מגמה מעורבת בנעילת שבוע המסחר
המדדים המובילים בארה"ב עצרו לנוח בשבוע האחרון מראלי העליות, אשר נמשך במהלך שלושת השבועות האחרונים. זאת, על רקע ההמתנה לפרסום שיעור הריבית המוניטרית בארה"ב ע"י חבר הפד, באמצע השבוע החולף, ועל רקע מספר נתוני מאקרו מנוגדים.
הריבית, בהתאם לצפי השוק, נותרה על כנה, ומפרוטוקול הפד ניתן שוב להסיק, כי הנושא המדאיג ביותר את חבר הפד בבואם לקבוע את המדיניות המוניטרית בעתיד הינו הלחצים האינפלציוניים בארה"ב. על כן, ממש לקראת תום שבוע המסחר, המשקיעים המייחלים להקלה מוניטרית, שאבו עידוד רב מפרסום נתון מדד המחירים ליצרן, שרמז, כי הלחצים האינפלציוניים בארה"ב מתמתנים: המדד הכללי, עלה ב- 0.7% בהתאם לצפי השוק. אולם, מדד הליבה נותר ללא שינוי, לעומת הצפי המוקדם לעלייה של 0.2%.
בניגוד לאווירה החיובית ששררה בשוק האמריקאי ממש בתום שבוע המסחר, באמצע השבוע, פורסמו מספר נתוני מאקרו לא כל כך חיוביים באשר לכלכלה האמריקאית: הגירעון המסחרי של ארה"ב תפח בחודש מארס ב- 63.9 מיליארד דולר, לעומת תחזית האנליסטים לתפיחה מינורית יותר של 60.0 מיליארד דולר בגירעון. היקף המכירות הקמעוניות במהלך חודש אפריל ירדו ב- 0.2%, לעומת הצפי המוקדם לעלייה של 0.4%. היקף המלאים הסיטונאים צמח ב- 0.3%, לעומת צפי השוק לעלייה של 0.4%. מחירי הייצוא עלו ב- 0.4%, ואילו מחירי הייבוא עלו ב- 0.2%.
שבוע המסחר ביתר השווקים בעולם ננעל גם הוא במגמה מעורבת עם נטייה לשליליות, בעיקר, משום שפרסומי נתוני האינפלציה בארה"ב אשר תרמו לסגירה החיובית בניו יורק, אירעו לאחר כניסת רוב הבורסות בעולם לחופשת סוף השבוע.
ישראליות מעבר לים:
אי.סי.איי הודיעה, כי היא נבחרה להרחבת רשת התקשורת הדיגיטלית בפיליפינים באמצעות הפתרון האופטי שלה. היקף העסקה לא ידוע. וראז, חברת הבת של איסיאיי, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון לשנת 2007. החברה דיווחה, כי המכירות הסתכמו ב- 27.5 מיליון דולר, המהווים עלייה של 27% , לעומת היקף המכירות ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, רשמה החברה הפסד של 1.2 מיליון דולר, לעומת הרבעון המקביל בו רשמה החברה הפסד של 3.5 מיליון דולר. מניית אי.סי.איי ירדה ב- 2.5% במהלך השבוע האחרון. מניית וראז רשמה צניחה של 9.9%.
דלק USA דיווחה, כי הרווח ברבעון הראשון של 2007 צמח ב- 62% ל- 20.9 מיליון דולר, ואילו ההכנסות עלו ב- 65% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, החברה פספסה במעט את תחזיות האנליסטים המוקדמות. מניית החברה ירדה ב- 0.6%.
אלון USA דיווחה גם היא את תוצאותיה הרבעוניות. הרווח הנקי צמח ב- 45%, לרמה של 35 מיליון דולר. הכנסות החברה צמחו ב- 65%. זאת, בהשוואה לתקופה המקבילה ב- 2006. גם אלון פספסה את תחזיות האנליסטים המוקדמות במעט. מניית החברה ירדה ב- 1.5%.
צורן הודיעה על המשך חוזה עם הענקית HP. ע"פ החוזה HP תגדיל את השימוש בפתרונותיה של צורן. מניית החברה ירדה ב- 4.1%.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
