גורם המקורב ל'פד': החלטת הריבית נעשתה ללא ידיעת דבר המעילה ב-Societe Generale

מסתמן: ה'פד' קיבל את ההחלטה להפחית את הריבית ב-0.75% ביום שלישי, בשל החשש מהתמוטטות השווקים ובלא שידע את הסיבה האמיתית לפאניקה - ההונאה בבנק הצרפתי
שהם לוי |

הפדרל ריזרב לא היה מודע לעובדה שהבנק Societe Generale, הוא זה שגרם לצניחת המדדים ביום שני האחרון בשווקי אירופה. צופי ה'פד', שהם אסטרטגים המעניקים תחזיות ופרשנויות למהלכי הבנק המרכזי בארה"ב סברו כי המהלך של הפחתת הריבית ביום שלישי האחרון בשיעור של 0.75%, נבע מחשש גדול להתמוטטות השווקים. אולם, גורם מקורב ל'פד' מצביע היום על תמונה שונה בתכלית – טוען כי ה'פד' לא היה מודע למתרחש בבנק הצרפתי.

כלומר, ה'פד' הכניס למשוואת קבלת ההחלטות שלו כי הנפילות באירופה אינן תוצאה של פאניקה מהמצב הכלכלי, אלא תולדה של דיווחי הבנק הצרפתי Societe Generale. אסטרטגים וכלכלנים אחדים גורסים כי בהתחשב הסיבות לנפילת המדדים, המהלך של ה'פד' היה נחפז מידי. זאת אחת הסיבות מדוע הגורמים בשוק מעריכים, כי הציפיות להפחתת ריבית נוספת בסוף החודש ב-0.5% הן מוגזמות מידי.

השאלה שצריכה להישאל במקרה זה, מדוע ה'פד' שנוהג לשמור על קשר קרוב עם הבנקים הגדולים בעולם, שיחרר את נשק החירום בטרם קיבל את הדיווח מהבנק הצרפתי? סוגיה זו יתכן ו"תדפוק" על דלת ה'פד' בזמן שיחליט על הפחתות ריבית נוספות.

כרגע טוען Chris Rupkey, כלכלן ראשי בנק Mitsubishi, ביפן, כי העובדה שההחלטה של ה'פד' להוריד את הריבית בשלושת רבעי האחוז נבעה מהמסחר האלים גרידא, מקטינה את הסבירות למהלך נוסף בשבוע הבא.

כזכור, Societe Generale, הבנק השני בגודלו בצרפת הכה בתדהמה את השווקים הפיננסים, לאחר שסוחר בודד הונה את הבנק ב-4.9 מיליארד אירו. היה זה מקרה ההונאה הגדול ביותר שנעשה על ידי עובד זוטר. הבנק ניסה לשחרר את הפוזיציות מהר ככל שניתן, בטרם יודיע למשקיעים על דבר העברה. אחת המטרות היתה להגביל את ההפסדים, מאחר ובנקים אחרים יכלו לגרוף רווחים, באם היה נודע להם על דבר המעילה בטרם החל הבנק הצרפתי את הפוזיציות שפתח העובד.

נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, צפה היטב בשווקים ביום שני האחרון, בטרם החליט על מהלך החירום. חברי ועדת השוק הפתוח החליטו על צעד חירום – הורדת הריבית במפתיע בשיעור של 0.75%, עוד בליל שני ופרסמו את ההחלטה ביום שלישי בבוקר (שעון ארה"ב).

יחד עם זאת, היו כלכלנים רבים שטענו כי המהלך של ה'פד' היה מאוד נחוץ לנוכח הירידות החדות הפוקדות את השווקים. במידה והחולשה בשווקי המניות חדרה לתוך השוק האמריקני, תחושת העושר של משקי הבית האמריקנים התקדרה עוד יותר, בהתחשב בירידת ערכי הבית ומצוקת האשראי, העריכו כלכלנים בכירים. החשש הגדול הוא שירידות בשווקי המניות פוגעות בתחושת העושר של הצרכן האמריקני, בדיוק בזמן שהביקושים לתוצר מצויים בתקופה כה שברירית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.