כלכלני לאומי: "לאחר סיום הירידות הנובעות מהפחתת הריבית בארה"ב, הדולר ישוב להתחזק"
בסקירה השבועית של יחידת המחקר של בנק לאומי, התייחסו כלכני הבנק לאירועים הבולטים בשווקין בשוק האג"ח, בזירת המט"ח וכמובן בשוק המניות המקומי.
שוק המניות: " אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון"
שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין במגמה מעורבת. בראשיתו גברו המימושים על רקע העליות שנרשמו בתקופה האחרונה. בהמשך התהפכה המגמה בעקבות עליות השערים בארה"ב. הפחתת הריבית הדרמתית של הפד לצד פרסום מדד המחירים השלילי לחודש נובמבר הגבירו את הציפיות להפחתה חדה גם בריבית בארץ, דבר שתמך בשוק המקומי.
התקופה האחרונה התאפיינה במסחר תנודתי במיוחד. עם זאת, מציינים כלכלני לאומי כי מתחילת החודש ניכרת מגמה של התמתנות. כך לא חל שינוי משמעותי ברמות המחירים של מניות מדד ת"א 100 בתקופה זו וכן חלה ירידה בסטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף. גם במחזורי המסחר חלה בתקופה האחרונה ירידה. המחזור היומי הממוצע השבוע עמד על כ- 1.2 מיליארד שקלים בהשוואה למחזור ממוצע של כ- 1.9 מיליארד שקלים מתחילת השנה. להערכת כלכלני הבנק, רמת התנודתיות הנוכחית תמשיך ללוות את המסחר בתקופה הקרובה ומחזורי המסחר יוותרו נמוכים יחסית.
בלאומי מזכירים כי על אף ירידות השערים, בלטו בעליות מניות כי"ל והחברה לישראל. אלו נהנו מהמגמה החיובית שנרשמה במניות הדשנים בעולם. העלייה באה בעיקר בעקבות עלייה חדה במחירי הסחורות החקלאיות שהתחדדה על רקע היחלשות משמעותית של הדולר בעולם.
מנגד, במניות הבנקים נרשמו מימושים. להערכת לאומי, אלה באו לאחר העליות החדות בהן במהלך השבוע שעבר ונתוני מאקרו שליליים. גם פרסומו של דו"ח ראשוני לגבי הכלכלה הישראלית של קרן המטבע הבינלאומית העיב על מניות הענף. מהדו"ח עולה כי חשיפתו הגבוהה של המשק לכלכלה העולמית תגרור לחצים על המגזר הפיננסי הן בשל ההיחלשות בפעילות המקומית והן בשל בעיות נוספות במגזר הפיננסי בחו"ל.
בדומה לתקופות של ירידות שערים בעבר, גם השנה ניכרת עלייה בכמות הצעות הרכש. כך גדל מספרן השנה בכשליש לעומת שנת 2007. בלאומי מציינים כי גם בשנת 2007 חל גידול במספר הצעות הרכש לקראת סוף השנה, בתקופה בה החלו הירידות בשווקים. מהשוואה למספר הצעות הרכש במשבר של 2002 עולה כי באותה שנה היה מספר הצעות הרכש גבוה בכ- 50% ממספרן השנה. עוד מציינים בלאומי כי בשונה משנים קודמות בהן עיקר הצעות הרכש היו למניות, כיום רבות מן ההצעות מתייחסות לרכישה של אגרות חוב קונצרניות, אפיק שצמח רק בשנים האחרונות, בשל התשואות הגבוהות בהן הן נסחרות.
בתוך כך, ביחידת המחקר של לאומי גורסים כי חברות רבות נסחרות במחירים המשקפים ערך נמוך מערכן הכלכלי. יחד עם זאת, התנהגות השוק המקומי בטווח הקצר תושפע מנתוני מאקרו ומיקרו שהשפעת ההאטה העולמית ניכרת בהם וכן מעוצמת הפחד בשווקים. על כן, לקוח בעל אופק השקעה ארוך טווח (מספר שנים), יוכל למצוא ניירות ערך במחירים מעניינים. מנגד, בשל התנודתיות הרבה, אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון או לזה שיידרש לכספו בטווח הקצר
בסיכום שבועי רשמו מדדי המעו"ף ות"א 75 ירידות שערים של כ- 1.6% וכ- 5.4% בהתאמה. מדד הבנקים חתם את השבוע עם ירידה של כ- 3.2% ומדד הנדל"ן 15 רשם ירידה של כ- 3.7%.
שוק המטח: " לאחר סיום פוטנציאל הירידה הנובע מהפחתת הריבית במשק האמריקאי, הדולר ישוב להתחזק"
השבוע נחלש הדולר בחדות מול השקל על רקע המגמה העולמית, וירד אל מתחת לרמת ה- 3.7 ₪ לדולר. החלשות זו של הדולר חלה גם בעולם על רקע הפחתת הריבית שביצע ה- FED בשיעור של בין 0.75% לבין 1%, מעל לציפיות המוקדמות שגרסו כי זו תהיה בשיעור של 0.5% בלבד. כעת עומדת ריבית ה- FED על רמה אפסית של 0%-0.25%, רמתה הנמוכה ביותר מאז קיימים לה נתונים רשמיים משנת 1954.
בלאומי מציינים כי גם נתוני מאקרו שליליים שפורסמו השבוע לגבי השוק האמריקאי לא סייעו לשטר הירוק, ובפרט פרסומו של מדד המחירים לצרכן לנובמבר שירד בשיעור חד של 1.7%, בהשוואה לצפיות מוקדמות לירידה של 1.3% בלבד.
בתוך כך, הלמ"ס דיווחה השבוע כי ב- 3 הרבעונים הראשונים של 2008 ירד העודף בחשבון השוטף ל-1.6 מיליארד $ בהשוואה לעודף כפול של כ- 3.3 מיליארד $ בתקופה המקבילה אשתקד. ירידה זו בעודף השוטף נבעה מעליה בגירעון בחשבון הסחורות וממעבר מאיזון לגירעון בחשבון ההכנסות. לולא העליות שחלו בעודף בחשבון השירותים ובעודף בחשבון ההעברות השוטפות, היה אף נרשם גירעון בחשבון השוטף. בלאומי סוברים כי הירידה בעודף בחשבון השוטף פוגעת בעוצמתו של המטבע המקומי.
בנק ישראל דיווח השבוע כי בהשוואה לסוף 2007, יתרת הנכסים של המשק בחו"ל גדלה עד סוף ספטמבר 2008 בכ- 3.8 מיליארד $, בעוד שיתרת התחייבויות המשק לחו"ל קטנה בתקופה זו בסכום דומה. כלכלני הבנק סוברים כי קיטון זה בהתחייבויות נטו סיפק תמיכה למטבע המקומי בתקופה האמורה.
כלכלני לאומי מעריכים הדולר ייתמך לאחר סיום פוטנציאל הירידה הנובע מהפחתת הריבית במשק האמריקאי. כך שבעתיד ימשיך הדולר להיות מושפע ממידת אי הוודאות הכלכלית בעולם וממידת חוסר התיאבון לסיכון הנגזרת מכך, דבר שיביא לתמיכה בעוצמתו.
בסיכום שבועי (לא כולל את המסחר של יום שישי) נחלש הדולר בכ- 6% מול השקל ובכ- 9% מול האירו.
שוק האג"ח: "יש לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות"
במהלך השבוע התנהל המסחר באפיק הסולידי, בפרט באגרות החוב הממשלתיות במגמה חיובית. זו הושפעה מהפחתת הריבית החדה בארצות הברית ומפרסום מדד המחירים בגין חודש נובמבר. המדד, אשר הירידה בו הייתה מתונה מההערכות המוקדמות, תרם לעליות שערים נאות באפיק הצמוד. על אף מגמת העליות באגרות השקליות התרחב מעט פער התשואות ביניהן לבין אגרות דומות אמריקאיות, מ- 2.7% לכ- 2.8%, בעיקר בשל ירידה דרסטית בתשואות של האגרות האמריקאיות
כך או כך, כלכלני הבנק מעריכים כי הצפי להמשך קיומה של סביבה אינפלציוניות נמוכה במשק והפחתת הריבית החדה בארה"ב שבוצעה השבוע, תומכים בהערכות להמשך המדיניות המוניטארית המרחיבה בישראל.
בתוך כך, השבוע נסחר האפיק הקונצרני במגמה מעורבת אשר לוותה בעלייה קלה בפרמיית הסיכון. זו האחרונה נרשמה ביתר שאת באגרות החוב המשתייכות לענף הנדל"ן ובחלק מחברות האחזקה. לעומתן, נהנו השבוע אגרות החוב של ענפים "דפנסיביים" יחסית, בהם ענף התקשורת, ענף הקמעונאות והבנקים ממגמה חיובית מתונה
ביחידת המחקר של לאומי סוברים כי לנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם ובשל ההאטה בצמיחה המקומית הפוגעים כיום בפעילות הסקטור העסקי, יש לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות. על אף שכיום עומדות הציפיות האינפלציוניות הקצרות הנגזרות משוק ההון ברמה הנמוכה מזו הצפויה להערכתנו בפועל ובשל הצפי למספר מדדים קרובים אפסיים, בלאומי מדגישים כי עדיין קיימת עדיפות מה לאפיק השקלי על פני זה הצמוד.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.
מחירי הדירות בקריית טבעון
מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.
