מנהלי ההשקעות הבכירים בארה"ב מרגיעים: ישנן עדיין הזדמנויות

ענקי ההשקעות ביל גרוס ווויל דנוף, שהיו מהמוצלחים ביותר בוול סטריט ב-2007 בעצות למשקיעים: "התמקדו במניות גדולות בעלות צמיחה יציבה"
שהם לוי |

זאת לא היתה פתיחת שנה מוצלחת במיוחד עבור המשקיעים האמריקנים. אולם, אסטרטגיות ההשקעה המצליחות של שני מנהלי הקרנות הבולטים של שנת 2007 מעניקות רמזים היכן כדאי לשים את הכסף וגם לרשום תשואות נאות בסוף השנה. "מה שתבקש לשנה החדשה הוא לא פחות מאשר – מומנטום", זהו הקונסנזוס בקרב הגורואים.

מומנטום היא מילה חזקה לביצועים חזקים אומר Will Danoff, מנהל קרן ההשקעות Fidelity Contrafund (סימול:FCNTX) וקרן ההשקעות Fidelity Advisor New Insights (סימול: FNIAX), אליו מצטרף באותם הדברים מנהל ההשקעות המצליח ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם, פימקו.

גם דנוף וגם גרוס הקדימו להצביע על שינויים מרחיקי לכת המתרחשים בתחומים בהם הם מתמחים, והחשוב מכל הגדילו לפעול על פי האסטרטגיה ובכך יצרו הצפת ערך עבור הלקוחות. הכיוון הלא ברור של שוק הדיור המקרטע וסקטור הפיננסים, לצד הזעזועים הכבדים שעברו על שווקי האשראי בקיץ שחלף יצרו צרכי השקעה שונים – עבור לקוחותיהם – שיטות ייחודיות כשלעצמן.

"שניהם עושים שימוש באסטרטגיות לניצול הזדמנויות", אומר Christine Benz דירקטורית השקעות בקרן Morningstar. שני המנהלים מוסיפה בנז, מציגים את הרצון לצאת החוצה מסטייל ההשקעות הנפוץ ומייצגים גישה שונה מהתנהגות בנצ'מארק האינדקסים שבהם הם משקיעים (אסטרטגיה הידועה בשם "המשקיע הלעומתי")", כך מוסיפה בנז.

"זוהי תכונה שלרוב מנהלי ההשקעות אין – נדבך רב חשיבות כחלק מאופן קבלת ההחלטות בקרן מורנינגסטאר". עוד מוסיפה בנז: "הם בעלי גישה גמישה ומאפשרים לעצמם כלים רבים לפעולה".

ממליצים ל-2008: התמקדו במניות גדולות

התנאים התנודתיים בשווקים העניקו לדנוף וגרוס מגוון הזדמנויות בשנה שעברה -- משבר המגורים – סקטור הפיננסים המבעבע, מחירי סחורות גבוהים, אי-ודאות כלכלית – אלו מצטיירים כרגע כיותר סבירים לשרור, מאשר שלא ימשכו גם בשנה הנוכחית. בהתאם לכך, המשקיעים ילטשו ענייהם בחיפוש אחר אסטרטגיות מנצחות לימים הראשונים של 2008.

אז באשר להמלצות הגורואים הגדולים; דנוף אומר כי יש להישאר בקבוצות ההשקעה המצליחות, קרי "כאשר השוק דורג באשר לצמיחת רווח מתונה, אנו נוטים להציע את המניות הכבדות (bigger-cap) המספקות שיעורי צמיחה יציבים, כך הדגיש דנוף.

"המחקרים הכלכליים שלנו מראים כי באופן כללי, צמיחת השווקים לא פוסקת לאחר שנה אחת בלבד. ישנה המשכיות. זה נראה כי התנאים הנוכחיים שהביאו לביצועים טובים בקרב סקטור הטכנולוגיה ותחומי צמיחה מסורתיים ימשיכו לשרור גם בשנה הנוכחית", כך מוסיף מנהל ההשקעות הבכיר Will Danoff.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?

בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.

רן קידר |
נושאים בכתבה גל"צ

מדוע הוחלט לסגור את התחנה?

ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.

עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.

העימות המשפטי והראיות

ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.

באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.

נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.