הפרוטוקולים חושפים: פישר הוריד את הריבית בחצי האחוז למרות ההתנגדויות
מסתבר שנגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, פעל בנחישות ב-11 בנובמבר כשהחליט להפתיע את המשק והמערכת הפיננסית ולהודיע על הורדת ריבית נוספת של חצי אחוז (אתמול, כידוע, הורדה הריבית שוב ב-0.5% לרמת שפל של 2.5%).
בדיוני הריבית, חמישה חברי הנהלה המשתתפים בדיון ממליצים לנגיד לגבי גובה ריבית בנק ישראל הרצויה למשק. בדיון שהתקיים ב-10 בנובמבר המליצו לנגיד ארבעה חברי הנהלה שלא להפחית את הריבית במועד זה, ולחכות כשבועיים לתאריך הרגיל לדיון הריבית (לחכות ל 24- בנובמבר). חבר הנהלה אחד המליץ להפחית את הריבית מיידית במחצית נקודת האחוז.
ארבעת חברי ההנהלה שציינו כי עדיף שלא להפחית את הריבית במועד זה ציינו את היתרונות של החלטות ריבית בתאריכים הקבועים מראש. כמו כן צוין כי הקדמת מועד ההחלטה בשבועיים אינה משמעותית מבחינת השפעתה על הפעילות במשק. עוד צוין כי החשיבות של המדיניות המוניטרית נגזרת מתוואי הריבית הצפוי במשק, ואינה מתמקדת בהחלטה ספציפית, כאשר הורדת ריבית חדה ובלתי צפויה ובתאריך חריג עלולה להקשות
על בנק ישראל בניהול המדיניות בעתיד.
בנוסף, חברי הנהלה אלו ראו יתרון בהמתנה לנתונים הנוספים לגבי הפעילות במשק והאינפלציה, שמועד פרסומם הוא לפני החלטת הריבית בתאריך הרגיל. יחד עם זאת, הוסכם כי הנתונים שהתקבלו בימים שקדמו לדיון,
המצביעים על הרעה בתנאים הריאליים העולמיים, כמו גם הורדות הריבית על ידי הבנקים המרכזיים המובילים בעולם, מהווים גורמים משמעותיים להפחתת ריבית חדה במשק.
מספר חברי הנהלה טענו שיש מקום להפחתה משמעותית בריבית, שרצוי שתתבצע במועד ההחלטה הרגיל, ושניתן לציין זאת בהודעה מסודרת לציבור לאחר דיון זה. להערכתם צעד זה עדיף מהפתעה משמעותית נוספת בזמן כה קצר.
חבר ההנהלה שהמליץ להפחית את הריבית במחצית נקודת האחוז ציין כי בהינתן עוצמת ההתפתחויות בימים שקדמו לדיון זה, סביר שלא להמתין שבועיים לתאריך ההחלטה הרגיל ומומלץ לבצע מיידית את השינוי המתבקש בריבית. כלומר, לדעת חבר הנהלה זה, המידע החדש שהתקבל מאז החלטת הריבית ב-27 באוקטובר, ובמיוחד ההחמרה בהערכות לגבי ההאטה הצפויה בקצב הצמיחה בעולם והפחתות הריבית על ידי בנקים מרכזיים
מובילים, מצדיקים הפחתת ריבית במועד חריג.
צוין שהפחתת הריבית הינה צעד התומך ביכולתו של המשק להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניו. הפחתת הריבית בעת זו נועדה להקל על עלות האשראי במשק, על רקע אי הוודאות הגבוהה השוררת בשווקים הפיננסיים
בעולם והמשפיעה על המשק הישראלי. זאת כאשר הלחצים האינפלציוניים במשק צפויים לקטון בצורה משמעותית, על רקע המשך הירידה במחירי הסחורות בעולם (במיוחד מזון ואנרגיה) והחשש מהאטה בקצב הצמיחה במשק.
כאמור, הנגיד החליט להוריד את הריבית בחצי אחוז. בנק ישראל הדגיש את המרכיבים הבאים התומכים בהורדת הריבית:
1. הערכת בנק ישראל היא כי האינפלציה, בהסתכלות לשנים עשר חודשים אחורה, תיכנס לתחום היעד עד אמצע שנת 2009.
2. בימים שקדמו למועד הדיון גברו ההערכות כי הירידה בצמיחה העולמית תהיה עמוקה משמעותית מזו שנחזתה קודם לכן. להתפתחויות בצמיחה ובסחר העולמי השפעה על הפעילות הריאלית במשק. הפחתת הריבית בישראל פועלת להוזלת עלות האשראי לצרכנים ולסקטור העסקי ומחזקת את יכולתו של המשק להתמודד בהצלחה עם ההשלכות של ההאטה העולמית.
3. בנקים מרכזיים רבים בעולם, וביניהם הבנקים המרכזיים המובילים, הפחיתו את הריבית, חלקם בשיעורים גבוהים מהצפוי.
בנק ישראל ציין בהודעתו את רמות הצמיחה והתעסוקה במשק הגבוהות עד כה, את יציבות המערכת הבנקאית בישראל, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, רמת יתרות המט"ח הגבוהה והגידול בה, ירידת נטל החוב הממשלתי ונטל החוב הנמוך יחסית, בממוצע, בקרב בפירמות ומשקי הבית בישראל.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
