העליות בת"א התחזקו לקראת הסגירה: כיל טסה 4.7% במחזור אדיר
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בעליות שערים שהלכו והתחזקו לקראת הסגירה, זאת למרות שבוול סטריט הפתיעו המדדים ופתחו בירידות בעוד החוזים הצביעו על צפי לעליות. מחזור המסחר היה גבוה גם היום והסתכם ב-2.39 מיליארד שקלים וזאת בדומה (כמעט במדוייק) למחזור שנרשם אתמול.
מניית טבע בלטה גם היום לחיוב ברקע להמלצה חיובית ממריל לינץ'. בענקית ההשקעות העלו היום המלצה למניית "העם" לאחר כ-3 שנים בהם שמר בית ההשקעות על המלצת "נייטרלי". למרות, זאת הדולר מקלקל היום את החגיגות עבור המשקיעים הישראלים. היציג איבד היום יותר מ-2%..
כאמור, הדולר נפל היום בשיעור של יותר מ-2% לאחר שמוסדות פיננסיים מובילים בעולם כבר מתחילים להעריך כי הפדרל ריזרב לא ימהר להעלות את הריבית בגלל החולשה הכלכלית, ובעיתון "וושינגטון פוסט" מצוטטים מקור המקורב לברננקי שאומר כי אין בכוונת יו"ר ה'פד' להעלות את הריבית.
מדדים מובילים: מדד המעו"ף עלה 1.6%% ונסחר ברמה של 1,133. מדד ת"א 100 טיפס 1.5% לרמה של 1,042.
מניות במרכז
מניות בנק לאומי נסחרה על רקע חששות לאי סדרים שהתבצעו ככל הנראה על ידי המנהל לשעבר של הסניף הראשי של לאומי בת"א שבתפקידו האחרון כיהן כמנכ"ל לאומי בבריטניה.
מניות ענקית התרופות הגנריות טבע המשיכו היום את גל העליות אותו החלו אמש, בעקבות המלצה חיוביות ממריל לינץ'. לאחר כ-3 שנים בהם שמר בית ההשקעות על המלצת "נייטרלי", האנליסטים החליטו להעלות את ההמלצה למניה ל"קנייה". ברקע, החדשות הטובות הקשורות לניסוי על האזילקט. במריל לינץ' מעלים את מחיר היעד למניית טבע ל-54 דולר מ-50 דולר.
מניית דלק קבוצה נסחרה בתנודתיות רבה וסגרה בירידות של יותר מ-4%. במהלך הבוקר נפוצו שמועות בין חדרים המסחר, לפיהן החברה צפויה לצאת באזהרת רווח. החברה פרסמה הודעה למאיה, בה היא מכחישה אפשרות זו. (
מניות סרגון נסחרו ברקע לחוזה המשך עם לקוח ותיק שלה בהודו. המדובר בחברת הסלולר ההודית אידאה (Idea), אשר נחשבת לאחת החברות המובילות בשוק הסלולר ההודי. אידאה תפרוס את פתרון ה-FibeAir כחלק מההתרחבות של סרגון לאזור ביהאר (Bihar) בהודו. ההכנסות לסרגון מהפרויקט צפויות להסתכם ב-3 מיליון דולר.
מניות אלביט מערכות נסחרה ברקע לחוזה חדש להספקת מערכת מודיעינית למדינה בחו"ל, חוזה הנאמד ב-9 מיליון דולר.
מניית טאואר נסחרה היום על רקע המלצת בית ההשקעות של קולינס סטיוארט, "אין סבירות שהמניה תרד מעבר לרמות בהן היא נמצאת היום".
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
