מנהלי ההשקעות הבכירים בארה"ב מרגיעים: ישנן עדיין הזדמנויות

ענקי ההשקעות ביל גרוס ווויל דנוף, שהיו מהמוצלחים ביותר בוול סטריט ב-2007 בעצות למשקיעים: "התמקדו במניות גדולות בעלות צמיחה יציבה"
שהם לוי |

זאת לא היתה פתיחת שנה מוצלחת במיוחד עבור המשקיעים האמריקנים. אולם, אסטרטגיות ההשקעה המצליחות של שני מנהלי הקרנות הבולטים של שנת 2007 מעניקות רמזים היכן כדאי לשים את הכסף וגם לרשום תשואות נאות בסוף השנה. "מה שתבקש לשנה החדשה הוא לא פחות מאשר – מומנטום", זהו הקונסנזוס בקרב הגורואים.

מומנטום היא מילה חזקה לביצועים חזקים אומר Will Danoff, מנהל קרן ההשקעות Fidelity Contrafund (סימול:FCNTX) וקרן ההשקעות Fidelity Advisor New Insights (סימול: FNIAX), אליו מצטרף באותם הדברים מנהל ההשקעות המצליח ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם, פימקו.

גם דנוף וגם גרוס הקדימו להצביע על שינויים מרחיקי לכת המתרחשים בתחומים בהם הם מתמחים, והחשוב מכל הגדילו לפעול על פי האסטרטגיה ובכך יצרו הצפת ערך עבור הלקוחות. הכיוון הלא ברור של שוק הדיור המקרטע וסקטור הפיננסים, לצד הזעזועים הכבדים שעברו על שווקי האשראי בקיץ שחלף יצרו צרכי השקעה שונים – עבור לקוחותיהם – שיטות ייחודיות כשלעצמן.

"שניהם עושים שימוש באסטרטגיות לניצול הזדמנויות", אומר Christine Benz דירקטורית השקעות בקרן Morningstar. שני המנהלים מוסיפה בנז, מציגים את הרצון לצאת החוצה מסטייל ההשקעות הנפוץ ומייצגים גישה שונה מהתנהגות בנצ'מארק האינדקסים שבהם הם משקיעים (אסטרטגיה הידועה בשם "המשקיע הלעומתי")", כך מוסיפה בנז.

"זוהי תכונה שלרוב מנהלי ההשקעות אין – נדבך רב חשיבות כחלק מאופן קבלת ההחלטות בקרן מורנינגסטאר". עוד מוסיפה בנז: "הם בעלי גישה גמישה ומאפשרים לעצמם כלים רבים לפעולה".

ממליצים ל-2008: התמקדו במניות גדולות

התנאים התנודתיים בשווקים העניקו לדנוף וגרוס מגוון הזדמנויות בשנה שעברה -- משבר המגורים – סקטור הפיננסים המבעבע, מחירי סחורות גבוהים, אי-ודאות כלכלית – אלו מצטיירים כרגע כיותר סבירים לשרור, מאשר שלא ימשכו גם בשנה הנוכחית. בהתאם לכך, המשקיעים ילטשו ענייהם בחיפוש אחר אסטרטגיות מנצחות לימים הראשונים של 2008.

אז באשר להמלצות הגורואים הגדולים; דנוף אומר כי יש להישאר בקבוצות ההשקעה המצליחות, קרי "כאשר השוק דורג באשר לצמיחת רווח מתונה, אנו נוטים להציע את המניות הכבדות (bigger-cap) המספקות שיעורי צמיחה יציבים, כך הדגיש דנוף.

"המחקרים הכלכליים שלנו מראים כי באופן כללי, צמיחת השווקים לא פוסקת לאחר שנה אחת בלבד. ישנה המשכיות. זה נראה כי התנאים הנוכחיים שהביאו לביצועים טובים בקרב סקטור הטכנולוגיה ותחומי צמיחה מסורתיים ימשיכו לשרור גם בשנה הנוכחית", כך מוסיף מנהל ההשקעות הבכיר Will Danoff.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.