היום: הצבעת קריאה ראשונה על תקציב 2007 בכנסת
שר האוצר אברהם הירשזון פתח אמש בכנסת את הדיונים לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה על תקציב 2007 - המתוכננת להיום. התקציב עומד על פי ההצעה של האוצר על 295.5 מיליארד שקל. בבסיסו כמה נקודות מרכזיות - כמו סיוע נרחב לצפון, העלאת המס על עובדים זרים, הגדלת מספר מעונות היום ופיצול חברת החשמל.
השר אמר אמש לחברי הבית, "לא זה התקציב שרציתי ותכננתי להניח היום בפני הכנסת. בכוונתי ובכוונת הממשלה היה להציג תקציב המבקש להתמודד עם אחד הנושאים הקשים והמעיקים בחברה הישראלית – צמצום הפערים החברתיים במדינת ישראל".
הירשזון הוסף, כי תקציב 2007 היה אמור להיות הכרזת מלחמה על העוני בישראל, "אבל - באה מלחמה אחרת, ואילצה אותנו לערוך שינויים כואבים. אני אומר שינויים כואבים – מפני שהעוני והמחסור שבהם שרויות אוכלוסיות שלמות בתוכנו – מציקים ומדירים שינה מעיני".
העובדה כי איננו יכולים להקל על השכבות האלה כבר השנה, אמר השר, "מכאיבה ומצערת אותי לא פחות מאף אחד אחר". השר מסר, "בהרבה מאוד מיליארדים הדרושים לחידוש המלאים, להצטיידות צה"ל ולשיקום הצפון. וכך, במקום הקיצוץ בתקציב הביטחון – אנו מוסיפים תוספת משמעותית של כשמונה מיליארד שקל. אנו משקמים את צפון המדינה בתוספת של מיליארד ושלוש מאות מליון שקל". מדובר בתוספת בלתי צפויה בסך של כ-10 מיליארד שקל.
על פי השר, הוצאות המלחמה בלעו גם את מרבית העודפים התקציביים שכל כך שימחו אותנו לפני חצי שנה. העודפים שימשו למימון השיקום הפיזי של בתי התושבים בצפון, למתן פיצויים לעובדים, ולכיסוי ההפסדים של החקלאים, התעשיינים ואנשי התיירות. הוא הזכיר, כי בדיוני התקציב לשנת 2006. רבים יעצו לו אז למהר ולהיטיב עם העם – להחזיר את כספי העודפים לציבור בדרכים שונות. "אמרתי, שכדאי לשמור אותם ליום סגריר, בלי לדעת כמובן שהיום הסגריר הזה ממתין לנו", סיכם השר.
הירשזון הוסיף, "אני מציע להעניק לכלכלת ישראל צל"ש על ביצועיה - בזמן המלחמה ולאחריה – כמיליון אזרחים מצאו את עצמם חשופים לירי הטילים של החיזבאללה. אותם אזרחים סגרו את עסקיהם ונאלצו להפסיק את שיגרת חייהם. אזרחי המדינה כולה התפללו כי היציבות הכלכלית לא תיפגע וכי השקט, תרתי משמע, יחזור אל כנו".
הירשזון אמר עוד, "היזכרו בבקשה, בימי המיתון אשר הגיעו אחרי הצמיחה של שנות ה-2000. האם לשם בכוונתכם להגיע? העמידה ביעדי התקציב ובמסגרתו אינה קפריזה "אוצרית". היא הכרח כלכלי וחברתי – והערובה הטובה ביותר לשמירת חוסנו של המשק הישראלי".

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
