כלכלני לאומי: "לאחר סיום הירידות הנובעות מהפחתת הריבית בארה"ב, הדולר ישוב להתחזק"

בנוגע לשוק האג"ח מעריכים בלאומי כי: "יש לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות"
נועם הוד |

בסקירה השבועית של יחידת המחקר של בנק לאומי, התייחסו כלכני הבנק לאירועים הבולטים בשווקין בשוק האג"ח, בזירת המט"ח וכמובן בשוק המניות המקומי.

שוק המניות: " אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון"

שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין במגמה מעורבת. בראשיתו גברו המימושים על רקע העליות שנרשמו בתקופה האחרונה. בהמשך התהפכה המגמה בעקבות עליות השערים בארה"ב. הפחתת הריבית הדרמתית של הפד לצד פרסום מדד המחירים השלילי לחודש נובמבר הגבירו את הציפיות להפחתה חדה גם בריבית בארץ, דבר שתמך בשוק המקומי.

התקופה האחרונה התאפיינה במסחר תנודתי במיוחד. עם זאת, מציינים כלכלני לאומי כי מתחילת החודש ניכרת מגמה של התמתנות. כך לא חל שינוי משמעותי ברמות המחירים של מניות מדד ת"א 100 בתקופה זו וכן חלה ירידה בסטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף. גם במחזורי המסחר חלה בתקופה האחרונה ירידה. המחזור היומי הממוצע השבוע עמד על כ- 1.2 מיליארד שקלים בהשוואה למחזור ממוצע של כ- 1.9 מיליארד שקלים מתחילת השנה. להערכת כלכלני הבנק, רמת התנודתיות הנוכחית תמשיך ללוות את המסחר בתקופה הקרובה ומחזורי המסחר יוותרו נמוכים יחסית.

בלאומי מזכירים כי על אף ירידות השערים, בלטו בעליות מניות כי"ל והחברה לישראל. אלו נהנו מהמגמה החיובית שנרשמה במניות הדשנים בעולם. העלייה באה בעיקר בעקבות עלייה חדה במחירי הסחורות החקלאיות שהתחדדה על רקע היחלשות משמעותית של הדולר בעולם.

מנגד, במניות הבנקים נרשמו מימושים. להערכת לאומי, אלה באו לאחר העליות החדות בהן במהלך השבוע שעבר ונתוני מאקרו שליליים. גם פרסומו של דו"ח ראשוני לגבי הכלכלה הישראלית של קרן המטבע הבינלאומית העיב על מניות הענף. מהדו"ח עולה כי חשיפתו הגבוהה של המשק לכלכלה העולמית תגרור לחצים על המגזר הפיננסי הן בשל ההיחלשות בפעילות המקומית והן בשל בעיות נוספות במגזר הפיננסי בחו"ל.

בדומה לתקופות של ירידות שערים בעבר, גם השנה ניכרת עלייה בכמות הצעות הרכש. כך גדל מספרן השנה בכשליש לעומת שנת 2007. בלאומי מציינים כי גם בשנת 2007 חל גידול במספר הצעות הרכש לקראת סוף השנה, בתקופה בה החלו הירידות בשווקים. מהשוואה למספר הצעות הרכש במשבר של 2002 עולה כי באותה שנה היה מספר הצעות הרכש גבוה בכ- 50% ממספרן השנה. עוד מציינים בלאומי כי בשונה משנים קודמות בהן עיקר הצעות הרכש היו למניות, כיום רבות מן ההצעות מתייחסות לרכישה של אגרות חוב קונצרניות, אפיק שצמח רק בשנים האחרונות, בשל התשואות הגבוהות בהן הן נסחרות.

בתוך כך, ביחידת המחקר של לאומי גורסים כי חברות רבות נסחרות במחירים המשקפים ערך נמוך מערכן הכלכלי. יחד עם זאת, התנהגות השוק המקומי בטווח הקצר תושפע מנתוני מאקרו ומיקרו שהשפעת ההאטה העולמית ניכרת בהם וכן מעוצמת הפחד בשווקים. על כן, לקוח בעל אופק השקעה ארוך טווח (מספר שנים), יוכל למצוא ניירות ערך במחירים מעניינים. מנגד, בשל התנודתיות הרבה, אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון או לזה שיידרש לכספו בטווח הקצר

בסיכום שבועי רשמו מדדי המעו"ף ות"א 75 ירידות שערים של כ- 1.6% וכ- 5.4% בהתאמה. מדד הבנקים חתם את השבוע עם ירידה של כ- 3.2% ומדד הנדל"ן 15 רשם ירידה של כ- 3.7%.

שוק המטח: " לאחר סיום פוטנציאל הירידה הנובע מהפחתת הריבית במשק האמריקאי, הדולר ישוב להתחזק"

השבוע נחלש הדולר בחדות מול השקל על רקע המגמה העולמית, וירד אל מתחת לרמת ה- 3.7 ₪ לדולר. החלשות זו של הדולר חלה גם בעולם על רקע הפחתת הריבית שביצע ה- FED בשיעור של בין 0.75% לבין 1%, מעל לציפיות המוקדמות שגרסו כי זו תהיה בשיעור של 0.5% בלבד. כעת עומדת ריבית ה- FED על רמה אפסית של 0%-0.25%, רמתה הנמוכה ביותר מאז קיימים לה נתונים רשמיים משנת 1954.

בלאומי מציינים כי גם נתוני מאקרו שליליים שפורסמו השבוע לגבי השוק האמריקאי לא סייעו לשטר הירוק, ובפרט פרסומו של מדד המחירים לצרכן לנובמבר שירד בשיעור חד של 1.7%, בהשוואה לצפיות מוקדמות לירידה של 1.3% בלבד.

בתוך כך, הלמ"ס דיווחה השבוע כי ב- 3 הרבעונים הראשונים של 2008 ירד העודף בחשבון השוטף ל-1.6 מיליארד $ בהשוואה לעודף כפול של כ- 3.3 מיליארד $ בתקופה המקבילה אשתקד. ירידה זו בעודף השוטף נבעה מעליה בגירעון בחשבון הסחורות וממעבר מאיזון לגירעון בחשבון ההכנסות. לולא העליות שחלו בעודף בחשבון השירותים ובעודף בחשבון ההעברות השוטפות, היה אף נרשם גירעון בחשבון השוטף. בלאומי סוברים כי הירידה בעודף בחשבון השוטף פוגעת בעוצמתו של המטבע המקומי.

בנק ישראל דיווח השבוע כי בהשוואה לסוף 2007, יתרת הנכסים של המשק בחו"ל גדלה עד סוף ספטמבר 2008 בכ- 3.8 מיליארד $, בעוד שיתרת התחייבויות המשק לחו"ל קטנה בתקופה זו בסכום דומה. כלכלני הבנק סוברים כי קיטון זה בהתחייבויות נטו סיפק תמיכה למטבע המקומי בתקופה האמורה.

כלכלני לאומי מעריכים הדולר ייתמך לאחר סיום פוטנציאל הירידה הנובע מהפחתת הריבית במשק האמריקאי. כך שבעתיד ימשיך הדולר להיות מושפע ממידת אי הוודאות הכלכלית בעולם וממידת חוסר התיאבון לסיכון הנגזרת מכך, דבר שיביא לתמיכה בעוצמתו.

בסיכום שבועי (לא כולל את המסחר של יום שישי) נחלש הדולר בכ- 6% מול השקל ובכ- 9% מול האירו.

שוק האג"ח: "יש לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות"

במהלך השבוע התנהל המסחר באפיק הסולידי, בפרט באגרות החוב הממשלתיות במגמה חיובית. זו הושפעה מהפחתת הריבית החדה בארצות הברית ומפרסום מדד המחירים בגין חודש נובמבר. המדד, אשר הירידה בו הייתה מתונה מההערכות המוקדמות, תרם לעליות שערים נאות באפיק הצמוד. על אף מגמת העליות באגרות השקליות התרחב מעט פער התשואות ביניהן לבין אגרות דומות אמריקאיות, מ- 2.7% לכ- 2.8%, בעיקר בשל ירידה דרסטית בתשואות של האגרות האמריקאיות

כך או כך, כלכלני הבנק מעריכים כי הצפי להמשך קיומה של סביבה אינפלציוניות נמוכה במשק והפחתת הריבית החדה בארה"ב שבוצעה השבוע, תומכים בהערכות להמשך המדיניות המוניטארית המרחיבה בישראל.

בתוך כך, השבוע נסחר האפיק הקונצרני במגמה מעורבת אשר לוותה בעלייה קלה בפרמיית הסיכון. זו האחרונה נרשמה ביתר שאת באגרות החוב המשתייכות לענף הנדל"ן ובחלק מחברות האחזקה. לעומתן, נהנו השבוע אגרות החוב של ענפים "דפנסיביים" יחסית, בהם ענף התקשורת, ענף הקמעונאות והבנקים ממגמה חיובית מתונה

ביחידת המחקר של לאומי סוברים כי לנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם ובשל ההאטה בצמיחה המקומית הפוגעים כיום בפעילות הסקטור העסקי, יש לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות. על אף שכיום עומדות הציפיות האינפלציוניות הקצרות הנגזרות משוק ההון ברמה הנמוכה מזו הצפויה להערכתנו בפועל ובשל הצפי למספר מדדים קרובים אפסיים, בלאומי מדגישים כי עדיין קיימת עדיפות מה לאפיק השקלי על פני זה הצמוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.