני לאומי: "לאחר סיום הירידות הנובעות מהפחתת הריבית בארה"ב, הדולר ישוב להתחזק"

בנוגע לשוק האג"ח מעריכים בלאומי כי: "יש לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות"
נועם הוד |

בסקירה השבועית של יחידת המחקר של בנק לאומי, התייחסו כלכני הבנק לאירועים הבולטים בשווקין בשוק האג"ח, בזירת המט"ח וכמובן בשוק המניות המקומי.

שוק המניות: " אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון"

שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין במגמה מעורבת. בראשיתו גברו המימושים על רקע העליות שנרשמו בתקופה האחרונה. בהמשך התהפכה המגמה בעקבות עליות השערים בארה"ב. הפחתת הריבית הדרמתית של הפד לצד פרסום מדד המחירים השלילי לחודש נובמבר הגבירו את הציפיות להפחתה חדה גם בריבית בארץ, דבר שתמך בשוק המקומי.

התקופה האחרונה התאפיינה במסחר תנודתי במיוחד. עם זאת, מציינים כלכלני לאומי כי מתחילת החודש ניכרת מגמה של התמתנות. כך לא חל שינוי משמעותי ברמות המחירים של מניות מדד ת"א 100 בתקופה זו וכן חלה ירידה בסטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף. גם במחזורי המסחר חלה בתקופה האחרונה ירידה. המחזור היומי הממוצע השבוע עמד על כ- 1.2 מיליארד שקלים בהשוואה למחזור ממוצע של כ- 1.9 מיליארד שקלים מתחילת השנה. להערכת כלכלני הבנק, רמת התנודתיות הנוכחית תמשיך ללוות את המסחר בתקופה הקרובה ומחזורי המסחר יוותרו נמוכים יחסית.

בלאומי מזכירים כי על אף ירידות השערים, בלטו בעליות מניות כי"ל והחברה לישראל. אלו נהנו מהמגמה החיובית שנרשמה במניות הדשנים בעולם. העלייה באה בעיקר בעקבות עלייה חדה במחירי הסחורות החקלאיות שהתחדדה על רקע היחלשות משמעותית של הדולר בעולם.

מנגד, במניות הבנקים נרשמו מימושים. להערכת לאומי, אלה באו לאחר העליות החדות בהן במהלך השבוע שעבר ונתוני מאקרו שליליים. גם פרסומו של דו"ח ראשוני לגבי הכלכלה הישראלית של קרן המטבע הבינלאומית העיב על מניות הענף. מהדו"ח עולה כי חשיפתו הגבוהה של המשק לכלכלה העולמית תגרור לחצים על המגזר הפיננסי הן בשל ההיחלשות בפעילות המקומית והן בשל בעיות נוספות במגזר הפיננסי בחו"ל.

בדומה לתקופות של ירידות שערים בעבר, גם השנה ניכרת עלייה בכמות הצעות הרכש. כך גדל מספרן השנה בכשליש לעומת שנת 2007. בלאומי מציינים כי גם בשנת 2007 חל גידול במספר הצעות הרכש לקראת סוף השנה, בתקופה בה החלו הירידות בשווקים. מהשוואה למספר הצעות הרכש במשבר של 2002 עולה כי באותה שנה היה מספר הצעות הרכש גבוה בכ- 50% ממספרן השנה. עוד מציינים בלאומי כי בשונה משנים קודמות בהן עיקר הצעות הרכש היו למניות, כיום רבות מן ההצעות מתייחסות לרכישה של אגרות חוב קונצרניות, אפיק שצמח רק בשנים האחרונות, בשל התשואות הגבוהות בהן הן נסחרות.

בתוך כך, ביחידת המחקר של לאומי גורסים כי חברות רבות נסחרות במחירים המשקפים ערך נמוך מערכן הכלכלי. יחד עם זאת, התנהגות השוק המקומי בטווח הקצר תושפע מנתוני מאקרו ומיקרו שהשפעת ההאטה העולמית ניכרת בהם וכן מעוצמת הפחד בשווקים. על כן, לקוח בעל אופק השקעה ארוך טווח (מספר שנים), יוכל למצוא ניירות ערך במחירים מעניינים. מנגד, בשל התנודתיות הרבה, אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון או לזה שיידרש לכספו בטווח הקצר

בסיכום שבועי רשמו מדדי המעו"ף ות"א 75 ירידות שערים של כ- 1.6% וכ- 5.4% בהתאמה. מדד הבנקים חתם את השבוע עם ירידה של כ- 3.2% ומדד הנדל"ן 15 רשם ירידה של כ- 3.7%.

שוק המטח: " לאחר סיום פוטנציאל הירידה הנובע מהפחתת הריבית במשק האמריקאי, הדולר ישוב להתחזק"

השבוע נחלש הדולר בחדות מול השקל על רקע המגמה העולמית, וירד אל מתחת לרמת ה- 3.7 ₪ לדולר. החלשות זו של הדולר חלה גם בעולם על רקע הפחתת הריבית שביצע ה- FED בשיעור של בין 0.75% לבין 1%, מעל לציפיות המוקדמות שגרסו כי זו תהיה בשיעור של 0.5% בלבד. כעת עומדת ריבית ה- FED על רמה אפסית של 0%-0.25%, רמתה הנמוכה ביותר מאז קיימים לה נתונים רשמיים משנת 1954.

בלאומי מציינים כי גם נתוני מאקרו שליליים שפורסמו השבוע לגבי השוק האמריקאי לא סייעו לשטר הירוק, ובפרט פרסומו של מדד המחירים לצרכן לנובמבר שירד בשיעור חד של 1.7%, בהשוואה לצפיות מוקדמות לירידה של 1.3% בלבד.

בתוך כך, הלמ"ס דיווחה השבוע כי ב- 3 הרבעונים הראשונים של 2008 ירד העודף בחשבון השוטף ל-1.6 מיליארד $ בהשוואה לעודף כפול של כ- 3.3 מיליארד $ בתקופה המקבילה אשתקד. ירידה זו בעודף השוטף נבעה מעליה בגירעון בחשבון הסחורות וממעבר מאיזון לגירעון בחשבון ההכנסות. לולא העליות שחלו בעודף בחשבון השירותים ובעודף בחשבון ההעברות השוטפות, היה אף נרשם גירעון בחשבון השוטף. בלאומי סוברים כי הירידה בעודף בחשבון השוטף פוגעת בעוצמתו של המטבע המקומי.

בנק ישראל דיווח השבוע כי בהשוואה לסוף 2007, יתרת הנכסים של המשק בחו"ל גדלה עד סוף ספטמבר 2008 בכ- 3.8 מיליארד $, בעוד שיתרת התחייבויות המשק לחו"ל קטנה בתקופה זו בסכום דומה. כלכלני הבנק סוברים כי קיטון זה בהתחייבויות נטו סיפק תמיכה למטבע המקומי בתקופה האמורה.

כלכלני לאומי מעריכים הדולר ייתמך לאחר סיום פוטנציאל הירידה הנובע מהפחתת הריבית במשק האמריקאי. כך שבעתיד ימשיך הדולר להיות מושפע ממידת אי הוודאות הכלכלית בעולם וממידת חוסר התיאבון לסיכון הנגזרת מכך, דבר שיביא לתמיכה בעוצמתו.

בסיכום שבועי (לא כולל את המסחר של יום שישי) נחלש הדולר בכ- 6% מול השקל ובכ- 9% מול האירו.

שוק האג"ח: "יש לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות"

במהלך השבוע התנהל המסחר באפיק הסולידי, בפרט באגרות החוב הממשלתיות במגמה חיובית. זו הושפעה מהפחתת הריבית החדה בארצות הברית ומפרסום מדד המחירים בגין חודש נובמבר. המדד, אשר הירידה בו הייתה מתונה מההערכות המוקדמות, תרם לעליות שערים נאות באפיק הצמוד. על אף מגמת העליות באגרות השקליות התרחב מעט פער התשואות ביניהן לבין אגרות דומות אמריקאיות, מ- 2.7% לכ- 2.8%, בעיקר בשל ירידה דרסטית בתשואות של האגרות האמריקאיות

כך או כך, כלכלני הבנק מעריכים כי הצפי להמשך קיומה של סביבה אינפלציוניות נמוכה במשק והפחתת הריבית החדה בארה"ב שבוצעה השבוע, תומכים בהערכות להמשך המדיניות המוניטארית המרחיבה בישראל.

בתוך כך, השבוע נסחר האפיק הקונצרני במגמה מעורבת אשר לוותה בעלייה קלה בפרמיית הסיכון. זו האחרונה נרשמה ביתר שאת באגרות החוב המשתייכות לענף הנדל"ן ובחלק מחברות האחזקה. לעומתן, נהנו השבוע אגרות החוב של ענפים "דפנסיביים" יחסית, בהם ענף התקשורת, ענף הקמעונאות והבנקים ממגמה חיובית מתונה

ביחידת המחקר של לאומי סוברים כי לנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם ובשל ההאטה בצמיחה המקומית הפוגעים כיום בפעילות הסקטור העסקי, יש לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות. על אף שכיום עומדות הציפיות האינפלציוניות הקצרות הנגזרות משוק ההון ברמה הנמוכה מזו הצפויה להערכתנו בפועל ובשל הצפי למספר מדדים קרובים אפסיים, בלאומי מדגישים כי עדיין קיימת עדיפות מה לאפיק השקלי על פני זה הצמוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.