חשיבות המותג - ידידות נפלאה עם שיווק נכון

לפעמים נדמה שמרגע שייצרנו את המותג הוויזואלי אפשר לנוח שהרי העבודה נעשתה. זוהי טעות. בניית המותג הוויזואלי היא תחילתה של ידיוות נפלאה עם שיווק נכון
יעל לוטן |

תחילת הדרך של יצירת מותג נעשית בפיתוח הסממנים החיצוניים של המותג וקבלת החלטה לגבי מה ערכיו.

זה טוב ויפה שפניתם למעצב גרפי תותח ויצרתם את הלוגו הנכסף אשר ישקף את חזונכם וייצג אתכם כראוי, אך מכאן מה? מותג הוא מותג יציב וטוב כאשר קהל היעד אליו הוא מכוון יכול לקשר אותו לאיכות, למצוינות ולחברה הנכונה בעיקר. ומכאן הדרך עליה דיברתי אשר הולכת להיות מעניינת ,ארוכה ואם היא נכונה התוצאות שוות הכול.

המיתוג והשקתו הן פן בלתי נפרד מהמערך השיווקי של החברה. זה מתחיל עם צאת המותג וממשיך באופן שיטתי כל הזמן על מנת לחזק אותו ולהקנות לו יציבות לאורך זמן. השקת המותג חייבת לעורר הדים ומכאן החדרתו לתודעת קהל המטרה צריכה להתבצע תוך התמדה באסטרטגיה אשר נבנתה במיוחד בשביל זה.

ORANGE השיקה את הריבוע הכתום, שטראוס עלית את הלב האדום ועוד חברות גדולות ורבות אשר כל הדרך מחזקות את המותג ולא נחות לרגע.

צריכה להיות חשיבה מרחבית לגבי דרך פעולה שלמה. חיזוק וקידום המותג צריך להיבנות תוך התייחסות למספר צעדים. צעד ראשון הוא זיהוי קהל המטרה אליו רוצים להגיע. אם מדובר בקהל של צעירים, האופי של המותג יהיה שונה, צבעוני יותר, ונועז. ואם מדובר בקהל מבוגר יותר אז המותג יכול להיות יותר רגוע, סולידי.

מטרת המותג היא לייצג את ערכי החברה ולגרום לזיהויו על-ידי קהל המטרה בצורה חיובית אשר תגרום לו להתחבר למוצר ולרכוש אותו, כמובן.

ראשית התהליך היא פיתוח הסממנים החיצוניים של המותג וקבלת החלטה לגבי מה ערכיו הרצויים, לאחר מכן מגיע שלב החדרת המותג וערכיו לתודעה הציבורית באמצעות יחסי ציבור (או פרסום למי שאוהב לבזבז הון תועפות...) תהליך המיתוג בדרך כלל מתבקש עם צאת מוצר חדש לשוק אשר נותן את ה"סיבה למסיבה".

עידן הגלובליזציה, כלומר המעבר לייצור ושיווק גלובלים מחזק עוד יותר את חשיבות המותג. החשיבות העיקרית של המותג היא בכך שהוא יוצר בידול בין חברות או מוצרים דומים. הרצון להיות מותג חזק נובע היום גם מהרצון לפרוץ בכל העולם תחת אותו מותג(לדוגמא: קוקה קולה) ולכן יציבותו חשובה ביותר ודורשת חשיבה מקצועית ביותר בהשקתו.

בשוק לא ממותג הצרכנים כמעט ולא יכולים להבדיל בין מוצר אחד למשנהו והיצרנים מתחרים ביניהם בעיקר על המחיר ולא על איכות המוצר, נדבך אשר פוגע בעיקר ברווחיות שלהם.

המיתוג יוצר מצב בו ניתן להתחרות גם על מאפיינים אחרים של המוצר. אם הלקוח מחשיב את המותג כבעל ערך עבורו הוא יהיה מוכן לשלם עליו יותר. ההבדל הזה במחיר נקרא "פרמיית מותג", כלומר: סה"כ שהלקוח משלם עבור השם של המוצר מעבר לאיכויות אחרות שלו.

לכן, בניית המוניטין של מותג חשובה לא פחות מיצירתו באופן ויזואלי והדבר נכון גם לגבי מוצר ותיק ובעיקר למוצר חדש אשר צריך לקנות את דעת הקהל ולגרום להם להעדיף אותו על פני מוצרים אחרים.

מותג טוב הוא מוכר ידוע ואהוד על ידי קהל המטרה אליו הוא נועד לא יותר ולא פחות והדרך להבאתו לידיעת קהל המטרה היא דרך יחסי ציבור מקצועיים אשר פועלים לפי אסטרטגיה מיוחדת אשר נבנתה במיוחד עבור זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.