7 שנים אחרי ה"בועה": מה ממליצים בבנק עכשיו?
אח, העיתוי העיתוי. כן כן. ממש עכשיו בתקופה של התנדנדות המדדים בבורסות המרכזיות בעולם (וגם בזו שלנו), ציינו בשבת האחרונה בעולם בדיוק 7 שנים לרגע בו הגיע מדד הנאסד"ק לשיא כל הזמנים שלו - 5,048 נקודות. מאותו תאריך החלה הדעיכה המהירה שהפכה ברבות השנים, למה שאנחנו מכנים היום - "התפוצצות בועת ההיטק".
ב-9 באוקטובר 2002, כמעט שנתיים אחרי השיא ואחרי צניחה של 78%, הגיעה הבורסה ה"סקסית" ביותר בעולם לשפל נורא שהותיר עשרות מיליוני משקיעים "בלי תחתונים" או לפחות, בלי רוב ההשקעה שלהם בבורסה. צריל להזכיר, כי אותה "בועה", החלה להתנפח כבר באמצע 1998 - ולקח לה שנה וחצי בלבד להגיע לשיא.
עכשיו בימים אלה, לאחר קצת יותר משנתיים של "התנפחות" הבורסות - ורגע לאחר הוצאת האוויר החם הראשוני לפחות, ממה שנראה ממש כמו אותה "בועה" שנוצרה אז, כולנו מתסכלים בעיניים כלות על העליות המדהימות בשנה וחצי האחרונות ברוב הבורסות בעולם, וכולנו - גם אם לא ממש מוכנים להודות בכך, מבינים שמשהו קורה.
אולי זה "משהו" קל, כמו אותה מכה שהרגיש הרמטכ"ל לשעבר, חלוץ, בכנפי מטוסו, כשהיה משחרר פצצה שעמד להטיל על המטרות שסומנו לו - אך אולי זו יותר ממכה קלה. אולי אנחנו עומדים בפיתחה של תקופת שפל ארוכה בשווקים - מפולת?
וחשוב לא פחות. האם בבנקים - שעדיין מנהלים את הכסף של רוב העם בישראל - למדו את הלקח?
נתלים על כל קצה חוט
העיתונאים הכלכליים האמריקניים חפשו בימים האחרונים כל קצה חוט שאפשר להיאחז בו. כמעט כל אתר כלכלי מוביל ציטט בשמחה בימים האחרונים את בנק ההשקעות בר-סטרנס, אשר קשר את הירידות האחרונות בשוקי המניות להתנהלות שוק האג"ח הממשלתי האמריקני והציג תיאוריה לפיה, אפשר להשוות את המצב הנוכחי למה שקרה בארה"ב אשתקד.
תשואות האג"ח האמריקני לעשר שנים צנחו בשבוע שעבר ל-4.5%, ממש כמו הצניחה שביצעו ברבעון הראשון של 2006, לצד הירידות-תיקון בוול סטריט באותו רבעון. למרות פאניקה לא קטנה שנוצרה אז אצל כלכלנים בשוק האמריקני, הרי שבתוך חודשיים-שלושה תיקנה הבורסה המרכזית של וול סטריט יחד עם הנאסד"ק והשתיים רשמו עליות נאות, שכמובן הלכו והתעצמו והפכו לריצה של ממש מתחילת החורף הנוכחי.
בעברית פשוטה, אומרים כלכלים בבנק האמריקני, כי יש יותר מידי כסף שמסתובב במשקים הגדולים בעולם ועודפים עצומים של יותר ממאה מיליארד דולר בבנקים המרכזיים ובראשם הפד. מה שמבטיח המשך יציבות של המשקים הללו והמשך תמיכה ציבורית בבורסות. וכן - המשך עליות לאורך רוב השנה הזו.
אם חפשתם כאן תשובה לשאלה המרכזית - למכור או לא? אני לא יכול לענות לכם. אבל לאחר 12 שנים של מעקב אחרי שוקי ההון, ומפולות בשווקים ב-1994, 1997, 2000 ו-2003 (אצלנו) אני יכול לומר בוודאות, כי הפעם המאזניים נוטים לטובת האופטימיים.
אם בדרך כלל, כשמתחילה המפולת, אנו מוצאים בשווקים מאזן קולות מאוזן פחות או יותר, של חוזי שחורות מול הצופים "תיקון זמני-קל" וזהו, הרי שהפעם מעטים בלבד מוכנים להתראיין בשמם ולהעריך כי הסכנה למפולת קרובה.
בימים האחרונים עשינו מעשה - הלכנו לבדוק מה מציעים יועצי השקעות בבנקים ללקוחות המבולבלים שלהם. דיברנו עם שלושה יועצים בסניפים - מדגמית, והצגנו עצמנו כבעלי תיק של 60 אלף שקל. אלה התוצאות:
בדיסקונט הציעו ללקוח לקנות מניות ב-10% מהתיק ולהשקיע את השאר בפיזור של 20% אג"ח קונצרני, 45% אג"ח שקלי ארוך-בינוני. וההפתעה - ההצעה ל-20% באמצעי הגנה - ציינו שם תעודות סל בחסר ואופציות, כדוגמא.
בלאומי (באמצעות הישיר הראשון) דיברו על 15%-20% במניות (המליצו על 5% במניות בחו"ל), 25% באג"ח קונצרני ו-40% באג"ח שקלי ארוך-בינוני. בנוסף, המליצו לשקול רכישת אופציות כהגנה.
בפועלים הפתיעו ודיברו על 7%-10% במניות 10% במט"ח - תוך פיזור מטבעות כאירו והליש"ט. 55% שקלי - בבנק ממליצים להתמקד בצמודים הבינוניים ושילובם עם אגרות חוב קונצרניות בדרוגים גבוהים ובחברות בעלות מינוף נמוך. לא דיברו בפועלים באופן פרטני על הגנות ספציפיות.
בקיצור, בבנקים אכן גיבשו מבנה תיק שלכאורה לפחות, נראה זהיר יחסית לחשש שירידות ממשכות בבורסה לפנינו.
אך מול הבנקים והאופטימיות, יש גם יש מומחים שמזהירים, כי אנו קרובים להתרסקות שתתפוצץ לנו בפרצוף, אפילו מהר ורועש יותר מזו שהתפוצצה בשווקים בשנת 2000. הפסימיים ביותר מבינהם מעריכים בימים האחרונים - כי הנפילה של השווקים עוד לפנינו ומציעים לעקוב מקרוב ובדריכות אחרי מה שיעשו השווקים עם בוא עונת הדוחות הכספיים של הרבעון הראשון (בארה"ב - באפריל, אצלנו באמצע-סוף מאי).
בקיצור - אם אתם יכולים, נסו לכוון את התנועות שלכם בתיק ההשקעות לשבועות הקרובים. למרות שזה נכון לכל יום בשנה, אם יש רגע מתאים ביותר לבצע הגנות בתיק ההשקעות (כמו תעודות סל בחסר, או אופציות PUT בשוק שלנו, למשל) זה הרגע להשתמש בהן.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
