כלכלני לאומי: "לאחר סיום הירידות הנובעות מהפחתת הריבית בארה"ב, הדולר ישוב להתחזק"
בסקירה השבועית של יחידת המחקר של בנק לאומי, התייחסו כלכני הבנק לאירועים הבולטים בשווקין בשוק האג"ח, בזירת המט"ח וכמובן בשוק המניות המקומי.
שוק המניות: " אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון"
שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין במגמה מעורבת. בראשיתו גברו המימושים על רקע העליות שנרשמו בתקופה האחרונה. בהמשך התהפכה המגמה בעקבות עליות השערים בארה"ב. הפחתת הריבית הדרמתית של הפד לצד פרסום מדד המחירים השלילי לחודש נובמבר הגבירו את הציפיות להפחתה חדה גם בריבית בארץ, דבר שתמך בשוק המקומי.
התקופה האחרונה התאפיינה במסחר תנודתי במיוחד. עם זאת, מציינים כלכלני לאומי כי מתחילת החודש ניכרת מגמה של התמתנות. כך לא חל שינוי משמעותי ברמות המחירים של מניות מדד ת"א 100 בתקופה זו וכן חלה ירידה בסטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף. גם במחזורי המסחר חלה בתקופה האחרונה ירידה. המחזור היומי הממוצע השבוע עמד על כ- 1.2 מיליארד שקלים בהשוואה למחזור ממוצע של כ- 1.9 מיליארד שקלים מתחילת השנה. להערכת כלכלני הבנק, רמת התנודתיות הנוכחית תמשיך ללוות את המסחר בתקופה הקרובה ומחזורי המסחר יוותרו נמוכים יחסית.
בלאומי מזכירים כי על אף ירידות השערים, בלטו בעליות מניות כי"ל והחברה לישראל. אלו נהנו מהמגמה החיובית שנרשמה במניות הדשנים בעולם. העלייה באה בעיקר בעקבות עלייה חדה במחירי הסחורות החקלאיות שהתחדדה על רקע היחלשות משמעותית של הדולר בעולם.
מנגד, במניות הבנקים נרשמו מימושים. להערכת לאומי, אלה באו לאחר העליות החדות בהן במהלך השבוע שעבר ונתוני מאקרו שליליים. גם פרסומו של דו"ח ראשוני לגבי הכלכלה הישראלית של קרן המטבע הבינלאומית העיב על מניות הענף. מהדו"ח עולה כי חשיפתו הגבוהה של המשק לכלכלה העולמית תגרור לחצים על המגזר הפיננסי הן בשל ההיחלשות בפעילות המקומית והן בשל בעיות נוספות במגזר הפיננסי בחו"ל.
בדומה לתקופות של ירידות שערים בעבר, גם השנה ניכרת עלייה בכמות הצעות הרכש. כך גדל מספרן השנה בכשליש לעומת שנת 2007. בלאומי מציינים כי גם בשנת 2007 חל גידול במספר הצעות הרכש לקראת סוף השנה, בתקופה בה החלו הירידות בשווקים. מהשוואה למספר הצעות הרכש במשבר של 2002 עולה כי באותה שנה היה מספר הצעות הרכש גבוה בכ- 50% ממספרן השנה. עוד מציינים בלאומי כי בשונה משנים קודמות בהן עיקר הצעות הרכש היו למניות, כיום רבות מן ההצעות מתייחסות לרכישה של אגרות חוב קונצרניות, אפיק שצמח רק בשנים האחרונות, בשל התשואות הגבוהות בהן הן נסחרות.
בתוך כך, ביחידת המחקר של לאומי גורסים כי חברות רבות נסחרות במחירים המשקפים ערך נמוך מערכן הכלכלי. יחד עם זאת, התנהגות השוק המקומי בטווח הקצר תושפע מנתוני מאקרו ומיקרו שהשפעת ההאטה העולמית ניכרת בהם וכן מעוצמת הפחד בשווקים. על כן, לקוח בעל אופק השקעה ארוך טווח (מספר שנים), יוכל למצוא ניירות ערך במחירים מעניינים. מנגד, בשל התנודתיות הרבה, אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון או לזה שיידרש לכספו בטווח הקצר
בסיכום שבועי רשמו מדדי המעו"ף ות"א 75 ירידות שערים של כ- 1.6% וכ- 5.4% בהתאמה. מדד הבנקים חתם את השבוע עם ירידה של כ- 3.2% ומדד הנדל"ן 15 רשם ירידה של כ- 3.7%.
שוק המטח: " לאחר סיום פוטנציאל הירידה הנובע מהפחתת הריבית במשק האמריקאי, הדולר ישוב להתחזק"
השבוע נחלש הדולר בחדות מול השקל על רקע המגמה העולמית, וירד אל מתחת לרמת ה- 3.7 ₪ לדולר. החלשות זו של הדולר חלה גם בעולם על רקע הפחתת הריבית שביצע ה- FED בשיעור של בין 0.75% לבין 1%, מעל לציפיות המוקדמות שגרסו כי זו תהיה בשיעור של 0.5% בלבד. כעת עומדת ריבית ה- FED על רמה אפסית של 0%-0.25%, רמתה הנמוכה ביותר מאז קיימים לה נתונים רשמיים משנת 1954.
בלאומי מציינים כי גם נתוני מאקרו שליליים שפורסמו השבוע לגבי השוק האמריקאי לא סייעו לשטר הירוק, ובפרט פרסומו של מדד המחירים לצרכן לנובמבר שירד בשיעור חד של 1.7%, בהשוואה לצפיות מוקדמות לירידה של 1.3% בלבד.
בתוך כך, הלמ"ס דיווחה השבוע כי ב- 3 הרבעונים הראשונים של 2008 ירד העודף בחשבון השוטף ל-1.6 מיליארד $ בהשוואה לעודף כפול של כ- 3.3 מיליארד $ בתקופה המקבילה אשתקד. ירידה זו בעודף השוטף נבעה מעליה בגירעון בחשבון הסחורות וממעבר מאיזון לגירעון בחשבון ההכנסות. לולא העליות שחלו בעודף בחשבון השירותים ובעודף בחשבון ההעברות השוטפות, היה אף נרשם גירעון בחשבון השוטף. בלאומי סוברים כי הירידה בעודף בחשבון השוטף פוגעת בעוצמתו של המטבע המקומי.
בנק ישראל דיווח השבוע כי בהשוואה לסוף 2007, יתרת הנכסים של המשק בחו"ל גדלה עד סוף ספטמבר 2008 בכ- 3.8 מיליארד $, בעוד שיתרת התחייבויות המשק לחו"ל קטנה בתקופה זו בסכום דומה. כלכלני הבנק סוברים כי קיטון זה בהתחייבויות נטו סיפק תמיכה למטבע המקומי בתקופה האמורה.
כלכלני לאומי מעריכים הדולר ייתמך לאחר סיום פוטנציאל הירידה הנובע מהפחתת הריבית במשק האמריקאי. כך שבעתיד ימשיך הדולר להיות מושפע ממידת אי הוודאות הכלכלית בעולם וממידת חוסר התיאבון לסיכון הנגזרת מכך, דבר שיביא לתמיכה בעוצמתו.
בסיכום שבועי (לא כולל את המסחר של יום שישי) נחלש הדולר בכ- 6% מול השקל ובכ- 9% מול האירו.
שוק האג"ח: "יש לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות"
במהלך השבוע התנהל המסחר באפיק הסולידי, בפרט באגרות החוב הממשלתיות במגמה חיובית. זו הושפעה מהפחתת הריבית החדה בארצות הברית ומפרסום מדד המחירים בגין חודש נובמבר. המדד, אשר הירידה בו הייתה מתונה מההערכות המוקדמות, תרם לעליות שערים נאות באפיק הצמוד. על אף מגמת העליות באגרות השקליות התרחב מעט פער התשואות ביניהן לבין אגרות דומות אמריקאיות, מ- 2.7% לכ- 2.8%, בעיקר בשל ירידה דרסטית בתשואות של האגרות האמריקאיות
כך או כך, כלכלני הבנק מעריכים כי הצפי להמשך קיומה של סביבה אינפלציוניות נמוכה במשק והפחתת הריבית החדה בארה"ב שבוצעה השבוע, תומכים בהערכות להמשך המדיניות המוניטארית המרחיבה בישראל.
בתוך כך, השבוע נסחר האפיק הקונצרני במגמה מעורבת אשר לוותה בעלייה קלה בפרמיית הסיכון. זו האחרונה נרשמה ביתר שאת באגרות החוב המשתייכות לענף הנדל"ן ובחלק מחברות האחזקה. לעומתן, נהנו השבוע אגרות החוב של ענפים "דפנסיביים" יחסית, בהם ענף התקשורת, ענף הקמעונאות והבנקים ממגמה חיובית מתונה
ביחידת המחקר של לאומי סוברים כי לנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם ובשל ההאטה בצמיחה המקומית הפוגעים כיום בפעילות הסקטור העסקי, יש לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות. על אף שכיום עומדות הציפיות האינפלציוניות הקצרות הנגזרות משוק ההון ברמה הנמוכה מזו הצפויה להערכתנו בפועל ובשל הצפי למספר מדדים קרובים אפסיים, בלאומי מדגישים כי עדיין קיימת עדיפות מה לאפיק השקלי על פני זה הצמוד.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
