הפניקס רשמה צניחה של 79% ברווח: ירידות השערים בשוקי ההון והתיסוף החד בשקל, ברקע

הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2008 הסתכם בכ - 32 מיליון שקל, בעוד חלה ירידה של 58 מיליון ש' בדמי הניהול ומגזר ביטוח חיים וחיסכון עבר להפסד
אריאל אטיאס |

קבוצת הפניקס מדווחת היום על צניחה חדה ברווחי הרבעון הראשון בעקבות החולשה וירידות השערים שנרשמו בשוקי ההון וכמו כן התיסוף החזק בשערו של השקל.

החברה סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2008 עם רווח נקי של 32.2 מיליון שקל, לעומת 152.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח נובעת בעיקר מהחולשה ומירידות השערים בשוקי ההון בארץ ובעולם, ביחד עם תיסוף המטבע, אשר גרמו לתשואות שליליות ולהפסדים מהשקעות בכל התחומים.

ההפסד ממגזר ביטוח חיים וחיסכון לטווח ארוך הסתכם ב- 11.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2008, לעומת רווח של 113.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד נובע מהפסדים מהשקעות שגרמו, בין היתר, להפחתה ניכרת בהכנסות מדמי הניהול בפוליסות המשתתפות ברווחים ("קרן י'").

חלה גם ירידה חדה בדמי הניהול קבועים הנגבים. סך של 36 מיליון שקל נגבה הרבעון לעומת 94 מיליון שקל דמי ניהול קבועים ומשתנים ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, חל שיפור בפרמטרים הביטוחיים – עלייה בשיעור של 6.1% במחזור הפרמיות ברבעון, אשר הסתכם ב- 638.7 מיליון שקל, וירידה של כ-9% בפדיונות.

במגזר הביטוח הכללי ירדו הרווחים מרמה של 65 מיליון שקל ברבעון המקביל, לרמה של 0.5 מיליון שקל ברבעון הנוכחי. הירידה נבעה מירידה מהכנסות מהשקעות, המשפיעה בעיקר על ענפי רכב חובה וחבויות, מרמה של 54 מיליון שקל לרמה של 4 מיליון שקל, ומגידול בתביעות נטו, בעיקר תביעות כתוצאה מנזקי הקרה. הרווח החיתומי בביטוח כללי הסתכם ב-31 מיליון שקל לעומת רווח של 19 מיליון שקל ברבעון המקביל, והיקף הפרמיות שהורווחו עלה בשיעור של 1.5%.

במגזר ביטוח בריאות הרוויחה החברה סכום של כ-6 מיליון שקל לעומת 21 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה ברווח מבטאת את ההפסד מהשקעות, בעיקר בענף הסיעוד והמחלות הקשות, בסך 9 מיליון שקל, לעומת רווח מהשקעות בסך 10 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בתחומים אחרים, הכוללים פעילות בתחום החיסכון לטווח קצר באמצעות אקסלנס בע"מ וההחזקות בחברות אחרות ובסוכנויות ביטוח, הרוויחה הקבוצה 33 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל.

לדברי יהלי שפי, מנכ"ל הפניקס, "ברבעון הראשון של השנה התמודדנו עם הירידות ועם מגמת ההאטה הכללית של שוקי ההון בעולם. יחד עם זאת, אנו ממשיכים בתכניות הצמיחה. השלמנו ברבעון הראשון שתי רכישות משמעותיות – סוכנות ההסדרים הפנסיוניים "שקל" וחברת הסליקה וניהול האשראי "גמא". אנו מאמינים, כי למרות הירידות ברווחיות ברבעון זה, השמירה על האיזון בתמהיל ההכנסות של הפניקס וההקפדה על החיתום הסלקטיבי יוכיחו את עצמן ברבעונים הקרובים."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.