הצרות של בן דב: "המשקיעים מחכים לראות אותו מזרים כסף"
בתוך שטף ההודעות המתפרסמות באתר הבורסה, ה"מאיה" יש לא מעט הודעות המדווחות על ידי החברות בשעות הערב המאוחרות, בשעות הקטנות של הלילה או בסופי השבוע כך שהמשקיעים בדרך כלל לא שמים לב אליהן. אחת כזאת היתה הודעה שפרסמה חברת טאו תשואות, הנמצאת בשליטת איש העסקים אילן בן דב.
לטאו יש 3 סדרות אג"ח, שתיים "סטרייט" רגילות ואחת, סדרה ב', היא אגרת חוב הניתנת להמרה במניות. מאחר שמניית טאו התרסקה ביותר מ-90% מחיר של 20 אגורות למניה הרי שהאג"ח נסחרת כיום במסלול האג"חי וצריך להתייחס אליה כאגרת חוב לכל דבר.
לפני כשלושה חודשים ניסו הבעלים בן דב ומנכ"ל החברה, יוסי ארד, לשכנע את בעלי הסדרה, שהיתה אז בהיקף של כ-463 מיליון שקל, להמיר את אגרות החוב שהיו בידיהם למניות החברה. אז ניתנה אופציה לבעלי האג"ח להמרה להמיר את האג"ח למניות החברה ביחס משופר של שתי אג"ח תמורת מניה אחת, במקום היחס של ארבע אג"ח תמורת מניה אחת.
מן הדיווח שפרסמה אז טאו, עולה כי המשקיעים המירו אג"ח ל- 23.6 מיליון מניות של טאו בסכום כולל של 47.2 מיליון שקל, כלומר בוצעה המרה של כ-10% בלבד מתוך סך הסדרה, כשבן דב וארד המירו אג"ח למניות בהיקף של כ-41 מיליון שקל. כלומר, בעלי אג"ח בהיקף של 416 מיליון שקל העדיפו לא להמיר למניות, כך שבמידה ולא יחולו המרות עתידיות, תצטרך טאו לפרוע סכום זה בספטמבר 2013 .
שווי השוק של החברה עומד כיום על כ-31 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-75 מיליון שקל בספטמבר. האג"ח נפלה למחיר של 7 אגורות ונסחרת בתשואה של יותר מ-70%.
בכל אופן, ביום חמישי האחרון התכנסו שוב בעלי האג"ח להמרה כשעל הפרק היתה הצעה לבדוק אפשרות של גיבוש הסדר עם החברה ולבדוק מהם הסעדים העומדים למחזיקי האג"ח. נציגות מחזיקי האג"ח היתה אמורה לשכור צוות מומחים לצורך ניהול משא ומתן עם החברה בכדי לבדוק אם יש בכלל טעם בניהול מו"מ עם החברה בנוגע להסדר חדש. באסיפה נכחו מחזיקים בכ-302.8 מיליון ע.נ. אגרות חוב המהוות כ-75% מהאג"חים שבמחזור.
בהצבעה השתתפו מחזיקים בכ-186.48 מיליון ע.נ. וכ-62% מתוכם התנגדו לניסיון כלשהו לבדוק אם אפשר לנהל מו"מ עם הבעלים וההנהלה בנוגע להסדר.
בשיחה עם Bizportal אומר אנליסט בכיר באחד מבתי ההשקעות הגדולים כי "למעשה המשקיעים המוסדיים יכולים עדיין להמתין. הם לא צריכים לרוץ להסדר עכשיו כי אם המצב יישאר בעייתי הם ילחמו בעתיד על קבלת כל הכסף או מרביתו ואם המצב ישתפר אז כמובן שהסיכוי שהם יקבלו את כל הכסף עולה. כנראה שהשקיעים מחכים שבן דב יזרים עוד כסף לחברה, ואם לא אז הם ינסו ללחוץ עליו. הוא כבר הבטיח בעבר שיזרים הון ". בן דב, אגב, העמיד ערבות אישית בהיקף של כ-168 מיליון שקל והחברה העריכה בדוחות כי "בגין הערבות היא לא תידרש לבצע פרעון מיידי של ההלוואות לזמן קצר לבנקים".
"ההחלטה של בעלי אגרות החוב של טאו ממשיכה את הקו המיליטנטי של המשקיעים המוסדיים בשבועות האחרונים מול החברות שגייסו מיליונים רבים של שקלים בשנים הטובות ומנסות להתחמק בכל מיני דרכים מתשלום כל החוב. גם כאן זה נראה שהולך להיות קרב על כל שקל. המשקיעים המוסדיים לא יוותרו. לאילן בן דב, כמו לשאר הטייקונים, מחכה תקופה לא פשוטה בכלל. מנגד, אולי כדאי להם לבצע המרה עכשיו כי הקרן עומדת לפדיון רק בספטמבר 2013 ומי יודע אם החברה תשרוד עוד שנתיים-שלוש. המרה עכשיו תזרים לחברה הון מאוד משמעותי שיעזור לה בהמשך", אומר אותו גורם.
טאו, אגב, דיווחה ברבעון השלישי של השנה על ירידה של 13% בהכנסותיה, שהסתכמו ב-82.8 מיליון שקל. החברה סיימה את הרבעון השלישי השנה עם הפסד של 63.6 מיליון שקל המיוחס לבעלי המניות בחברה לעומת הפסד של 1.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007. ב-9 החודשים הראשונים של השנה רשמה החברה הפסד של 328 מיליון שקל לעומת רווח נקי בהיקף של 71 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
החברה הציגה תזרים מזומנים חיובי בהיקף של כ-48 מיליון שקל ברבעון השלישי לעומת תזרים שלילי בהיקף של 376 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. לחברה הפסדים של 328 מיליון שקל ב-9 החודשים הראשונים של השנה, וגרעון בהון העצמי בהיקף של כ-147 מיליון שקל. לטאו יש התחייבויות שוטפות נטו (בניכוי מזומנים ושווי מזומנים) בהיקף של כ-580 מיליון שקל נכון ל-30 בספטמבר, כשעיקרן הלוואות זמן קצר מהבנקים, שהצטמקו לכ-504 מיליון שקל ב-28 בנובמבר.
להערכת החברה, המקורות הנזילים שלה "מספיקים על מנת לקיים את ההתחייבויות השוטפות של החברה למשך שנה לפחות" כך שבינתיים יש לאילן בן דב זמן מספיק יחסית על מנת לממש נכסים או לגייס כספים בדרך זו או אחרת. עם זאת, בחישובים שביצעה החברה ומפורטים בדוחות של הרבעון השלישי עולה כי הערך הנכסי הנקי (NAV) – נכסים בניקוי התחייבויות) עמד על כ-10 מיליון שקל בלבד בסוף הרבעון, לעומת כ-360 מיליון שקל בסוף 2007. הנפילות בשווקים באוקטובר ובנובמבר יצרו בור עמוק הרבה יותר וליום 28 בנובמבר הפך ה-NAV לשלילי בהיקף של כ-100 מיליון שקלים.
טאו, עוסקת בהשקעות נוסטרו ובהשקעות ריאליות בחברות השונות (בעיקר בתחום הנדל"ן). לפני כשלושה שבועות דיווחה החברה כי היא בוחנת אפשרות למכור לחברת סאני אלקטרוניקה (הנמצאת גם היא בשליטת בן דב), את כל אחזקותיה במניות סקיילקס (24.8%) .
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
