שיעור הבטחונות לתשלום המסים
במהלך השנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בשיעורי המס; ובפרט - בשיעורי מס השבח. עם זאת, לא חל שינוי מקביל בחקיקה בדבר שיעורי הבטחונות הנדרשים מן המוכרים לצורך קבלת אישורים מרשויות המס.
מכל אלה, לעיל - עלולים להיווצר מצבים אבסורדיים.
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 [להלן - "חוק מיסוי מקרקעין"] קובע הוראות אחדות בדבר תוקפן של עסקאות; ובפרט - לעניין מתן אישורים לצורך רישום בלשכת המקרקעין. כך, לדוגמה, קובע סעיף 16(א) לחוק מיסוי מקרקעין, כי כל עוד לא נעשתה שומה זמנית, או שומה סופית, וכל עוד סכום המס אשר שולם על פי השומה העצמית, הוא פחות מ-20% מן התמורה - הרי יהיה אפשר לרשום את הזכויות בלשכת המקרקעין רק לאחר השלמת תשלום (או ערבות בנקאית) עד ל-20% מן התמורה.
הוראות דומות קיימות גם בסעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין. הסעיף פוטר ממס שבח מכירות הכפופות למיסוי במס הכנסה, והוא רלוונטי בייחוד ביחס לקבלנים בתחום הבניין ולסוחרים במקרקעין. הסעיף קובע, כי פקיד השומה רשאי להתנות את מתן האישור המבוקש לפטור ממס שבח בתנאים שונים ובערבויות לפי שיקול דעתו, ובלבד שלא יידרשו תשלום או ערובה העולים על 40% מן התמורה.
חשוב להדגיש: שיעורים אלה, שנמנו לעיל (20% ו-40%), הם שיעורים מן התמורה ולא מן הרווח, כלומר: אפקטיבית כחלק מן הרווח - מדובר בשיעורי מס גבוהים בהרבה, וכפי שיוצג להלן, שאינם מתיישבים עם הפחתת שיעורי המס שבוצעה בשנים האחרונות.
שיעורי הערובה האמורים (20% ו-40%) - קבע אותם המחוקק אי שם בשנות ה-60, כאשר שיעורי המס היו גבוהים בהרבה משיעור המס כיום: מס השבח היה אז בשיעור 50% מן הרווח הריאלי (לעומת 20% כיום - ביחס לנכסים שנרכשו החל מ-7.11.2001).
בהקשרם של תאגידים היה שיעור המס הכולל בעבר - כ-60% (ולעיתים אף יותר); ובהליך הדרגתי, שהחל מסוף שנות ה-80 ונמשך גם בימים אלה, פוחתים שיעורי המס המוטלים על תאגידים עד ל-25%.
על אף ההפחתה, הניכרת מאוד, בשיעורי המס - לא טרח המחוקק מעולם לעדכן את הסכומים והשיעורים הנדרשים כבטחונות-ביניים. וכך נוצר, אצל יחידים, ובמיוחד אצל אשר רכשו את המקרקעין לאחר 2001, מצב אבסורדי, אשר בו, בהיעדר שומה, עליהם להפקיד בטחונות, אשר בוודאות יעלו על כל סכום המס המוטל עליהם. גם מצבם - של קבלנים, ושל אחרים שסעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין חל עליהם - איננו הגיוני; ולכאורה, רשאי פקיד השומה לדרוש בטחונות שסכומם מן התמורה עולה בהרבה על כל סכום המס המוטל במסגרת חברה (אף בהיעדר עלויות כלשהן !).
עם זאת, מצוין בזה, כי פקידי שומה רבים מפעילים, על הרוב, את סמכותם וקובעים שיעורי בטחונות נמוכים בהרבה.
נתוני התוצאות שהוצגו לעיל אינם סבירים ואינם הגיוניים; ולכן, מן הראוי לתקנם בחקיקה. ואולם, אף בטרם חקיקה, אפשר, לדעתנו, באמצעות הפעלת שיקול דעת מינהלי, להסתפק בשיעורי בטחונות נמוכים מן הנהוגים כיום, מתוך שאנו מביאים בחשבון, כי הבטחונות הם טפלים לדין המהותי, וכי מטרתם להבטיח ולוודא את תשלום המס ולא להוות נטל בפני עצמו.
לדעתנו, לאור הפחתת שיעורי המס, אפשר להסתפק בערובה בשיעורים אלה:
● כ-8% בלבד מן התמורה - כאשר מדובר במכירה בידי יחידים, אשר רכשו מקרקעין אחרי 2001.
● כ-8% עד 10% - כאשר מדובר בחברות, אשר סעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין חל עליהן.
אנו מקווים, כי - בעקבות הבאת הנושא אל סדר היום הציבורי - תקום, בהקדם האפשרי, יוזמה לתיקון החקיקה בנושא, וכי עד להשלמת החקיקה יוסדר הנושא במסגרת הוראת ביצוע של רשות המסים בישראל.
הכותבים - ממשרד ד"ר אברהם אלתר, עורכי דין.
המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
ביטוח לאומי לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.
קרדיט ורד פרקשתובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים
מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו
של ה"ישראלי הממוצע"
בנק הפועלים פועלים -1.67% חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.
אדישות מפתיעה
בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.
שנאת הסיכון
הבחירה במענק הכספי של
100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או
החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.
חשיפה ראשונה לשוק ההון?
כ-60% מהלקוחות
שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך
בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- "טאואר תזנק ב-29%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פער גילאים מובהק
בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא
בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה
100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.
