המגזין בארונ'ס: "החובות שהממשל ירכוש לא יעלו למשלם המיסים יותר מ-250 מיליארד דולרים"
בעוד בוושינגטון עמלים ברגעים אלה ממש על נסיון לגשר בין הצדדים ולהביא להעברת תוכנית החילוץ של ברננקי ופולסון, תוכנית 700 מיליארד הדולרים שאמורה להוציא את הכלכלה האמריקנית מהבוץ, כלכלני השבועון הנחשב בארונ'ס מסבירים במהדורה שמתפרסמת היום, למה משלם המיסים האמריקני לא צפוי להוצאה של אותם 700 מיליארד הדולרים האמורים.
בראשית הסקירה מצוטטים בבארונ'ס את הדברים שאמר וורן באפט, לפיהם "אי העברת תוכנית החילוץ הייתה מעוררת תגובה של פרל הרבור כלכלי", ומסכימים עם ההנחה שלממשל אין ממש ברירה, אלא להעביר את התוכנית. השאלה המרכזית בדיונים המתקיימים בשעה זו בוושינגטון היא מדוע משלם המיסים האמריקני צריך לשלם על המחדלים של וול סטריט ואם יוחלט שהוא אכן צריך לשלם, מה יהיה גובה החשבון?
מהרגע שדבר התוכנית נודע לעולם, הסכום המדובר הוא בין 700 מיליארד דולר ל-1 טריליון דולר. בבארונ'ס לא ממש מסכימים עם הקביעה שזה צפוי להיות החשבון הסופי שישלם משלם המיסים האמריקני ואפילו לא החשבון ההתחלתי. "החובות שהממשל הולך לרכוש הם הרבה פחות רעילים מכפי שזה נראה כעת ומעבר לעובדה זו, הרכישה של אותם חובות תעורר את הכלכלה ולמעשה תתמוך במחיר של אותן אגרות חוב כך שתג המחיר שלהן יעלה. אנחנו לא מוציאים מכלל אפשרות שמשלם המיסים האמריקני בסופו של דבר אפילו ירוויח מהתהליך", כך סבורים כלכלני המגזין.
ג'פרי גנדלך, מנהל ההשקעות הראשי בקרן המכשנתאות TCW, מצוטט בכתבה של בארונ'ס - "אני חושב שיש פה סיכוי טוב למצב של win-win, הן בעבור משלם המיסים האמריקני והן בעבור השיטה הפיננסית". ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם (פימקו), מצוטט אף הוא בכתבה כשהוא טוען כי הממשל ירכוש את אותם חובות לפי 65 סנט אל מול שווי אמיתי של דולר ובראיה שנים קדימה ירשום רווח משמעותי, גם אם לוקחים בחשבון מספר קריסות אפשרויות במהלך השנים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
