המגזין בארונ'ס: "החובות שהממשל ירכוש לא יעלו למשלם המיסים יותר מ-250 מיליארד דולרים"
בעוד בוושינגטון עמלים ברגעים אלה ממש על נסיון לגשר בין הצדדים ולהביא להעברת תוכנית החילוץ של ברננקי ופולסון, תוכנית 700 מיליארד הדולרים שאמורה להוציא את הכלכלה האמריקנית מהבוץ, כלכלני השבועון הנחשב בארונ'ס מסבירים במהדורה שמתפרסמת היום, למה משלם המיסים האמריקני לא צפוי להוצאה של אותם 700 מיליארד הדולרים האמורים.
בראשית הסקירה מצוטטים בבארונ'ס את הדברים שאמר וורן באפט, לפיהם "אי העברת תוכנית החילוץ הייתה מעוררת תגובה של פרל הרבור כלכלי", ומסכימים עם ההנחה שלממשל אין ממש ברירה, אלא להעביר את התוכנית. השאלה המרכזית בדיונים המתקיימים בשעה זו בוושינגטון היא מדוע משלם המיסים האמריקני צריך לשלם על המחדלים של וול סטריט ואם יוחלט שהוא אכן צריך לשלם, מה יהיה גובה החשבון?
מהרגע שדבר התוכנית נודע לעולם, הסכום המדובר הוא בין 700 מיליארד דולר ל-1 טריליון דולר. בבארונ'ס לא ממש מסכימים עם הקביעה שזה צפוי להיות החשבון הסופי שישלם משלם המיסים האמריקני ואפילו לא החשבון ההתחלתי. "החובות שהממשל הולך לרכוש הם הרבה פחות רעילים מכפי שזה נראה כעת ומעבר לעובדה זו, הרכישה של אותם חובות תעורר את הכלכלה ולמעשה תתמוך במחיר של אותן אגרות חוב כך שתג המחיר שלהן יעלה. אנחנו לא מוציאים מכלל אפשרות שמשלם המיסים האמריקני בסופו של דבר אפילו ירוויח מהתהליך", כך סבורים כלכלני המגזין.
ג'פרי גנדלך, מנהל ההשקעות הראשי בקרן המכשנתאות TCW, מצוטט בכתבה של בארונ'ס - "אני חושב שיש פה סיכוי טוב למצב של win-win, הן בעבור משלם המיסים האמריקני והן בעבור השיטה הפיננסית". ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם (פימקו), מצוטט אף הוא בכתבה כשהוא טוען כי הממשל ירכוש את אותם חובות לפי 65 סנט אל מול שווי אמיתי של דולר ובראיה שנים קדימה ירשום רווח משמעותי, גם אם לוקחים בחשבון מספר קריסות אפשרויות במהלך השנים.
להערכת כלכלני בארונ'ס, מתוך הטריליון דולר שזהו היקף החוב שהממשל עשוי לרכוש, 800 מיליארד דולר זה משכנתאות מדרג Alt-A, שהן באיכות גבוהה במעט ממשכנתאות הסאב-פריים. שאר ה-200 מיליארד דולר מדובר בחוב באיכות נמוכה. כיוון שחלק לא מבוטל של אותו טריליון דולר מוחזק כעת ע"י קרנות זרות (לא משהו שמשלם המיסים האמריקני רוצה לחלץ) הרי שבסופו של דבר הממשל ינסה לרכוש לא יותר מאת אותם 800 מיליארד דולרים (או במילים אחרות - שהזרים יעזרו לעצמם). אם לוקחים בחשבון את ההנחה שהרכישה תהיה לפי 65 סנט לדולר, הרי שמדובר בהוצאה של 520 מיליארד דולרים "בלבד". בסופו של דבר מגיעים כלכלני בארונ'ס למסקנה כי בטווח הארוך משלם המיסים האמריקני יוציא לא יותר מאשר 250 מיליארד דולרים ואף עשוי להרווח מכל המהלך.