הפרוטוקולים חושפים: פישר הוריד את הריבית בחצי האחוז למרות ההתנגדויות
מסתבר שנגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, פעל בנחישות ב-11 בנובמבר כשהחליט להפתיע את המשק והמערכת הפיננסית ולהודיע על הורדת ריבית נוספת של חצי אחוז (אתמול, כידוע, הורדה הריבית שוב ב-0.5% לרמת שפל של 2.5%).
בדיוני הריבית, חמישה חברי הנהלה המשתתפים בדיון ממליצים לנגיד לגבי גובה ריבית בנק ישראל הרצויה למשק. בדיון שהתקיים ב-10 בנובמבר המליצו לנגיד ארבעה חברי הנהלה שלא להפחית את הריבית במועד זה, ולחכות כשבועיים לתאריך הרגיל לדיון הריבית (לחכות ל 24- בנובמבר). חבר הנהלה אחד המליץ להפחית את הריבית מיידית במחצית נקודת האחוז.
ארבעת חברי ההנהלה שציינו כי עדיף שלא להפחית את הריבית במועד זה ציינו את היתרונות של החלטות ריבית בתאריכים הקבועים מראש. כמו כן צוין כי הקדמת מועד ההחלטה בשבועיים אינה משמעותית מבחינת השפעתה על הפעילות במשק. עוד צוין כי החשיבות של המדיניות המוניטרית נגזרת מתוואי הריבית הצפוי במשק, ואינה מתמקדת בהחלטה ספציפית, כאשר הורדת ריבית חדה ובלתי צפויה ובתאריך חריג עלולה להקשות
על בנק ישראל בניהול המדיניות בעתיד.
בנוסף, חברי הנהלה אלו ראו יתרון בהמתנה לנתונים הנוספים לגבי הפעילות במשק והאינפלציה, שמועד פרסומם הוא לפני החלטת הריבית בתאריך הרגיל. יחד עם זאת, הוסכם כי הנתונים שהתקבלו בימים שקדמו לדיון,
המצביעים על הרעה בתנאים הריאליים העולמיים, כמו גם הורדות הריבית על ידי הבנקים המרכזיים המובילים בעולם, מהווים גורמים משמעותיים להפחתת ריבית חדה במשק.
מספר חברי הנהלה טענו שיש מקום להפחתה משמעותית בריבית, שרצוי שתתבצע במועד ההחלטה הרגיל, ושניתן לציין זאת בהודעה מסודרת לציבור לאחר דיון זה. להערכתם צעד זה עדיף מהפתעה משמעותית נוספת בזמן כה קצר.
חבר ההנהלה שהמליץ להפחית את הריבית במחצית נקודת האחוז ציין כי בהינתן עוצמת ההתפתחויות בימים שקדמו לדיון זה, סביר שלא להמתין שבועיים לתאריך ההחלטה הרגיל ומומלץ לבצע מיידית את השינוי המתבקש בריבית. כלומר, לדעת חבר הנהלה זה, המידע החדש שהתקבל מאז החלטת הריבית ב-27 באוקטובר, ובמיוחד ההחמרה בהערכות לגבי ההאטה הצפויה בקצב הצמיחה בעולם והפחתות הריבית על ידי בנקים מרכזיים
מובילים, מצדיקים הפחתת ריבית במועד חריג.
צוין שהפחתת הריבית הינה צעד התומך ביכולתו של המשק להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניו. הפחתת הריבית בעת זו נועדה להקל על עלות האשראי במשק, על רקע אי הוודאות הגבוהה השוררת בשווקים הפיננסיים
בעולם והמשפיעה על המשק הישראלי. זאת כאשר הלחצים האינפלציוניים במשק צפויים לקטון בצורה משמעותית, על רקע המשך הירידה במחירי הסחורות בעולם (במיוחד מזון ואנרגיה) והחשש מהאטה בקצב הצמיחה במשק.
כאמור, הנגיד החליט להוריד את הריבית בחצי אחוז. בנק ישראל הדגיש את המרכיבים הבאים התומכים בהורדת הריבית:
1. הערכת בנק ישראל היא כי האינפלציה, בהסתכלות לשנים עשר חודשים אחורה, תיכנס לתחום היעד עד אמצע שנת 2009.
2. בימים שקדמו למועד הדיון גברו ההערכות כי הירידה בצמיחה העולמית תהיה עמוקה משמעותית מזו שנחזתה קודם לכן. להתפתחויות בצמיחה ובסחר העולמי השפעה על הפעילות הריאלית במשק. הפחתת הריבית בישראל פועלת להוזלת עלות האשראי לצרכנים ולסקטור העסקי ומחזקת את יכולתו של המשק להתמודד בהצלחה עם ההשלכות של ההאטה העולמית.
3. בנקים מרכזיים רבים בעולם, וביניהם הבנקים המרכזיים המובילים, הפחיתו את הריבית, חלקם בשיעורים גבוהים מהצפוי.
בנק ישראל ציין בהודעתו את רמות הצמיחה והתעסוקה במשק הגבוהות עד כה, את יציבות המערכת הבנקאית בישראל, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, רמת יתרות המט"ח הגבוהה והגידול בה, ירידת נטל החוב הממשלתי ונטל החוב הנמוך יחסית, בממוצע, בקרב בפירמות ומשקי הבית בישראל.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
