המגזין בארונ'ס: "החובות שהממשל ירכוש לא יעלו למשלם המיסים יותר מ-250 מיליארד דולרים"

בעוד בוושינגטון עמלים על הפרטים, כלכלני המגזין הנחשב כבר מסתכלים שנים קדימה. "לא מוציאים מכלל אפשרות שמשלם המיסים האמריקני בסופו של דבר אפילו ירוויח מהתהליך"
יוסי פינק |

בעוד בוושינגטון עמלים ברגעים אלה ממש על נסיון לגשר בין הצדדים ולהביא להעברת תוכנית החילוץ של ברננקי ופולסון, תוכנית 700 מיליארד הדולרים שאמורה להוציא את הכלכלה האמריקנית מהבוץ, כלכלני השבועון הנחשב בארונ'ס מסבירים במהדורה שמתפרסמת היום, למה משלם המיסים האמריקני לא צפוי להוצאה של אותם 700 מיליארד הדולרים האמורים.

בראשית הסקירה מצוטטים בבארונ'ס את הדברים שאמר וורן באפט, לפיהם "אי העברת תוכנית החילוץ הייתה מעוררת תגובה של פרל הרבור כלכלי", ומסכימים עם ההנחה שלממשל אין ממש ברירה, אלא להעביר את התוכנית. השאלה המרכזית בדיונים המתקיימים בשעה זו בוושינגטון היא מדוע משלם המיסים האמריקני צריך לשלם על המחדלים של וול סטריט ואם יוחלט שהוא אכן צריך לשלם, מה יהיה גובה החשבון?

מהרגע שדבר התוכנית נודע לעולם, הסכום המדובר הוא בין 700 מיליארד דולר ל-1 טריליון דולר. בבארונ'ס לא ממש מסכימים עם הקביעה שזה צפוי להיות החשבון הסופי שישלם משלם המיסים האמריקני ואפילו לא החשבון ההתחלתי. "החובות שהממשל הולך לרכוש הם הרבה פחות רעילים מכפי שזה נראה כעת ומעבר לעובדה זו, הרכישה של אותם חובות תעורר את הכלכלה ולמעשה תתמוך במחיר של אותן אגרות חוב כך שתג המחיר שלהן יעלה. אנחנו לא מוציאים מכלל אפשרות שמשלם המיסים האמריקני בסופו של דבר אפילו ירוויח מהתהליך", כך סבורים כלכלני המגזין.

ג'פרי גנדלך, מנהל ההשקעות הראשי בקרן המכשנתאות TCW, מצוטט בכתבה של בארונ'ס - "אני חושב שיש פה סיכוי טוב למצב של win-win, הן בעבור משלם המיסים האמריקני והן בעבור השיטה הפיננסית". ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם (פימקו), מצוטט אף הוא בכתבה כשהוא טוען כי הממשל ירכוש את אותם חובות לפי 65 סנט אל מול שווי אמיתי של דולר ובראיה שנים קדימה ירשום רווח משמעותי, גם אם לוקחים בחשבון מספר קריסות אפשרויות במהלך השנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.