שר האוצר: "אנחנו מקיימים דיונים והתייעצויות, ככל שנידרש להגיב נעשה זאת ללא היסוס"

רוני בר-און, שר האוצר, נאם היום בכנסת והתייחס למצב הכלכלי בארץ ובעולם. "בעת האחרונה אנו עדים לשינויים מהותיים ומלאי תהפוכות בכלכלה העולמית. המשבר העמוק בשוק האמריקאי צפוי להשפיע על שאר כלכלות העולם. כרגע לא ניתן להעריך את משך המשבר, את עוצמת ההשפעה ומידתה".

"בימים עכשיו מתרבים הקולות המבקשים לנבא את אשר צופה העתיד לכלכלה העולמית והמקומית. מרתון התחזיות ייצר שורה ארוכה של נבואות הנעות על פני הספקטרום שבין האופטימיסטים המושבעים לפסימיסטים. ההתנהגות הכלכלית נשענת במידה לא מבוטלת על ציפיות המגשימות את עצמן. "

עוד אמר בר און: "דווקא משום כך נדרשת מכולנו, המנהיגות הכלכלית, מובילי המשק, פרשנים, מעצבי דעת קהל, זהירות יתר ואחריות. דווקא משום שאמירותינו אינן רק מתארות את המציאות אלא גם מעצבות אותה – נדרשת ראיה מפוקחת ומאוזנת."

"תפקידנו בעת הזו אינו לחזות ולהתנבא אלא לעקוב, לזהות, להעמיד בפני הציבור מידע אובייקטיבי ומהימן אודות המציאות הסובבת אותו, ולהיערך לתרחישי התפתחות שונים. אנחנו, בהנהלת האוצר, עוקבים, עם האצבע על הדופק של הכלכלה, מקיימים דיונים והתייעצויות, מנתחים את האירועים וההתפתחויות, וככל שנידרש להגיב, נעשה כן, בלא היסוס, בצורה מאוזנת ושקולה."

עם זאת, בר-און מוצא גם נקודות אור, "כלכלת ישראל של שנת 2008 היא כלכלה מאוזנת יותר, משוכללת יותר ויציבה יותר. הייצוא הישראלי מגוון יותר ביחס לשנים עברו; המשק נשען על מנועי צמיחה נוספים על אלה שהיו בעבר, בהם מנוע הצריכה הפרטית; גם המרכיבים השונים המשקפים את צמיחת המשק: מאזן התשלומים, שיעור התעסוקה, היקף ההשקעות, והתפלגות הצמיחה בענפים השונים, מעידים על רמת החוסן והיציבות של המשק." "המדיניות הפיסקאלית העיקשת והאחראית שהונהגה כאן בשנים האחרונות, הקטינה את רמת החוב הלאומי באופן שהגדיל את מרחב הגמישות ואת יכולתו של המשק לעמוד בפני זעזועים – כפי שהוכח בתקופת מלחמת לבנון השניה; מדיניות זו גם הגבירה את רמת התחרותיות במשק, באמצעות הקטנת גודלה של הממשלה ביחס לתוצר, ופינוי משאבים לסקטור העסקי והפרטי, על דרך של הפחתה עקבית של שיעורי המס הכלליים."

"אינדיקטורים אלה ואחרים הביאו בתקופה האחרונה שתיים מחברות הדירוג להעלות את דירוגה של ישראל; ואת קרן המטבע העולמית לפרסם דו"ח חיובי ביותר אודות הכלכלה הישראלית."

לירידה החדה בשער הדולר צפויה להיות השפעה במישור הריאלי על ביצועי המשק

"ראשון לעניין זה הוא ענף הייצוא. הייצוא הישראלי אמנם המגוון יותר כיום מבעבר, ורק 30% ממנו הולך למשק האמריקאי, אך עדיין, הינו מוטה דולר בעיקרו גם בשווקים אחרים, וההגנות שננקטו על ידי חלק מהיצואנים לא מספקות מטריית הגנה מספקת."

"בשבוע האחרון חלה התקדמות בניסיון לעזור ליצואנים כאשר הואצו התהליכים שבין משרד האוצר, התמ"ת, והתאחדות התעשיינים להענקת סיוע לתעשיינים ולהעמדת כלים לחיזוק פעולות הייצוא בטווח הבינוני והארוך, פעולות אשר יאפשרו פיתוח שווקים נוספים, שווקים מתפתחים, דוגמת המזרח הרחוק." "אך באלה אין די כדי למנוע את ההשפעות השליליות בטווח הקצר. לפגיעה האפשרית נוכח השינויים בשער החליפין – השלכות ברורות בתחומים נוספים, בהן בשוק העבודה. גם בעניין זה קשה להעריך בשלב זה את עוצמת ההשפעה הריאלית של ירידת שער הדולר – הן משום שהמגמה איננה ברורה דיה, והן משום שהניתוח מחייב פרספקטיבה רחבה יותר מזו שיש לנו כיום. אני מוטרד מפני האפשרות להמשך מגמה זו של ירידת הדולר אשר ברור כי תהיה לה השפעה שלילית על המשק."