מיסוי רווח הון מניירות ערך זרים

שאלה:

--------

נייר ערך זר נרכש בשנת 2002 ונמכר בשנת 2006.

האם אפשר לחשב את המס, המושת על רווח ההון ממכירת ניר ערך זר, שלא לפי חישוב לינארי, לפי שוויו הידוע ביום 1.1.2005 לצורך חלוקת הרווח בין מס בשיעור 35% 20% ?

תשובה:

-------

סעיף 80(ט)(4)(ב) לתיקון 147 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], אשר דן בהוראות התחולה לעניין ביטול חלק ה3 לפקודה, קובע, כי במכירת נייר ערך, שנרכש לפני 1 בינואר 2005 [להלן - "יום המעבר"] כנייר ערך זר, יחולו הוראות אלה: חלק רווח ההון הריאלי עד יום המעבר: יחויב במס בשיעור 35%; ויתרת רווח ההון תחויב במס בשיעור הקבוע בסעיף 91(ב)(1) או (2) לפקודה (20%, כאשר מדובר ביחיד שאינו בעל מניות מהותי).

חלק רווח ההון הריאלי עד ליום המעבר מוגדר בסעיף 105יג(ד) לפקודה, והוא קובע חישוב לינארי - "... כיחס שבין התקופה שמיום רכישת נייר הערך הזר ועד ליום שקדם ליום המעבר לכלל התקופה שמיום הרכישה של נייר הערך ועד ליום מכירתו".

רוצה לומר: בפקודה מצויה הוראה מפורשת, כי יש לחשב את המס על רווח ההון על פי החישוב הלינארי כפי שתואר לעיל.

עם זאת, לאחרונה פורסם פסק דין של ועדת ערר, שליד בית המשפט המחוזי בחיפה, בעניין "אלברט אברהם פוליטי" (ו"ע 5002/05 + 5027/05), שעשויה להיות לו השלכה מרחיקת לכת בדבר דרך החישוב של שיעור המס הריאלי אשר חל על מכירת מקרקעין ונכסי הון אחרים.

פסק הדין, האמור לעיל, קובע כי החזקה - שנקבעה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 בדבר חישוב לינארי של שיעור מס השבח הריאלי, בין החלק היחסי של התקופה מיום הרכישה ועד ליום 7.11.2001 (המועד הקובע של תיקון מס' 50 לחוק), שבעדו משולם מס לפי שיעור המס השולי של היחיד או שיעור מס החברות, לבין החלק היחסי של התקופה מן "המועד הקובע" ועד ליום המכירה, שבעדו משולם מס בשיעור 25% בלבד (אשר חל משנת 2007, על יחידים, בשיעור 20%) - הינה חזקה הניתנת לסתירה ואינה חזקה חלוטה.

לפיכך במקרים מסוימים - כמו במקרה, אשר נידון בפסק הדין, נקבע, שמכיוון שאפשר להוכיח ללא מחלוקת, שכל השבח נוצר בתקופה שלאחר המועד הקובע, יחול מס בשיעור 25% בלבד על מלוא השבח. ציינה הוועדה האמורה, כי סטייה מהחזקה הקבועה בחוק תהא במקום, שבו ברור כי חלוקת השבח הריאלי יוצרת עיוות מס ניכר.

מאחר שאותה חזקת לינאריות נקבעה גם בעניין ניירות ערך זרים בפקודה, בתיקון 142 לפקודה שתוקפו החל מיום 1.1.2005, אפשר לטעון טענה דומה גם לעניין מכירות נכסים, שאינם נכסי מקרקעין, שעליהם חלה הפקודה (כדוגמת ניירות ערך זרים).

עם זאת - יש לזכור, כי בניירות ערך זרים, להבדיל מהחישוב הלינארי לנכס מקרקעין, שאין מידע זמין בדבר שוויו במועד הקובע, היה המחוקק מודע לעובדה, כי יש מחיר ידוע וקבוע ביום המעבר; שהרי, קיים "מחיר בורסה" ליום זה. למרות זאת, בחר המחוקק באופן מודע ליישם את החישוב הלינארי על רווח ההון ולא לחייב במס בהתאם לרווח הידוע ביום המעבר ולאחריו.

לדעתי, מהעובדה הזו, דלעיל, יש ללמוד, כי החזקה כאן בחישוב הלינארי על רווח הון מניירות ערך זרים, הינה חזקה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה. שכן, אילו היה המחוקק מעוניין כאן בחישוב הרווח המדויק עד ליום המעבר, הוא היה קובע זאת בחקיקה.

זאת ועוד. מדובר בפסק דין של ועדת ערר, אשר אינו מהווה הלכה מחייבת; ועוד בעניין: רשות המסים בישראל הגישה ערעור בנידון לבית המשפט העליון, כי אין היא מסכימה ליישם הלכה למעשה את תוצאותיו של פסק הדין האמור עד לפסיקתו סופית של בית המשפט העליון בנושא.