הזרים, המוסדיים והציבור: איפה הם עומדים?
המדדים הגבוהים בישראל ובארה"ב טרפו את הקלפים ומזעזעים את שווקי המניות והאג"ח. מה הלאה? העלאת ריבית בישראל ואי וודאות גבוהה במיוחד בארה"ב. הכדור במגרש של הבנקים המרכזיים והמשקיעים יחפשו אינדיקציות לשינויים במדיניות הריבית. ה- Fed במלכוד 22: העלייה בסביבה האינפלציונית מחייבת הידוק מוניטרי, אולם לנוכח עומקו של משבר ה- Sub Prime נדרשות דווקא הורדות ריבית נוספות כדי להימנע ממיתון בארה"ב, או מסטגפלציה – שילוב "קטלני" של האטה בפעילות הכלכלית, אינפלציה ואבטלה.
לבנק ישראל, להבדיל, יש "צרות של עשירים" – לנוכח מצבו המשופר של המשק ותחזיות המאקרו האופטימיות ל-2008, העלאת ריבית בינואר סבירה מאוד, מבלי שתזעזע את המשק ואת המשקיעים.
בארה"ב
לאחר שהמשקיעים התאכזבו מהפחתת הריבית (0.25% ל- 4.25%) ב-11 בדצמבר, התפרסמו בסוף השבוע נתוני האינפלציה, שהיו גבוהים מהציפיות (גם ה- PPI וגם ה- CPI היו גבוהים מהקונצנזוס) ויצרו דילמה רצינית בפני ה- Fed שמצוי ב"מלכוד 22": העלייה בסביבה האינפלציונית מחייבת הידוק מוניטרי, אולם לנוכח עומקו של משבר ה- Sub Prime נדרשות דווקא הורדות ריבית נוספות כדי להימנע ממיתון בארה"ב או מסטגפלציה – שילוב "קטלני" של האטה בפעילות הכלכלית, אינפלציה ואבטלה.
השבוע יקיים ה-Fed מכרז נזילות מיוחד נוסף, בהיקף של 20 מיליארד דולר.
העלייה בתשואות האג"ח הממשלתי בארה"ב, מכבידה כמובן על שוק המניות, כיוון שלנוכח העלייה בתשואות האג"ח והעלייה החדה בתנודתיות מדדי המניות (מדד ה- Vix), משקיעים רבים מסיטים כספים ממניות לאג"ח.
נזכיר רק כי בפרספקטיבה ארוכת טווח, שוק האג"ח האמריקאי "יקר" בהשוואה לשוק המניות. מכפיל שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב הוא 24 בקירוב, בהשוואה למכפיל של כ- 15 של מדדS&P500.
איננו סבורים שעל הפרק העלאות ריבית בארה"ב בחודשים הקרובים, אולם העלייה בלחצים האינפלציוניים תקשה מאוד על ה-Fed להמשיך ולהוריד ריבית. בלי הורדות נוספות בריבית, גדל משמעותית הסיכון שהמשק האמריקאי יגלוש למיתון, או חס וחלילה לסטגפלציה (האטה כלכלית, אבטלה ובשילוב אינפלציה גבוהה).
התוכנית של הממשל לסיוע ללווי ה- Sub Prime ולהקפאת העדכון הצפוי של ריביות המשכנתא כלפי מעלה, חשובה בעיננו במיוחד. מדוע? בעוד אנו מצטרפים לאנליסטים המבקרים את מידת הישימות של התוכנית והממעיטים ביכולתו של הממשל להעבירה ולבצעה באופן אפקטיבי, עיקר חשיבותה בעצם קיומה ובמסר שהמשקיעים קולטים מהממשל ומה-Fed, לפיו גורמי הממשל מודעים לסיכונים ולהשלכות של המשבר, מחפשים פתרונות ומוכנים לשלם מחיר כבד במטרה לפתור את הבעיה או לפחות לצמצם אותה למימדים שיאפשרו לכוחות השוק להתמודד עם המצב בעצמם.
בישראל
ביתא גבוהה מ-1 בעליות ונמוכה מ-1 בירידות: ישראל תרד פחות ותעלה יותר: הירידות החדות במניות ובאג"חים ביום א' אצלנו משקפות את חוסר הוודאות סביב תגובת בנק ישראל למדד ואת עוצמת ההפתעה בה נתקבל מדד המחירים לצרכן. משקיעים רבים מסיטים, בצדק, השקעות לאפיק הצמוד והמט"חי, על חשבון האפיק השקלי והמניות.
כתבנו בשבועות האחרונים כי תגובת השווקים בארץ למתרחש בשווקי חו"ל יכולה להיות מתונה משמעותית בירידות, כשמנגד- חידוש מגמת העליות בעולם יכול להתבטא אצלנו בתגובה "מועצמת" ומשמעותית כלפי מעלה, בשל מצבו המשובח של המשק ותחזיות המאקרו החיוביות לשנת 2008.
אין במדד הגבוה שפורסם אצלנו ובהערכתנו שבנק ישראל ייאלץ להעלות ריבית בינואר משום שינוי בהערכתנו כי הביתא של השווקים הפיננסים בישראל תהיה גבוהה מ-1 בעליות ונמוכה מ-1 בירידות.
אל לנו להיכנס למרה שחורה. נזכיר כי אצלנו, להבדיל מארה"ב, ההתלבטות היא בין שנה מצוינת לשנה טובה בלבד.
האפיק המנייתי בישראל: הצפי להעלאות ריבית בנק ישראל, בחודשים הקרובים, צפוי ללחוץ את שוק המניות כלפי מטה. גם ההשפעות השליליות מחו"ל בכלל ומארה"ב בפרט, מעיקות על מדדי המניות בישראל.
ברקע, רמות מחירים ומכפילים אטרקטיביים במיוחד במניות ה"חצי כבדות" (ת"א 75) ובחברות רבות הנסחרות ברשימת היתר.
הזרים: ככל הנראה מצמצמים פוזיציות במניות בישראל ובשווקים מתעוררים נוספים, לקראת סוף השנה. מדובר במאפיין מסורתי בפעילות הזרים בני"ע לפיו הם מצמצמים חשיפות וסיכונים במהלך דצמבר במטרה לקבע רווחים ולמנוע הפתעות של הרגע האחרון. חולשת מניות הבנקים, החביבות על הזרים, מרמזת על תחילתה של מגמה זו.
הציבור: עדיין מלקק את פצעיו ממשבר הקיץ ומדיר ברובו את רגליו משוק המניות. אותם אלו שהעיזו לחזור למניות באוקטובר (נרשמו גיוסים של כרבע מיליארד שח בקרנות מנייתיות) "נבהלו" במהלך נובמבר ופדו את כספם.
באופן כללי ניתן לומר כי 2007 התאפיינה בעלייה משמעותית ב"שנאת הסיכון" של המשקיעים הפרטיים ותופעה זו מלווה אותנו גם אל תוך 2008.
המוסדיים: "על הגדר" ובגלל פוזיציות יחסית מלאות במניות, אולם עדיין נהנים מתזרים חיובי מוגבר (גיוסי סוף שנה) ולפיכך רוכשים מניות, אולם לא בצורה אגרסיבית ואין לצפות שהם יובילו מגמות בבורסה בת"א בעיתוי הנוכחי.
אז מה עדיף? השקעה במניות ת"א 25 או במניות היתר?
שנת 2007 הייתה מאכזבת מאוד עבור מי שבחר להתמקד במניות היתר על חשבון ההשקעה במניות המובילות במדד ת"א 25. אנו בדעה כי שנת 2008 תהיה מאוזנת יותר וכי חברות איכותיות רבות הנסחרות ברשימת היתר נסחרות ברמות נמוכות משמעותית בהשוואה ליוני-יולי השנה ובמכפילים אטרקטיביים במיוחד, הן אבסולוטית והן יחסית למכפילים בהן נסחרות מניות ת"א 25.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
