סקר לאומי קארד: 30% מהציבור אינו בודק את היתרה
סקר שערכה חברת כרטיסי האשראי ופתרונות התשלום לאומי קארד לקראת מועד איסור החריגה ממסגרת האשראי בבנק מלמד, כי 3 חודשים לפני החלת הוראת המפקח, מרבית הישראלים עדיין לא סיגלו לעצמם ההרגל לבדוק תכופות את יתרת חשבונם בבנק ולדעת היכן הם עומדים.
לפי הסקר דיווחו 25% מהנשאלים כי הם נוהגים לבדוק את יתרת חשבונם בבנק אחת לחודש, ו-5% ציינו כי הם עושים זאת בתדירות נמוכה אף יותר. 15% מהנשאלים השיבו כי הם נוהגים לבדוק את יתרת חשבונם בבנק כ2-3 פעמים בחודש, 18% פעם בשבוע, 12% פעמיים עד שלוש בשבוע ו-9% בכל יום.
הסקר נערך באמצעות מכון המחקר מידע שיווקי, בקרב 500 אנשים בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל.
לדברי אריה היילוייל, מנכ"ל לאומי קארד: "הוראות בנק ישראל למניעת חריגות ממסגרת האשראי בבנק מציבה את ציבור הצרכנים בישראל בפני מצב חדש ולא מוכר אשר אינו מאפשר הוצאת כספים ללא אבחנה, תוך הנחה ש"הכל יהיה בסדר".
כמו כן, מוסיף היילוייל: "הצרכן הישראלי יצטרך, רצוי מוקדם ככל האפשר, ללמוד להתנהל בצורה נבונה ומושכלת, תוך תכנון הוצאותיו וקיום מעקב אחר יתרת חשבונו למניעת הפתעות ביום הפירעון".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
