טכנית במעו"ף: בתהליך של תיקון טכני
בסקירה האחרונה הערכתי שקיים סיכוי גבוה ולפיו יצא מדד המעו"ף לתיקון טכני. הבסיס היה מוכן וכפי שראינו במהלך השבוע שחלף, כשל השוק בניסיונו לקבוע שיא חדש ונסוג מיד כאשר הגיע לרמת 903-904 המשמשת כרמת התנגדות. הנסיגה שבאה לאחר מכן מציבה את השוק בנקודה מעניינת עבור אלו המתעניינים בדינאמיקה קצרת הטווח. מעבר לכך, תיקון או לא תיקון, הסביבה הטכנית השולטת על הטווחים הארוכים יותר ממשיכה להיות חיובית ומי ששם לב בשבוע שבועיים האחרונים, היו לא מעט מניות שפרצו מעלה אחרי תקופת דשדוש לא קצרה.
הסיבות להמשך העליות בטווח הבינוני ארוך
פסקה זו המקיפה את התנהלות השוק בטווחי הזמן הבינוניים והארוכים, נותרת על כנה גם בשבוע הנוכחי. לשמחתי או לצערי, אין מקום לשינוי.
1. הטיעון החזק ביותר ובו עשיתי שימוש במהלך החודשים האחרונים הוא שהמגמה הראשית עודנה מגמת עלייה ואין סימנים לסיומה. כל עוד המגמה ארוכת הטווח מצביעה לכיוון מסוים, סביר להניח שהשוק יתמיד באותו הכיוון, למרות עצירות נקודתיות. מבט על גרף מדד המעו"ף החל מפברואר 2003, מלמד שהמגמה הראשית היא מגמת עלייה. כל עוד לא יצטברו סימנים לסיומה, סביר להניח שכל ירידה תהיה לצורך עלייה.
2. כעת למגמה המשנית. מגמת ביניים זו שמאז תחילת השנה הנוכחית נטתה לתנועה צידית, הוגדרה במהלך הסקירות האחרונות כתיקון טכני. מאז שבירתה כלפי מעלה של רמת 854 הנקודות ופריצתו של מדד המעו"ף לרמות שיא של כל הזמנים, מוגדרת המגמה המשנית כמגמת עלייה ברורה.
בטווח המיידי
בטווח המיידי מצוי מדד המעו"ף בתהליך של דשדוש. המגמה המינורית, זו שנמשכת מספר ימים עד מספר שבועות במקרים קיצוניים, מצביעה על תהליך של שיווי משקל בין כוחות הביקוש לכוחות ההיצע. זה טיבו של הדשדוש. שני כוחות מנוגדים, קונים ומוכרים, המעריכים את כיוונו של השוק בצורה שונה תכלית השוני. וכך אפשר לראות כיצד קיים ריכוז גבוה של קונים סביב רמת של 874 – 873 הנקודות, בעוד המוכרים הופכים להיות נחושים ברמות של 903 – 904 הנקודות. דאגתנו העיקרית היא למקרה של פריצה כלפי מטה. עם פריצות מעלה אין לנו הרי בעיה.
פריצה מעלה של רמת 903 – 904 הנקודות אמורה לשדרג את מיקומו של השוק בעוד מדרגה נוספת מעלה. אין אפשרות לקבוע יעדי מחירים, נקודות התנגדות ופוטנציאל עליות.
פריצה כלפי מטה של רמת 873 – 874 הנקודות עלולה לדרדר את מדד המעו"ף עד לרמות של 840 – 865 הנקודות. וזאת משום שירידה זו מבטאת תיקון טכני למהלך העליות 803 – 904. מהלך של 100 נקודות לערך בפרק זמן של כחודש ומחצה.
תמיכות והתנגדויות
רמות התנגדות קשות לאיתור שכן מדד המעו"ף מצוי בשיא כל הזמנים.
תמיכה ראשונה מצויה ברמות של 803 – 804 הנקודות ומיד לאחריה בכל האזור המשתרע בין 840 – 865 הנקודות.
יש לשים לב היטב בראש ובראשונה למחזורי המסחר. הללו חייבים להתכווץ ולדעוך עם כל נסיגה, כעדות ולפיה ההיצע העומד למכירה הולך ואוזל.
לסיכום: בסך הכל מדד המעו"ף ממש את הציפיות שתלינו בו לאורך זמן. למעט שיהוקים כאלה או אחרים הוא סוחב לא רע במעלה ההר ואפילו הגבהים הללו, בהם האוויר דליל למדי, אינם מצליחים לערער באופן מהותי את כוח סיבלו. בטווח המיידי יתכן ונהיה עדים לתקופה תנודתיות, פחות נעימה, אבל טבעית ומקובלת. למי שמביט מעבר לקצה האף לכיוון המגמות הארוכות יותר, בינתיים אין סיבה מיוחדת לדאגה.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.