גילת לוויינים - הגיע זמנה

לפני כשלושה ימי מסחר פרצה המניה מעלה תוך מחזור מסחר גבוה ופער מחירים עולה. פוטנציאל הרווח המינימאלי מחושב כעומק הדשדוש, כלומר כ-30%
אייל גורביץ |

"לכל זמן ועת לכל חפץ", וכמו שזה נראה כעת הגיע זמנה של מניה גילת לוויינים. המניה שסבלה מדיכאון ממושך אחרי הריסוק הכמעט מוחלט שחוותה מאז שנת 2000, החלה בתהליך של שיקום והתאוששות שראשיתו בתחילת 2005.

ההערכה שמניה שרושמת ירידה חדה ועמוקה גם תתאושש מהר אינה עומדת במבחן המציאות. ההיסטוריה לימדה אותנו שככל שעמוקה יותר הירידה וככל שארוכה יותר היא, כך אורך תהליך ההתאוששות והשיקום פרק זמן ארוך יותר. ומי שיביט על הגרף, יראה שנקודת השפל של מגמת הירידה נקבעה בסוף אוגוסט 2004 ורק כעת המניה מנסה להתאושש.

הדשדוש

תהליך ההתאוששות של המניה היה קל ונוח לאבחנה. אחרי שקבעה את רמת השפל של מגמת הירידה, החלה המניה לדשדש בין רמות של 23.45 – 33.80 שקלים למניה, נוגעת חליפות ברף העליון ובתחתון. תהליך זה שנמשך למעלה משנה מספק מספר מרכיבים מרכזיים המסייעים להבנת הצפוי:

ראשית, דשדוש הוא תהליך פשוט וקל להבנה ומייצג איסוף סחורה. תהליך זה אינו פתוח לפירושים והוא מוגדר בבירור על הגרף. שנית, אפשר לאתר במדויק את נקודת העיתוי הנכונה לפעולה. שלישית אפשר לקבוע, מרגע ביצוע הפעולה, נקודה בה תחוסל העסקה במקרה של כישלון, כך שההפסד יישאר קטן. כמו שהפסד אמור להיות. ורביעית, אפשר לחשב בנקל את פוטנציאל הרווח המינימאלי אליו שואפת המניה. במקרה של גילת, פוטנציאל הרווח המינימאלי מחושב כעומק הדשדוש. כלומר כ-30%.

הפריצה

לפני כשלושה ימי מסחר פרצה המניה מעלה תוך מחזור מסחר גבוה ופער מחירים עולה. אירוע זה מעלה את הסבירות ולפיה מחליפה המניה הילוך ועוברת משלב הדשדוש לשלב בו מתקיימת מגמת עלייה ברורה ומוגדרת. המחזור הגבוה ופער המחירים מעלים את הסבירות ולפיה הפריצה אמיתית ואמינה.

יכולת ההמשכיות

כדי שמגמת העליות תישמר על המניה למלא מספר תנאים: ראשית, על כל ירידה להתאפיין בירידה בהיקפי הפעילות כעדות ולפיה ההיצע העומד למכירה הולך ואוזל. שנית, אמורה כל נסיגה להיבלם לא יאוחר מרמת השפל 26.5 שקלים למניה. ושלישית, אמורים היקפי הפעילות להמשיך ולהתרחב עם כל גל עליות שיתפתח.

סיכום

טכנית, מקיימת מניית גילת את מלוא הפרמטרים הדרושים ממגמת עלייה. מעבר למבנה המחירים המוצלח והברור ומחזורי המסחר הגבוהים, גם המומנטום חזק וסביר להניח שכאשר נביט עליה שוב, עוד מספר חודשים, היא תהיה במקום אחר לגמרי מזה בו היא מצויה כיום.

מאת: אייל גורביץ'

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?

שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה

רן קידר |
נושאים בכתבה CDS


פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על  כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.


חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.

השפעות על שוקי האג"ח והריבית

הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.


כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.