שר האוצר: "אנחנו מקיימים דיונים והתייעצויות, ככל שנידרש להגיב נעשה זאת ללא היסוס"
רוני בר-און, שר האוצר, נאם היום בכנסת והתייחס למצב הכלכלי בארץ ובעולם. "בעת האחרונה אנו עדים לשינויים מהותיים ומלאי תהפוכות בכלכלה העולמית. המשבר העמוק בשוק האמריקאי צפוי להשפיע על שאר כלכלות העולם. כרגע לא ניתן להעריך את משך המשבר, את עוצמת ההשפעה ומידתה".
"בימים עכשיו מתרבים הקולות המבקשים לנבא את אשר צופה העתיד לכלכלה העולמית והמקומית. מרתון התחזיות ייצר שורה ארוכה של נבואות הנעות על פני הספקטרום שבין האופטימיסטים המושבעים לפסימיסטים.
ההתנהגות הכלכלית נשענת במידה לא מבוטלת על ציפיות המגשימות את עצמן. "
עוד אמר בר און: "דווקא משום כך נדרשת מכולנו, המנהיגות הכלכלית, מובילי המשק, פרשנים, מעצבי דעת קהל, זהירות יתר ואחריות. דווקא משום שאמירותינו אינן רק מתארות את המציאות אלא גם מעצבות אותה – נדרשת ראיה מפוקחת ומאוזנת."
"תפקידנו בעת הזו אינו לחזות ולהתנבא אלא לעקוב, לזהות, להעמיד בפני הציבור מידע אובייקטיבי ומהימן אודות המציאות הסובבת אותו, ולהיערך לתרחישי התפתחות שונים. אנחנו, בהנהלת האוצר, עוקבים, עם האצבע על הדופק של הכלכלה, מקיימים דיונים והתייעצויות, מנתחים את האירועים וההתפתחויות, וככל שנידרש להגיב, נעשה כן, בלא היסוס, בצורה מאוזנת ושקולה."
עם זאת, בר-און מוצא גם נקודות אור, "כלכלת ישראל של שנת 2008 היא כלכלה מאוזנת יותר, משוכללת יותר ויציבה יותר. הייצוא הישראלי מגוון יותר ביחס לשנים עברו; המשק נשען על מנועי צמיחה נוספים על אלה שהיו בעבר, בהם מנוע הצריכה הפרטית; גם המרכיבים השונים המשקפים את צמיחת המשק: מאזן התשלומים, שיעור התעסוקה, היקף ההשקעות, והתפלגות הצמיחה בענפים השונים, מעידים על רמת החוסן והיציבות של המשק."
"המדיניות הפיסקאלית העיקשת והאחראית שהונהגה כאן בשנים האחרונות, הקטינה את רמת החוב הלאומי באופן שהגדיל את מרחב הגמישות ואת יכולתו של המשק לעמוד בפני זעזועים – כפי שהוכח בתקופת מלחמת לבנון השניה; מדיניות זו גם הגבירה את רמת התחרותיות במשק, באמצעות הקטנת גודלה של הממשלה ביחס לתוצר, ופינוי משאבים לסקטור העסקי והפרטי, על דרך של הפחתה עקבית של שיעורי המס הכלליים."
"אינדיקטורים אלה ואחרים הביאו בתקופה האחרונה שתיים מחברות הדירוג להעלות את דירוגה של ישראל; ואת קרן המטבע העולמית לפרסם דו"ח חיובי ביותר אודות הכלכלה הישראלית."
לירידה החדה בשער הדולר צפויה להיות השפעה במישור הריאלי על ביצועי המשק
"ראשון לעניין זה הוא ענף הייצוא. הייצוא הישראלי אמנם המגוון יותר כיום מבעבר, ורק 30% ממנו הולך למשק האמריקאי, אך עדיין, הינו מוטה דולר בעיקרו גם בשווקים אחרים, וההגנות שננקטו על ידי חלק מהיצואנים לא מספקות מטריית הגנה מספקת."
"בשבוע האחרון חלה התקדמות בניסיון לעזור ליצואנים כאשר הואצו התהליכים שבין משרד האוצר, התמ"ת, והתאחדות התעשיינים להענקת סיוע לתעשיינים ולהעמדת כלים לחיזוק פעולות הייצוא בטווח הבינוני והארוך,
פעולות אשר יאפשרו פיתוח שווקים נוספים, שווקים מתפתחים, דוגמת המזרח הרחוק."
"אך באלה אין די כדי למנוע את ההשפעות השליליות בטווח הקצר.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
ביטוח לאומי לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
