הבורסה סגרה בירידות שערים: המעו"ף איבד 0.46%
הבורסה בת"א סגרה את יום המסחר בירידות שערים, לאחר שנסחרה לאורך מרבית שעות המסחר בעליות שערים קלות. מדדי היתר בלטו גם היום ורשמו עליות שערים לאחר שאתמול פתחו את השנה בזינוקים של 4% ויותר. ירידות השערים היום נרשמו בעיקר על רקע הירידות הנרשמות כעת בוול סטריט. מדד הבנקים בלט היום וסדר בעליה של 0.55%.
המעו"ף ירד ב-0.46% וסגר ברמה של 1219 נקודות, ת"א 100 השיל 0.38% וחתם ברמה של 1159 נקודות. מדד תל אביב 75 רשם ירידה של 0.22% וסגר ברמה של 1001 נקודות.
וול סטריט
וול סטריט פתחה היום את המסחר לשנת 2008, זאת כאשר מדד הדאו ג'ונס יורד כרגע ב-0.8% והנאסד"ק משיל 0.5%. המגמה בוול סטריט התהפכה מיד לאחר פתיחת המסחר. הרקע לירידות הם תוצאות ביצועי מדד מנהלי הרכש המצביע על היחלשות סקטור היצרנים בארה"ב, כמו גם ההתחזקות במחירי הנפט הגולמי.
מט"ח: הדולר הרציף נסחר בירידה של 0.28% לרמה של 3.85 שקל, האירו נסחר ללא שינוי ברמה של 5.668 שקל.
מניות במרכז
מניית ריטליקס יצאה מהפסקת מסחר וצנחה עם סיום המסחר ב-15% במחזור חריג, זאת לאחר שפרסמה אזהרת רווח לרבעון הרביעי ולשנה כולה. כרגע צונחת המניה עם פתיחת המסחר בוול סטריט.
מניית בריינסווי זינקה 17.63% על רקע תוצאות חיוביות בניסוי ביניים. מניות החברה נסחרות במחזור כפול מהרגיל, לאחר שהחברה פרסמה, כי חל שיפור בחולי דיכאון שטופלו באמצעות במכשיר ה-Deep TMS.
מניית סלקום נסחרה בירידה של 1.9%, זאת על רקע שתי המלצות מנוגדות.באי.בי.איי העלו המלצה ל-"קנייה" - אפסייד של כ-11% למחיר המניה ואילו במיטב הורידו המלצה ל-"תשואת שוק" - מחיר המניה רחוק רק 4% ממחיר היעד.
מניית בבילון, העוסקת בתחום האינטרנט, נחתכה ב-5.2% במחזור ער, זאת לאחר שאתמול (ג') זינקה ב-20% במחזור חריג לרמה של 4.94 שקל ועקפה ב-17% את השיא הקודם במחירה, אותו רשמה ב-19 בפברואר 2007, שיא שעמד על 4.2 שקל. המניה השלימה עלייה של 74% תוך שבוע (מה-24 בדצמבר 2007). הסנטימנט החיובי החל לדבוק במניה, בעת בו הודיעה על שיתוף פעולה חדש עם חברת גוגל. בסוף השבוע האחרון פורסם במדיה הכתובה, כי "ישנן שמועות כי חברת גוגל מתכוונת לרכוש את חברת בבילון".
מניית וריפון נסחרת היום בירידה של כ-2.5%, זאת לאחר שאתמול (ג') צנחה בשיעור החד ביותר בבורסה בשיעור של 11.5%, תוך משיכת תשומת לב רבה. ברקע, החברה הודיעה השבוע (ב'), לאחר סגירת המסחר בוול סטריט, כי היא דוחה את מועד פרסום דוחותיה המלאים והמתוקנים לשנת 2007.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
