המגזין בארונ'ס: "החובות שהממשל ירכוש לא יעלו למשלם המיסים יותר מ-250 מיליארד דולרים"

בעוד בוושינגטון עמלים על הפרטים, כלכלני המגזין הנחשב כבר מסתכלים שנים קדימה. "לא מוציאים מכלל אפשרות שמשלם המיסים האמריקני בסופו של דבר אפילו ירוויח מהתהליך"
יוסי פינק |

בעוד בוושינגטון עמלים ברגעים אלה ממש על נסיון לגשר בין הצדדים ולהביא להעברת תוכנית החילוץ של ברננקי ופולסון, תוכנית 700 מיליארד הדולרים שאמורה להוציא את הכלכלה האמריקנית מהבוץ, כלכלני השבועון הנחשב בארונ'ס מסבירים במהדורה שמתפרסמת היום, למה משלם המיסים האמריקני לא צפוי להוצאה של אותם 700 מיליארד הדולרים האמורים.

בראשית הסקירה מצוטטים בבארונ'ס את הדברים שאמר וורן באפט, לפיהם "אי העברת תוכנית החילוץ הייתה מעוררת תגובה של פרל הרבור כלכלי", ומסכימים עם ההנחה שלממשל אין ממש ברירה, אלא להעביר את התוכנית. השאלה המרכזית בדיונים המתקיימים בשעה זו בוושינגטון היא מדוע משלם המיסים האמריקני צריך לשלם על המחדלים של וול סטריט ואם יוחלט שהוא אכן צריך לשלם, מה יהיה גובה החשבון?

מהרגע שדבר התוכנית נודע לעולם, הסכום המדובר הוא בין 700 מיליארד דולר ל-1 טריליון דולר. בבארונ'ס לא ממש מסכימים עם הקביעה שזה צפוי להיות החשבון הסופי שישלם משלם המיסים האמריקני ואפילו לא החשבון ההתחלתי. "החובות שהממשל הולך לרכוש הם הרבה פחות רעילים מכפי שזה נראה כעת ומעבר לעובדה זו, הרכישה של אותם חובות תעורר את הכלכלה ולמעשה תתמוך במחיר של אותן אגרות חוב כך שתג המחיר שלהן יעלה. אנחנו לא מוציאים מכלל אפשרות שמשלם המיסים האמריקני בסופו של דבר אפילו ירוויח מהתהליך", כך סבורים כלכלני המגזין.

ג'פרי גנדלך, מנהל ההשקעות הראשי בקרן המכשנתאות TCW, מצוטט בכתבה של בארונ'ס - "אני חושב שיש פה סיכוי טוב למצב של win-win, הן בעבור משלם המיסים האמריקני והן בעבור השיטה הפיננסית". ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם (פימקו), מצוטט אף הוא בכתבה כשהוא טוען כי הממשל ירכוש את אותם חובות לפי 65 סנט אל מול שווי אמיתי של דולר ובראיה שנים קדימה ירשום רווח משמעותי, גם אם לוקחים בחשבון מספר קריסות אפשרויות במהלך השנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".