מחפשים נייר - הווה חזק ועתיד מבטיח
לחברת נייר חדרה שלוש פעילויות מרכזיות - ייצור נייר אריזה עבור יצרני הקרטון, ייצור ניירות לבנים (A4 וכד') וחיתולי נייר. חברת נייר חדרה נמצאת כיום בעיצומה של תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח שתוצאותיה מתחילות להיראות ולהניב ערך כבר כיום, וחלקם עשוי להניב ערך רב בעתיד.
חוגלה קימברלי החלה תהליך חדירה לשוק הטורקי, במטרה להגיע למכירות של 300 מיליון דולר עד 2015 (לעומת 50 מיליון ב-2006). החברה אומנם ספגה הפסדים עד כה, אך ההפסדים נמצאים במגמת ירידה. האופטימיות של החברה נובעת מהגודל של השוק הטורקי ובעיקר משיעורי החדירה הנמוכים של המוצרים המשווקים ע"י חוגלה (מוצרי הגיינה נשית "קוטקס" וחיתולי "האגיס") הנאמדים בכ-50% לעומת שיעור חדירה של כמעט 100% בעולם המערבי, כך שהשוק צפוי לגדול בצורה משמעותית בשנים הקרובות, ואיתו גם החברה.
בנוסף, החברה הינה החברה התעשייתית הראשונה שעברה לשימוש בגז טבעי, במהלך שצפוי להוסיף לרווחיה כ-25 מיליוני ₪ נטו בשנה.
אציין שחברת נייר חדרה נמצאת בתהליך השקעה במכונת נייר אריזה חדשה בהיקף של כ-170 מיליון דולר, שנועדה להכפיל את כושר הייצור של החברה בתחום, כאשר הביקוש למוצר אותו החברה מייצרת הולך וגדל.
תהליך אסטרטגי נוסף שהחברה כבר ערוכה אליו הינו הקמת תחנת כוח פרטית בהיקף של עד כ-230 MW.
יש לזכור שענף הנייר הינו ענף מחזורי, וכיום המחזור העולמי הינו חיובי וצפוי להימשך כך לפחות עד שנת 2009, מה שבא לידי ביטוי ברווחיות המשתפרת של החברה. דווקא בתקופה זו, חשוב לציין את העוגן הקיים בחברת חוגלה קימברלי שהינה חברה תזרימית ויציבה אשר הינה מוטת צריכה בישראל ובעלת מותגים חזקים ומובילות בשוק.
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
מגדלים כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
