חשיבות המותג - ידידות נפלאה עם שיווק נכון

לפעמים נדמה שמרגע שייצרנו את המותג הוויזואלי אפשר לנוח שהרי העבודה נעשתה. זוהי טעות. בניית המותג הוויזואלי היא תחילתה של ידיוות נפלאה עם שיווק נכון
יעל לוטן |

תחילת הדרך של יצירת מותג נעשית בפיתוח הסממנים החיצוניים של המותג וקבלת החלטה לגבי מה ערכיו.

זה טוב ויפה שפניתם למעצב גרפי תותח ויצרתם את הלוגו הנכסף אשר ישקף את חזונכם וייצג אתכם כראוי, אך מכאן מה? מותג הוא מותג יציב וטוב כאשר קהל היעד אליו הוא מכוון יכול לקשר אותו לאיכות, למצוינות ולחברה הנכונה בעיקר. ומכאן הדרך עליה דיברתי אשר הולכת להיות מעניינת ,ארוכה ואם היא נכונה התוצאות שוות הכול.

המיתוג והשקתו הן פן בלתי נפרד מהמערך השיווקי של החברה. זה מתחיל עם צאת המותג וממשיך באופן שיטתי כל הזמן על מנת לחזק אותו ולהקנות לו יציבות לאורך זמן. השקת המותג חייבת לעורר הדים ומכאן החדרתו לתודעת קהל המטרה צריכה להתבצע תוך התמדה באסטרטגיה אשר נבנתה במיוחד בשביל זה.

ORANGE השיקה את הריבוע הכתום, שטראוס עלית את הלב האדום ועוד חברות גדולות ורבות אשר כל הדרך מחזקות את המותג ולא נחות לרגע.

צריכה להיות חשיבה מרחבית לגבי דרך פעולה שלמה. חיזוק וקידום המותג צריך להיבנות תוך התייחסות למספר צעדים. צעד ראשון הוא זיהוי קהל המטרה אליו רוצים להגיע. אם מדובר בקהל של צעירים, האופי של המותג יהיה שונה, צבעוני יותר, ונועז. ואם מדובר בקהל מבוגר יותר אז המותג יכול להיות יותר רגוע, סולידי.

מטרת המותג היא לייצג את ערכי החברה ולגרום לזיהויו על-ידי קהל המטרה בצורה חיובית אשר תגרום לו להתחבר למוצר ולרכוש אותו, כמובן.

ראשית התהליך היא פיתוח הסממנים החיצוניים של המותג וקבלת החלטה לגבי מה ערכיו הרצויים, לאחר מכן מגיע שלב החדרת המותג וערכיו לתודעה הציבורית באמצעות יחסי ציבור (או פרסום למי שאוהב לבזבז הון תועפות...) תהליך המיתוג בדרך כלל מתבקש עם צאת מוצר חדש לשוק אשר נותן את ה"סיבה למסיבה".

עידן הגלובליזציה, כלומר המעבר לייצור ושיווק גלובלים מחזק עוד יותר את חשיבות המותג. החשיבות העיקרית של המותג היא בכך שהוא יוצר בידול בין חברות או מוצרים דומים. הרצון להיות מותג חזק נובע היום גם מהרצון לפרוץ בכל העולם תחת אותו מותג(לדוגמא: קוקה קולה) ולכן יציבותו חשובה ביותר ודורשת חשיבה מקצועית ביותר בהשקתו.

בשוק לא ממותג הצרכנים כמעט ולא יכולים להבדיל בין מוצר אחד למשנהו והיצרנים מתחרים ביניהם בעיקר על המחיר ולא על איכות המוצר, נדבך אשר פוגע בעיקר ברווחיות שלהם.

המיתוג יוצר מצב בו ניתן להתחרות גם על מאפיינים אחרים של המוצר. אם הלקוח מחשיב את המותג כבעל ערך עבורו הוא יהיה מוכן לשלם עליו יותר. ההבדל הזה במחיר נקרא "פרמיית מותג", כלומר: סה"כ שהלקוח משלם עבור השם של המוצר מעבר לאיכויות אחרות שלו.

לכן, בניית המוניטין של מותג חשובה לא פחות מיצירתו באופן ויזואלי והדבר נכון גם לגבי מוצר ותיק ובעיקר למוצר חדש אשר צריך לקנות את דעת הקהל ולגרום להם להעדיף אותו על פני מוצרים אחרים.

מותג טוב הוא מוכר ידוע ואהוד על ידי קהל המטרה אליו הוא נועד לא יותר ולא פחות והדרך להבאתו לידיעת קהל המטרה היא דרך יחסי ציבור מקצועיים אשר פועלים לפי אסטרטגיה מיוחדת אשר נבנתה במיוחד עבור זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.