בורסות אסיה התעלמו מוול סטריט: מדד הניקיי טיפס ב-3.1%, ההאנג סנג זינק 5.6%
המניות הנסחרות באסיה רשמו היום עליות חדות, למרות חולשה בניו-יורק אמש וברקע לספקולציות שחילוץ יצרניות הרכב בארה"ב ותוכניות המרצה למשקים באסיה יצליחו להתניע מחדש את הכלכלה הגלובלית. החוזים על מדדי וול סטריט מאותתים כעת על עליה של כ-1.4%.
מניות הונדה מוטורס ויונדאי מוטורס זינקו מעל ל-9% לאחר שקובעי המדיניות בארה"ב, הסכימו להזרים 15 מיליארד דולר לג'נרל מוטורס וקרייזלר. מניות BHP Billiton, חברת הכרייה הגדולה בעולם, הוסיפה לערכה 7% בהמשך לעלייה במחירי הנפט והנחושת. עלייה בביטחון הצרכנים באוסטרליה הצליח לדחוף את הבורסה המקומית קדימה.
מדד ה-MSCI אסיה פסיפיק טיפס 2.3%. המדד משלים היום עלייה של 15% מאז ה-20 בנובמבר, אז נפל לשפל של 5 שנים, לאחר שממשלות מאוסטרליה עד ארה"ב הכריזו על צעדים נוספים כדי להילחם במשבר הפיננסים הגדול ביותר שידע העולם מאז ה"שפל הגדול" של שנות ה-30 במאה הקודמת.
"יש הרבה תיקווה שתוכניות התמריצים לכלכלות יצליחו להחיות את הצמיחה באופן משמעותי", אמר לבלומברג ריימונד טאנג, המנהל 5.8 מיליארד דולר כמנהל ההשקעות הראשי ב-CIMB ניהול נכסים. אם יצרניות הרכב האמריקניות יפשטו רגל "זה יהיה סיכון לכלכלה ובעל השפעה שלילית עצומה ליבשת אסיה", טאנג אמר.
הבית הלבן ובכירי הדמוקרטים בגבעת הקפיטול
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
