זינוק של 60% ברווחי הבילנאומי ברבעון הראשון

הסתכמו ב-126 מיליון שקל. התשואה על ההון צמחה ל-12.6% מול 8.8% ברבעון המקביל. הרווח ממימון צמח ב-8.3%. ההפרשה לחומ"ס נחתכה ב-31%
שי פאוזנר |

הרווח הנקי של קבוצת הבנק הבינלאומי הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2006 ב-126 מיליון שקל, בהשוואה ל-79 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ורווח של 124 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2005, גידול בשיעור של 59.5% ו-1.6%, בהתאמה.

התשואה נטו על ההון הגיעה ברבעון הראשון ל-12.6% (בחישוב שנתי), בהשוואה ל-8.8% ברבעון המקביל אשתקד ול-12.2% בכל שנת 2005.

עם פרסום הדו"ח אמר מנכ"ל הבינלאומי, דוד גרנות, כי: "הגידול ברווחי הקבוצה הוא תוצאה של גידול בפעילות הבנקאית. זאת תוך שמירה על סיכון אשראי נמוך שניכר בירידה חדה בהפרשה לחובות מסופקים, בירידה בהיקף החובות הבעייתיים תוך שיפור בתמהילם, ביציבות ביחס האשראי להיקף המאזן, בפיזור האשראי בין לווים וענפי משק, וביחס הלימות ההון שהוא מן הגבוהים במערכת".

גרנות הוסיף וציין כי: "לגידול ברווחי הקבוצה תרמו גם חברות הבנות: יובנק, בנק פאג"י, והבנקים למשכנתאות, אליהם יצטרף בקרוב בנק אוצר החייל. הצטרפותו של הרכש החדש - בנק אוצר החייל, היא משמעותית במיוחד בשל הגידול הניכר שהיא תיצור במספר לקוחות הקבוצה והתוספת הממשית למגזר הלקוחות הקימעונאים. התוספת של אוצר החייל לקבוצת הבינלאומי יוצרת קבוצה בנקאית בעלת פעילות מקיפה ומגוונת עם ריבוי של מקורות הכנסה".

הגידול ברווחי הקבוצה ברבעון הראשון של שנת 2006, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, הושפע בעיקר מהגורמים הבאים: גידול של 31 מיליון שקל ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחומ"ס (8.3%), ירידה בהפרשה לחובות מסופקים בסך של 18 מיליון שקל (30.5%), גידול בהכנסות התפעוליות והאחרות בסך של 51 מיליון שקל (21.6%).

הגידול בהוצאות התפעוליות והאחרות בסך של 45 מיליון שקל (11.7%) קיזז חלק מהשפעות חיוביות אלו.

הרווח מפעולות מימון, לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם ברבעון הראשון של השנה ב-404 מיליון שקל בהשוואה ל-373 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול בשיעור של 8.3%. הרווח מפעולות מימון בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד הושפע בין היתר מגידול של כ-7.2% בהיקפי הפעילות מעסקי מימון; בעליה במרווח מתיווך פיננסי מ-1.28% בתקופה המקבילה אשתקד ל-1.35%, ומעליה בהכנסות בגין ריבית שנגבתה מחובות בעייתיים ל-59 מיליון שקל, בהשוואה ל-22 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה ברבעון הראשון של שנת 2006 ב-41 מיליון שקל, בהשוואה ל-59 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 30.5%.

שיעור ההפרשה לחובות מסופקים לסך האשראי לציבור עמד ברבעון הראשון של 2006 על 0.4% על בסיס שנתי, לעומת 0.6% ברבעון המקביל אשתקד ובשנת 2005 כולה.

החובות הבעייתיים הסתכמו ב-5.493 מיליארד שקל, לעומת 5,597 מיליון שקל בסוף שנת 2005 ו-5.872 מיליארד שקל ב-31 במארס 2005, קיטון של 1.9% ו-6.5% בהתאמה. החובות שאינם נושאים הכנסה הסתכמו ב-1.145 מיליארד שקל, ירידה של 3.6% ביחס לסוף שנת 2005 וירידה של 20.2% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, מגמה המעידה על שיפור בתמהיל החובות הבעייתיים.

מגמת הירידה בהיקף החובות הבעייתיים נובעת מהצמיחה המאפיינת את המשק הישראלי בשנתיים האחרונות, ומשיפור איכות תיק האשראי של הבנק. השיפור באיכות התיק על רקע פיזור סיכון האשראי בחתך על פי ענפי משק, צמצום החשיפה ללווים גדולים, מימוש בטחונות, וגביה של חובות בעייתיים באמצעות סיוע וליווי בתהליך ההבראה של לקוחות שנקלעו לקשיים.

ההכנסות מעמלות תפעוליות הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2006 ב-287 מיליון שקל לעומת 236 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 21.6%. ההכנסות מפעילות בשוק ההון בישראל ובבורסות הגדולות והמובילות בעולם הן הגורם העיקרי לשיפור בהכנסות מעמלות.

ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2006 ב-428 מיליון שקל בהשוואה ל-383 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 11.7%. הוצאות השכר הסתכמו בשלושת החודשים הראשונים של 2006 ב-265 מיליון שקל בהשוואה ל-226 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 17.3%. גידול זה נובע מעדכוני שכר הנעשים על פי הסכמי השכר עם העובדים בתחילת כל שנה, ומגידול בהפרשות למענקים עקב השיפור בתוצאות העסקיות.

המאזן הסתכם ב-72.325 מיליארד שקל, בהשוואה ל-68.995 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ו-71.782 מיליארד שקלבסוף 2005, גידול של 4.8% ו-0.8% בהתאמה.

האשראי לציבור הסתכם ב-43.704 מיליון שקל, בהשוואה ל-42,009 מיליון שקל ב-31 במרס 2005 ו-43.307 מיליארד שקל ב-31 בדצמבר 2005, גידול של 4.0% ו-0.9% בהתאמה.

פיקדונות הציבור הסתכמו ב-61.882 מיליארד שקל, בהשוואה ל-58.844 מיליארד שקל ב-31 במארס 2005 ו-61.585 מיליארד שקל ב-31 בדצמבר 2005, גידול של 5.2% ו-0.5% בהתאמה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.