רפי ולנסי: "ת"א שבעבר הובילה את השוק בעליית מחירי הנדל"ן, עשויה כעת לגרור אותו למטה"

כך מעריך המשנה למנכ"ל EMI, ומציין: "פרט לשוק דירות היוקרה, בינתיים יש יותר דיבורים על ירידת מחירים מאשר ירידה בפועל"
איריס בר טל |

"שוק הנדל"ן נמצא כעת בעמדת המתנה והדבר בא לידי ביטוי גם בענף המשכנתאות", מציין רפי ולנסי, המשנה למנכ"ל EMI, המבטחת משכנתאות במימון גבוה. להערכתו מאז ספטמבר, חלה ירידה של כ-30% עד 40% בלקיחת משכנתאות.

יחד עם זאת, לדבריו המשכנתאות במימון גבוה ממשיכות להוות כ-5-15% מהשוק, כשהסכום הממוצע למשכנתא במימון גבוה עומד על כ-500 אלף שקלים. להערכתו גם בסכום המשכנתא הממוצע שנוטל כיום זוג צעיר לא חל שינוי והוא עומד על כ-500 אלף שקלים. ולנסי מציין כי האזור שבין גדרה לחדרה ממשיך להיות מבוקש, פרט לתל-אביב.

"בולטת התופעה של ירידה בביקושים בת"א ובעיקר בדירות היוקרה, מתוך ההנחה שהמחירים בת"א הגיעו לרמה גבוהה מאוד. ת"א היא זו שהובילה את עליית מחירי הנדל"ן בשנתיים האחרונות, ולכן קיימת ציפייה שהיא זו שגם תגרור את שוק הנדל"ן לירידות מחירים", מציין ולנסי, אך מעריך כי ירידת המחירים לא תהיה דרמטית.

"פרט לשוק דירות היוקרה, בינתיים יש יותר דיבורים על ירידת מחירים מאשר ירידת מחירים בפועל. השוק מתאפיין בעיקר בישיבה על הגדר בשל אי הוודאות, הציפייה לירידת מחירים וריבית המשכנתאות הגבוהה כיום בכאחוז, בהשוואה לרמתה לפני כשנה".

בנוגע לאחוזי המימון שניתן לקבל כיום מהבנקים למשכנתאות, מציין ולנסי, כי טפחות מזרחי לא שינה את המדיניות ונותן עד 90% מימון, וגם לאומי שהודיע עם פרוץ המשבר , על משכנתאות במימון של עד 70%, חזר לאחרונה לתת משכנתאות במימון של עד 90%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.