ברננקי ייבחן מקרוב ע"י הסוחרים: "יש ציפיות לנאום פרו-דולרי והדולר כבר עכשיו מגיב בהתאם"
הערב (21:15, שעון ישראל) צפוי הבנק המרכזי בארה"ב, בראשותו של בן שלום ברננקי, להודיע על הותרת הריבית על כנה ברמה של 2%. ההחלטה צפויה ובשוק לא מצפים לשום שינוי בריבית, אך הדגש המרכזי מופנה להודעת הריבית המצורפת.
בשבועות האחרונים הדגיש ברננקי בנאומיו השונים את החשש האינפלציוני והביא בכך להגברת ההערכות בשוק כי הכיוון הבא של הריבית הוא מעלה ולא מטה. התגברות הסבירות להעלאת ריבית הביאה להתחזקות הדולר ולירידה בשוק הסחורות. ההשפעה לא הייתה מיידית, אך כאשר ברננקי חזר על דבריו בנאומים שונים וחלק מחברי ה'פד' הדגישו גם הם את הטיפול ההכרחי באינפלציה, המשקיעים הבינו את המסר. הדולר נסחר היום סביב 1.55 מול האירו (לעומת 1.6 באמצע יולי) והנפט רחוק כבר 18% מהשיא שנרשם בחודש שעבר ונסחר סביב 120 דולר לחבית.
האינפלציה בארה"ב שוהה בשיא של 17 שנה והיא כל כך מטרידה את קובעי המדיניות עד שישנם 3 חברים בוועדת השוק הפתוח, אותה ועדה שמחליטה על גובה הריבית, אשר אינם מיישרים קו עם היו"ר ברננקי ורוצים לראות את הריבית עולה כבר היום.
חברי ה'פד' גארי שטרן וצ'ארלס פלוסר הצטרפו לקו הניצי שמוביל ריצ'ארד פישר, ומאז החלטת הריבית האחרונה ביוני הם קוראים שוב ושוב כי יש להעלות את הריבית כדי לטפל באינפלציה.
המטרה: להילחם בציפיות האינפלציה
החוזים העתידיים על הריבית אינם מעניקים סיכוי רב להעלאת הריבית לפני חודש אוקטובר, אך טון תקיף יותר כלפי האינפלציה הערב בהודעת ה'פד' עשוי לשנות את התמונה, לחזק את הדולר עוד יותר ולשלוח את מחירי הסחורות מטה.
הדילמה מולה ניצב ברננקי אינה פשוטה. מצד אחד הוא מעוניין למשוך זמן ככל האפשר ולהמתין עם העלאת הריבית, כיוון שהידוק מוניטרי במצבה הנוכחי של כלכלת ארה"ב עלול להזיק עוד יותר לצמיחה המקרטעת. מצד שני, האינפלציה משתוללת והטיפול בה דרך העלאת הריבית מתבקש.
"רצוי שה'פד' יחכה על העלאת הריבית", אומר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי בהראל פיננסים. "יש סימן שאלה מאוד גדול באשר למשבר הכלכלי בארה"ב והשפעת משבר האשראי על המוסדות הפיננסים. התרחיש הסביר הוא שהמשבר יירגע והצמיחה תחזור למסלול רק בסוף השנה, כך שהעלאות ריבית נראה ב-2009".
שראל מצביע על העלייה בציפיות האינפלציה בתקופה האחרונה בארה"ב, ומסביר כי מדובר בתופעה מדאיגה בשל החשש מציפיות שמגשימות את עצמן. "ציפיות האינפלציה משפיעות על חוזי שכר, התנהלות הפירמות וכו'", אומר שראל. "לכן, ה'פד' יאותת הערב כי הוא לא ייתן מקום לעלייה בציפיות האינפלציה".
"יש ציפיות לנאום פרו דולרי היום"
בינתיים במסחר התוך יומי של יום שלישי ניתן לראות את ציפיות הסוחרים בשווקים מתחזקות - הדולר מבצע מהלך חזק מול האירו ונסחר סביב ה-1.55. הנפט מוסיף לרדת עוד 2 דולרים ל-118 דולר לחבית. "יש ציפיות לנאום פרו דולרי היום", אומר לנו מנהל חדר מסחר במט"ח.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
מדברים על קופה מתרוקנת ומעלים ציבור לעם, אבל למה לא להטיל את המס הכי מוסרי וצודק בעולם - מס ירושה; מה קורה בעולם ומה זה בעצם מס ירושה?
מס ירושה בשנת 1981 בוטל מס ירושה שנקרא גם מס עיזבון. זה היה ניצחון לעשירים וניצחון של האי צדק על הצדק. יש טיעונים רבים בעד ונגד והם כולם הגיוניים, אבל אין טיעון אחד שעומד מול העובדה של אי הצדק שנובע מכך שההון שלך תלוי בשאלה למי נולדת? אתה יכול להיות הכי מוכשר בעולם, הכי חרוץ בעולם, אבל לשכן שלך יהיה תמיד יותר. אז מילא אתה והוא - אבל מה עם הילדים שלכם? והילדים של הילדים?
מס ירושה הוא מס מוסרי, אם כי הוא כמובן צריך להיות מוגבל ומדוד. אנשים הרוויחו הרבה כסף וזה לא יהיה הוגן לקחת להם אותו אחרי לכתם. המטרה שלהם להוריש לצאצאים, אבל במונחים של מאות מיליונים ומיליארדים בהחלט הצאצאים יכולים להסתפק בקצת פחות, לטובת צמצום האי שוויון. הכסף הזה יכול לעזור למשל למדיניות הרווחה, לחינוך, ולהביא לצמצום אי השוויון העתידי.
כתבה קשורה: העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
המס בעולם לרוב מדורג. עד סכום מסוים של כמה מיליונים טובים (לכל יורש) נראה שאין הצדקה למס, אבל כשיורש מקבל 10 מיליון שקל אפשר לקחת קופון של 10%, מעל 100 מיליון אפשר לקחת גם 20%. זה כמובן תיאורטי לגמרי, אבל בזמן שיש בעיות תקציב, מלחמה כמעט שנתיים, מיסים על כל האוכלוסיות, זה מתבקש שיטילו מס על ירושות גדולות.
הסיפור הישראלי: מס עיזבון בתחילת הדרך, ביטול בהמשך
ישראל הצעירה הטילה מס עיזבון כבר בשנת 1949, בהשראת המודל הסוציאל-דמוקרטי האירופי. המס הפרוגרסיבי נע מאפס עד 65% על עיזבונות גדולים, במטרה למנוע ריכוז עושר במשפחות אמידות ולממן את בניית המדינה הצעירה. אך החלום הסוציאליסטי התנגש במציאות כלכלית קשוחה.
