מחפשים נייר - הווה חזק ועתיד מבטיח
לחברת נייר חדרה שלוש פעילויות מרכזיות - ייצור נייר אריזה עבור יצרני הקרטון, ייצור ניירות לבנים (A4 וכד') וחיתולי נייר. חברת נייר חדרה נמצאת כיום בעיצומה של תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח שתוצאותיה מתחילות להיראות ולהניב ערך כבר כיום, וחלקם עשוי להניב ערך רב בעתיד.
חוגלה קימברלי החלה תהליך חדירה לשוק הטורקי, במטרה להגיע למכירות של 300 מיליון דולר עד 2015 (לעומת 50 מיליון ב-2006). החברה אומנם ספגה הפסדים עד כה, אך ההפסדים נמצאים במגמת ירידה. האופטימיות של החברה נובעת מהגודל של השוק הטורקי ובעיקר משיעורי החדירה הנמוכים של המוצרים המשווקים ע"י חוגלה (מוצרי הגיינה נשית "קוטקס" וחיתולי "האגיס") הנאמדים בכ-50% לעומת שיעור חדירה של כמעט 100% בעולם המערבי, כך שהשוק צפוי לגדול בצורה משמעותית בשנים הקרובות, ואיתו גם החברה.
בנוסף, החברה הינה החברה התעשייתית הראשונה שעברה לשימוש בגז טבעי, במהלך שצפוי להוסיף לרווחיה כ-25 מיליוני ₪ נטו בשנה.
אציין שחברת נייר חדרה נמצאת בתהליך השקעה במכונת נייר אריזה חדשה בהיקף של כ-170 מיליון דולר, שנועדה להכפיל את כושר הייצור של החברה בתחום, כאשר הביקוש למוצר אותו החברה מייצרת הולך וגדל.
תהליך אסטרטגי נוסף שהחברה כבר ערוכה אליו הינו הקמת תחנת כוח פרטית בהיקף של עד כ-230 MW.
יש לזכור שענף הנייר הינו ענף מחזורי, וכיום המחזור העולמי הינו חיובי וצפוי להימשך כך לפחות עד שנת 2009, מה שבא לידי ביטוי ברווחיות המשתפרת של החברה. דווקא בתקופה זו, חשוב לציין את העוגן הקיים בחברת חוגלה קימברלי שהינה חברה תזרימית ויציבה אשר הינה מוטת צריכה בישראל ובעלת מותגים חזקים ומובילות בשוק.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
