על משמעות השלב השני של ברננקי בניהול המשבר

למה הוריד ראש הפד דווקא את הריבית על הניכיון? ורד דר, האסטרטגית הראשית של פסגות-אופק, רון אייכל, אנליסט המאקרו של IBI ואבישי הרצו אנליסט מישיר בית השקעות עושים סדר בדברים ומספקים הסברים
יוסי פינק |

ביום שישי בצהריים הוריד הנגיד האמריקאי, בן ברננקי, את ריבית הניכיון בארה"ב ב-0.5% משיעור של 6.25% ל-5.75%. אירוע זה עורר מיידית את השווקים הפיננסים בארה"ב ובאירופה תוך היפוך המגמה והאווירה.

מעט יותר משלושה שבועות מאז פרץ משבר האשראי האמריקני וגרם לתנודתיות גדולה וירידות שערים בבורסות העולם, הפד שלף ביום שישי האחרון כלי נוסף בניהול המשבר - הריבית על הניכיון. ורד דר, האסטרטגית הראשית של פסגות-אופק, מסבירה כי הריבית על הניכיון זו למעשה הריבית בה הבנקים מקבלים כסף מהפד עצמו. הריבית המוצהרת היא 5.25% וזו הריבית בה מנחה הפד את הבנקים המסחריים להלוות האחד לשני. קיימת גם האופציה של ללוות כסף מהפד עצמו בריבית של 6.25% (ריבית הניכיון) אך בשנים האחרונות הבנקים לא בחרו בדרך זו ואף נמנעו מכך על רקע פגיעה במוניטין (בחוסן הכלכלי) אך כעת הפד ממש מפציר בבנקים ובגופים הזקוקים לנזילות ללוות כספים ולעשות זאת מתוך מקום של עוצמה.

הכלי הראשון בו השתמש ברננקי (כמו גם מספר בנקים מרכזיים נוספים מסביב לעולם) כגלגל הצלה לשווקים היה הזרמת כספים בריבית נמוכה מהריבית המוצהרת. המטרה הייתה ברורה, להזרים כמות מדודה של כסף ליעד מוגדר מראש. לכאורה, בפני ברננקי עמדו שתי אפשרויות, הזרמת כספים או הורדת ריבית הפד. עדכון הפד האחרון היה בתחילת החודש, כלומר לאחר פרוץ המשבר. ברננקי בחר להותיר את הריבית ללא שינוי, להתייחס בעיקר לסכנות האינפלציה ולא להתערב במשבר. מספר ימים לאחר מכן החליט ברננקי לעבור למדיניות של ניהול משבר וכאמור, בחר באופציה של הזרמת כספים (יותר מ-120 מיליארד דולר נכון להיום).

אז מדוע לשלוף כלי חדש בצורת הריבית על הניכיון?

אבישי הרצנו סבור כי למהלך של הורדת הריבית על הניכיון יש משמעות עמוקה יותר. לדבריו, "הזרמת הכספים היא פלסטר לשווקים ואילו מהלך של הורדת הריבית על הניכיון היא מהלך לטווח ארוך יותר". עוד אומר הרצנו, כי החשיבות היא בעיקר במרווח בין ריבית הניכיון לבין הריבית המוצהרת. "מאז 2003 עמד המרווח על 1% וכעת הוריד ברננקי את המרווח לרמה של 0.5%, אם נבחן את התנהגות הפד בשנים האחרונות, נבין כי כנראה שלא מדובר בפעולה לזמן קצר. 17 העלאות ריבית רצופות ביצע הפד עד יוני 2006 (0.25% כ"א במרווחים של חודש וחצי) ומאז הוא הותיר את הריבית ללא שינוי. מאז 2003 עמד המרווח בין הריבות על 1%. מתוך כך ניתן להבין שהפד פועל בצורה עקבית ולכן לא סביר שברננקי יבחר להעלות חזרה את הריבית על הניכיון".

עוד אומר הרצנו, כי ע"י הורדת הריבית על הניכיון והותרת הריבית המוצהרת, מנסה ברננקי לתמרן בין משבר הנזילות לבין סכנת האינפלציה. "ברננקי עדיין לא מוכן להגדיל את החשיפה לסיכוני האינפלציה ולכן הוא בוחר בהורדת הריבית על הניכיון. בדרך זו, אין השפעה של ממש על הצרכן הקטן או על לווי המשכנתאות, אלא רק על הבנקים ורמת הנזילות שלהם. כאמור, ניהול משבר קלאסי. מי שמחפש הקלה כללית לכלכלה האמריקנית לא ימצא אותה כאן, הטיפול הוא נקודתי" כמו כן סבור הרצנו, כי המהלך של הורדת הריבית על הניכיון משדר נסר של פעילות לטווח ארוך יותר והדבר אמור להקנות ביטחון לבנקים.

לסיכום אומר הרצנו, כי המהלך הוא למעשה מהלך המשך להזרמת הכספים האדירה שביצעו נגידי הבנקים המרכזיים במדינות העולם ומטרתו היא הגדלת הנזילות בשווקים הפיננסים בניסיון לחלצם מקשיי הנזילות אליהם נקלעו ע"מ שלא יהיה קושי בביצוע עסקאות ובכדי שפרויקטים שזקוקים מיידית למזומנים לא יתקעו.

ורד דר, האסטרטגית הראשית של פסגות, אומרת היום כי המהלך של הפד היה כתוצאה מהעובדה שמהלך הזרמת הכספים פשוט מיצה את עצמו. "מיליארדים של דולרים הוזרמו למערכת הבנקאית וכעת לבנקים המסחריים יש כסף, הבעיה היא המעגל השני, לשם לא מגיע הכסף הדרוש. גופי השקעה שונים זקוקים לנזילות ולא יכלו לקבל אותה בצורת הזרמת כספים וכעת הם בהחלט יכולים להנות ממנה" כך לדברי דר.

רון אייכל מאי.בי.איי אומר היום, כי למהלך של הורדת ריבית הניכיון יש שלוש מטרות מרכזיות: (1) למנוע בעיית נזילות בשווקים, כלומר לאפשר לכל גוף פיננסי לגייס הון לטווח קצר, אם כי במחיר יקר ממחיר השוק ; (2) לייצר את ריביות ה- Libor הדולריות שעלו בימים האחרונים ; (3) להביא לרגיעה, להראות שה- Fed שולט בעניינים.

עוד אומר אייכל, כי הפחתת ריבית ה- Discount ולא הפחתה של ריבית ה- Fed Fund הרשמית מצביעה על כך שב- Fed חושבים שהבעיה היא זמינות הכסף ולא מחירו. כלומר ב- Fed מעוניינים לאפשר את הנגישות לכסף, אך לא להפחית ממחירו. אייכל הוסיף, כי אי-ודאות המרכזית שעל ה- Fed להתמודד איתה היא הכלכלה הריאלית ולא הצרה של הענף הפיננסי. "ככל הנראה, ב- Fed גברה ההערכה כי האירועים האחרונים יתורגמו לפחות בחלקם לכלכלה הריאלית. מהלך הפחתת ריבית ה- Discount מאותת לשווקים כי הפחתת ריבית אינו המהלך הדרוש כרגע. אך, ובצדק, הסבירות כי ריבית ה- Fed Fund תופחת בפגישה הקרובה או לפחות עד סוף השנה עלתה משמעותית. כמו כן, להערכתנו, אם ב- Fed יוחלט לנקוט בגישת הפחתת הריבית זו לא תהיה 25 נ"ב בלבד, אלא 50 נב" או 75 נ"ב, בכדי לשנות את כללי המשחק באחת".

מה הלאה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.