שלמה גרינברג - אז יש או אין האטה בארה"ב?

הכלכלה הגלובלית עוד לא הגיעה לעשירית דרכה - האם זה אומר שצריך לרוץ ולקנות מניות?
שלמה גרינברג |

אז יש או אין האטה בארה"ב? תלוי את מי אתה שואל אבל נראה, מסיכום בלתי אמפירי של הדעות, שרוב המומחים בוול סטריט מאמינים ש"לא בטוח שיהיה מיתון מלא אבל האטה לבטח תהיה". הנושא הזה הפך לאחרונה לנושא המוביל בבלוגרים ובשיחות הטרקלין של שוקי ההון ברחבי העולם.

מדוע הנושא הזה כל כך חשוב? כי שיקול דעתם של המשקיעים בנוי על האינפורמציה היוצאת מוול סטריט ולא על העובדות במיין סטריט. המומחים, בוול סטריט, חזרו לאחרונה לאותה הנקודה שבה התחילו בסוף 2002 ותחילת 2003. בסוף 2002 טענו המומחים בוול סטריט שכלכלת ארה"ב היא המנוע היחיד שדוחף את המכונית הגלובלית קדימה. עם הזמן ועליית ערך הנכסים בכל הבורסות בעולם החלו המומחים להאמין שבעצם "כבר לא צריך כל כך את ארה"ב, הכלכלות המופלאות של סין, יפן, ברזיל, רוסיה והודו ובעזרת אירופה המתאוששת מייצרות מספיק ביקושים פנימיים על מנת לקזז את העוצמה של הביקוש בארה"ב". היום, לאחר 5 שנות ויכוח חזרו המומחים למסקנה שאם ארה"ב נכנסת למיתון הגלובליזציה נעצרת.

הצרכן האמריקאי, שמאז החלה הגלובליזציה לנוע רוכש כל דבר שמיוצר מחוץ לארה"ב, הפך לעגל הזהב של המומחים, "רק שלא יפסיק לצרוך", הם צועקים ובו זמנית מעלים כל סיבה אפשרית מדוע לא יוכל הצרכן האמריקאי לצרוך כפי שצרך עד כה. יכולת הצריכה של האמריקאים היא, כידוע, המנוע שמאחורי הכלכלה הגדולה בעולם ואם תחלש אין ספק שתביא בעקבותיה מיתון שם. העובדה היא שעד כה הצרכן האמריקאי לא נחלש אבל אליבא המומחים, "בקרוב הוא ייחלש".

מדוע בעצם נטשו לפתע המומחים את "תיאורית הירידה בחשיבותה של הכלכלה האמריקאית לגלובליזציה" וחזרו ל"הכל נע סביב הנעשה בארה"ב"? לא בגלל הנתונים הכלכליים האמיתיים של הצריכה האמריקאית עשו זאת שהרי אלו כאמור לא ממש השתנו בחמש השנים האחרונות. החזרה לתיאוריה הישנה נעשתה מהסיבה שלפתע גילו המומחים שההשפעה של וול סטריט על הנעשה בכל השווקים הפיננסיים בעולם היא דומיננטית לחלוטין, ממש אפקט הדומינו. וול סטריט עולה, הבורסות בעולם עולות. וול סטריט יורדת ובורסות העולם מגיבות בהתאם.

מה שאנחנו טוענים הוא שהצבתה המחודשת של כלכלת ארה"ב בראש סדר העניינים בא מהכיוון של וול סטריט ולא של מיין סטריט וחבל.

מדוע חבל? כי אם מערכות קבלת ההחלטות של המשקיעים היו מושתתות על מה שנעשה בעולם הריאלי, במיין סטריט, במקום על מה שחושבים בוול סטריט השווקים היו הרבה יותר יציבים. כיוון שמה שמוביל את השווקים הפיננסים זו דעתם של מומחי שוק ההון אז אל תצפו למסקנות כל שהן בעת יד הקרוב ולבטח לא תגיע הרגיעה.

אז תהיה האטה בארה"ב או שלא תהיה? אנחנו לא חושבים שתהיה האטה ממשית וגם אם תהיה כזו למשקיעים תהיה אז הזדמנות קניה. יודעים מדוע? כי בכל יום שעובר ארה"ב נעשית יותר גלובלית והגלובליזציה נעשית יותר אמריקאית. האם יש איזה שהוא מומחה, בוול סטריט, שיכול להראות לנו מה ישפיע יותר על הצריכה בארה"ב? משבר הסאב פריים או הזרימה הגואה מהייצוא והתיירות הנכנסת כתוצאה מירידת ערך הדולר.

האם מישהו שם לב לעובדה שהמקור מספר אחד להכנסתה של ניו יורק, וול סטריט, מתחיל להפסיד את המקום הראשון להכנסות מתיירות? האם שמתם לב שההכנסות של 500 החברות המובילות בארה"ב מגיעות, בחלק הולך וגדל, מהפעילות מחוץ לארה"ב? במיין סטריט, רבותיי, להבדיל מבוול סטריט, הכלכלה האמריקאית היא חלק בלתי נפרד מהגלובלית וזה כולל את הצריכה בארה"ב.

נכון לתחילת השנה החדשה אי אפשר לדעת מה יקרה בכלכלה האמריקאית ולכן אי אפשר לדעת מה יקרה בשווקים הפיננסיים. אבל אם מדד ה S&P 500 ייסוג בגלל מה שאומרים חכמי וול סטריט מבלי שיתייעצו במומחי מיין סטריט אנחנו מאמינים ששוב תיווצר הזדמנות קניה כי הכלכלה הגלובלית עוד לא הגיעה לעשירית דרכה.

האם בגלל זה צריך לקפוץ למים ולאסוף מניות? לא. אבל אם כתוצאה ממשבר הסאב פריים המתוקשר נפגעות מניות כמו אלביט הדמיה, טבע או NDS אז למשקיעים רציניים נוצרת הזדמנות איסוף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.