בייטמן הנדסה - ישראלית השנה בבורסת ה–AIM ב-2006
בייטמן הנדסה היא הזוכה בתואר "ישראלית השנה ויצרנית הערך בבורסת ה-AIM הלונדונית לשנת 2006". ההכרזה על הזוכה התקיימה היום באירוע הג'ורני של ארנסט אנד יאנג. בנימוקי חבר השופטים נקבע, כי החברה הציגה צמיחה מואצת בשנה וחצי האחרונות. במחצית הראשונה של 2006 הציגה החברה גידול של 76% בהכנסות וגידול של 33% ברווח הנקי. האות הוענק לחברה ע"י גראהם דאלאס, מבכירי בורסת ה-AIM, שהגיע במיוחד לאירוע. לשלב הגמר של התחרות עלו גם אורפק ולידקום.
תחרות "ישראלית השנה ב-AIM ב-2006", הושקה השנה, לראשונה, על ידי פירמת ראיית החשבון Ernst & Young ובית ההשקעות- MG EQUITY PARTNERS, המתחמה בליווי הנפקות בלונדון, והתקיימה בחסות הבורסה הלונדונית. התחרות נועדה לבחון מי מבין 40 החברות הישראליות הנסחרות בבורסת ה-AIM הלונדונית ייצרה השנה ערך מקסימלי לבעלי המניות שלה. התחרות בחנה את החברות הישראליות בקטגוריות של שווי שוק, צמיחה ופוטנציאל צמיחה, רווחיות וכמובן תשואה.
לדברי אמיר רווה, מנכ"ל MG EQUITY PARTNERS, המתמחה בליווי חברות ישראליות בהנפקה בלונדון, התחרות מעידה על מחוייבות גבוהה של ראשי הבורסה בלונדון לחברות הישראליות. "מעבר לכבוד הרב שהתחרות מביאה לחברות המשתתפות, יש כאן הצהרה לחשיבות שלונדון רואה בהנפקות של חברות ישראליות. בשנה שעברה, 10% מהחברות הזרות שהונפקו בלונדון היו ישראליות ואנו מעריכים שעד שנת 2010 ירשמו למסחר בלונדון למעלה מ-100 חברות ישראליות".
מנימוקי חבר השופטים שבחרו בשלושת הפיינליסטיות:
בייטמן הנדסה:
החברה מציגה צמיחה מואצת על פני 18 חודשים האחרונים עם גידול של 76% בהכנסות מחצית הראשונה של שנת 2006 ושל 33% ברווח הנקי. תשואת המנייה ל2006 עומדת על 36%. מאז ההנפקה החברה עמדה במחויבויותיה בכל הפרמטרים. השרותים ההנדסיים של החברה צפויים ליהנות מביקוש הולך וגודל בעתיד הנראה לעין הודות לצריכה גודלת של חומרי גלם של הכלכלות המתפתחות ובראשן סין.
אורפק:
אורפק הציגה ביצועים נאים מהנפקתה בדצמבר 2005, נהנית מהנהלה חזקה וצמחה בכל הסקטורים. לחברה צמיחה שנתית מרשימה של 43% בהכנסות ל-35 מליון דולר ושל 91.5% ברווח הנקי. שיטות תשלום אוטומטי למוצרי דלק הן בביקוש גדל הודות למחירי נפט גבוהים וביקוש גדל מצד חברות הדלק מחד ומצד קברנטי ציי הרכב מאידך לחסכון, יעילות ומידע. כל אלו וספר הזמנות מלא ל-2006 ביחד עם מדיניות התרחבות בריאה בשווקים המתפתחים של רוסיה, אסיה, אפריקה והודו הופכים את החברה למושכת בעיני המשקיעים.
לידקום:
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
משרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמשמה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
מצד אחד משקיעים יותר מאי פעם בעיצוב משרדים, מצד שני מודל העבודה מהבית פופולרי יותר מאי פעם- במה חברות צריכות להשקיע כשהן באות לעצב משרד?
שוק המשרדים, בניגוד לשוק המגורים, תמיד פעל בגלים. אין בו קו צמיחה אחיד או יציב, אלא תנועות חדות שנובעות ממבנה הכלכלה, מהחלטות רשויות ומהשינויים בתרבות העבודה. כיום אנו נמצאים באחת הנקודות המשמעותיות ביותר שידע התחום בשנים האחרונות: היצף בשטחי משרדים לצד אי־ודאות מתמשכת.
אחת הסיבות המרכזיות למצב היא מדיניות הרשויות המקומיות, שמעדיפות בניית משרדים על פני מגורים מסיבות של ארנונה. לכך הצטרפה האופוריה שאחרי הקורונה, תקופה שבה רבים האמינו שהשוק עומד לחזור בגדול. ניתנו היתרי בנייה רבים, ופרויקטים של משרדים יצאו לדרך כמעט בכל עיר מרכזית. אך במקביל, התרבות הארגונית השתנתה: עבודה מרחוק, לפחות יום או יומיים בשבוע, הפכה לנורמה ולא רק בהייטק, אלא גם בענפים מסורתיים. כך מצאנו את עצמנו עם כמות עצומה של פרויקטים זמינים, אך עם פחות עובדים שמגיעים למשרד מדי יום.
למרות ההצפה, לשוק יש חוקיות ברורה: בניינים ממותגים, יוקרתיים, חדשניים ובעלי נגישות תחבורתית גבוהה ימשיכו להוביל את הביקושים למשרדים אלה כאשר העלות עבור עיצוב משרד יוקרה כבר עלה מעל ל-5,000 שקל למטר רבוע . סוגיה נוספת היא מיקום המשרד, כאשר מיקום בנקודת מפתח, קרבה לרכבת ישראל או לקווי הרכבת הקלה וסביבת עירוב שימושים ושירותים מעניקים לבניינים יתרון משמעותי.
- שירותי משרד שמגדילים הכנסות בעסק
- 5 דרכים להפוך משרד קר למרחב נעים ומעורר השראה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך למשל, חברת Google בחרה להעביר את משרדיה במיקום אסטרטגי שקרוב יותר לתחנת הרכבת, שינוי של 300 מטר שהיה שווה מבחינתם השקעה לוגיסטית ותקציבית למגדל TOHA 2. דוגמא שמדגישה היטב את החשיבות של נגישות ויעילות, שהפכו לשיקול מרכזי בבחירת משרד.
מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו, והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.
