מיסוי דמי שכירות שמקבלים חברי מושבים מהשכרת מבנים

שאלה כידוע, הסוכנות היהודית לארץ ישראל מעבירה את האדמות בתנאי חכירה ארוכה לחברי מושבים. חברי מושבים, שהחליטו להפעיל את החכירה במסגרת חברה, הקימו מבנים על הקרקע, הרשומה על שמם הפרטי, וכל הפעילות העסקית נרשמה בחברה. לאחר שחברי המושבים הזדקנו - הם הקטינו את פעילותם בחקלאות ו/או בתעשייה, ובעקבות זאת הם השכירו את המבנים; ודמי השכירות, המתקבלים משכירות זו, נרשמים בחברה. ● האם צודק פקיד השומה בטענתו, כי יש לזקוף את דמי השכירות הללו בשומה לבעלי המניות ולא בחברה, מכיוון שהאדמה היא רכושם הפרטי ? רו"ח שלמה הררי משיב: תחילה - יש לבחון אם בעבר בוצעה הבנייה בידי חברה או בידי האגודה השיתופית החקלאית ("אגש"ח"). אם נבנה המבנה בידי האגש"ח - הרי מכוח סעיף 62 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], אפשר לטעון שהאגש"ח והחברים - חד-הוא: ברצונם - הם יכולים להשקיף אותו; וברצונם - הם יכולים להתנהג כאילו מדובר בחברה. לכן חשוב לבחון מי בנה את המבנה. נוסף על זאת - נראה, שהחברה שכרה את הקרקע בתמורה לבנייה. פקיד השומה היה יכול לשום את חברי המושב על הכנסה רעיונית מכוח סעיף 8ב לפקודה. ייתכן שהוא לא עשה כן, מחמת התיישנות או מחמת משהו דומה. בנושא זה ראוי לעיין ב"הילכת גרינברג". אם שאלה זו אינה עולה - צריכים חברי המושב להוכיח, שאכן הם העבירו את ה"עץ" (הקרקע) לחברה; וכך - גם ה"פירות" יהיו שייכים לחברה. בנושא זה ראוי לעיין ב"הילכת טהורי". נטל ההוכחה אמנם כבד, אולם אפשר לשאתו וליישמו. אם לא תצלח העלאת ההוכחה הזאת - תיוחס הכנסה לחברי המושב.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ.